ראיתי עכשיו באינטרנט סרטון על ההתעללות בבעלי החיים, על מה שהם עוברים בתהליכי הגדילה למען תעשיית המזון.. זה עורר בי את הגועל שוב ואת ההרגשה הנוראית הזאת של האטימות...כבר תקופה אני חושבת על לחזור לצמחונות, ונראה לי שזה מה שאעשה.

כבר הייתי צמחונית פעם, רק לשנה, והפסקתי בגלל שהפכתי חיוורת וחלשה והתחילה לי נשירה.. אבל זה היה בגלל שלא אכלתי חלבון כלל. אני חושבת שאם אחזור לצמחונות עכשיו אז לא תהיה לי בעיה, כי אני אוכלת הרבה ביצים ושניצל טופו זה לא כזה נורא (על מי אני עובדת? שניצל טופו זה נורא ואיום.)

אני לא אוהבת יפי נפש יותר מדי. יש משהו בזה שמרגיש צבוע... אני לא מרגישה כמו אחת שיכולה לחולל שינוי גדול מדי, אני גם לא חושבת שבגלל קבוצה של אנשים שבוחרים לאכול גוש טופו על פני בשר, כל תעשיית הבשר תפשוט רגל. אני מעדיפה להישאר מציאותית. אני גם לא אבוא בהצהרות "אפשר לשנות את זה!" ...כרגע זה פשוט מגעיל אותי אחרי מה שראיתי. זה הכל. זה פשוט עשה לי רע בלב. אנשים שמשחקים אותה הומניים ומקסימים משהו, לא תמיד מרוויחים אצלי נקודות, כי לפעמים זה ראוותני ולמען ההגדרה העצמית של האדם. גם עצם זה שאני כותבת על זה, יש בזה משהו קצת אוף. יש הרבה דברים טובים שאנשים עושים בשביל הדימוי שלהם ולא מתוך טוב לב נטו. לא אומרת שבשביל לא לאכול בשר צריך להיות טוב לב, אני חושבת שהפואנטה היא שכל דבר צריך להיות מהמקום הנכון. באופן כללי זה לא משנה ברגע שאתה עושה משהו טוב (בלי קשר לבשר), מאילו סיבות אתה בעצם עושה את זה, כי ברגע שעשית טוב ,גם אם זה אגואיסטי, עדיין עשית. אז אני לא יודעת מה לומר, אולי אני מנסה להגיד פשוט שיש יותר מדי דמויות נחשבות עכשיו שמאמצות איזה ילד מאפריקה, או משתתפות בפרסומות נגד התעללות בבעלי חיים, או נגד ציד ליוויתנים, או פרו-מיחזור, או כל דבר אחר.. פשוט מסיבות של תדמית. ועם זאת,אין בשטחיות העמוקה הזאת כל רע... כי ברגע שהם עשו את המשהו הטוב הזה, עם כמה שזה אולי צבוע, הם עדיין מחוללים שינוי באיזשהו מקום. בנושאים האלה תמיד צריך להגיד את הדברים הנכונים והאתיים ביותר כי זה נושא עדין והו חלילה לא לומר משהו שישמע אנוכי או אטום, אבל כולנו יודעים שיש הרבה צביעות דווקא בנושאים אנושיים כל כך .

אין לי גישה חד משמעית, כי זה מתפלג לכיוון של צדיקות ולכיוון של אינטרס כאחד. אז אני נשארת אגנוסטית,אולי עם פרצוף התפעלות מדי פעם לנוכח כל המעשים ההומניים-משהו האלה, אבל בכל משהו יפה מדי יש ריח קצת פלוצרי.  

מה מבדיל אותי מכל החבר'ה האלה? לא נראה לי שהרבה. אולי העובדה שאני מודה שהצמחונות שלי היא אנוכית- מתוך גועל ורחמים, מתוך לא לרצות לקחת בזה חלק... אבל לא מתוך הנחה שאני יכולה באמת לשנות משהו. (אם אני כן יכולה אז מה טוב, אבל לטס גט ריל)