אני שוב לא יודעת על מה אנחנו רבות, אבל את יכולה להיות בטוחה שזאת הפעם האחרונה.

זה לא שאני חושבת עלייך יותר מדי דברים רעים, זה פשוט שנמאסה עליי הדרמה המיותרת הזו. כל הזמן כשיש משהו לא בסדר את מתחילה עם ההצגות והלא-לדבר הזה שלך, ובהתחלה זה עבד לך, זה הציק לי עד עמקי נשמתי כשלא דיברנו... אבל עכשיו זה גורר שאננות וציניות מצדי, ואחרי זה את תמיד מתעצבנת עוד יותר. נמאס לי לרדוף אחרייך, כי אני גם לא מבינה בשביל מה. נמאס לי מהילדותיות המוגזמת הזו, מההתנהגות הזו שכל כך כבר לא מדברת אליי... אם הפתגם "אמור לי חברך ואגיד לך מי אתה" הוא נכון, אז אני באמת לא מבינה מה הקשר שלי ושלך, כי את לא משקפת אותי, ואני לא משקפת אותך..במילים יפות. נמאס לי מהפוזה המוגזמת, מההתנהגות ה"מי-נגד-מי?" שלך. וכל ה"נמאס לי" שלי, לא נאמר בעצבים או טינה, אלא מתוך הרמת ידיים, כי באמת נמאס. כשנמאס אז עוזבים. אני חושבת שאת ילדה חמודה, אבל אני לא רואה בך חברה שלי יותר. אתמול אפילו הסתכלתי עלייך בעין זרה בפעם הראשונה כל השלוש שנים הללו בהן אנחנו חברות. פתאום את נראית כמו כל אחד אחר אותו אני מכירה רק היכרות בסיסית. ועם כמה שזה עצוב, לא לחוץ לי להכיר אותך מעבר לזה יותר. להיות איתך אפילו זה לא נעים לי, ההרגשה הרעה הזאת שיש לך בפנים כל הזמן, כמו מפעפעת אליי וגורמת לי להיכנס לדיכאון. כאילו ואת מעבירה אליי את כל המטענים השליליים שאת נושאת, גם בלי להוציא מילה.. בגלים של רגש. תמיד מרגיש לי כאילו ואת לא מרוצה. כל החברות הזאת את היית כל כך ביקורתית כלפיי, את דאגת למסור לי איך כל דבר שאני עושה נראה מעין אובייקטיבית, וזה פשוט דפק לי את המוח. הרבה מהתסביכים המטומטמים שיש לי נובעים מהדברים שהיית אומרת. אני משחררת את האגרוף הקפוץ שלי בנוגע אלייך, כי זה הפך לי לנושא של מה בכך בסך הכל. אני ואת, כמו שקרה לי עם הרבה אנשים, צמחנו לכיוונים שונים מדי. אני מקווה שיום אחד תתבגרי ותביני שאת מוציאה יותר מדי אנרגיות על דברים שאין בהם טעם.

אם את קוראת את זה, סימן שעוד אכפת לך באיזשהו מקום וזה סבבה... אבל אין לך טעם לחזור ולנסות לדבר איתי, כי הפעם אין למי לדבר. זה לא זורם לי להיות זו שעומדת מנגד ומחכה שתתייחסי, כשלי בכלל עדיף שזה לא יקרה כלל. רוב הסיכויים שגם אם תראי את זה, את תתעצבני, אבל זה מה שאני מרגישה. את יודעת כל כך הרבה עליי, ואני יודעת כל כך הרבה עלייך.. ותמיד יישאר לי הכבוד הבסיסי הזה אלייך, את יכולה להיות בטוחה שאני לא מדברת עלייך רעות ולא אספר לעולם את הדברים שאני יודעת, מקווה שתעשי את זה גם. עכשיו, גם אם את לא מודעת לזה, אני משחררת את התקופה שלי איתך, כי באמת שאין לנו מה לחפש אחת בחברת השניה יותר.

אני מאחלת לך את כל הטוב שבעולם.  

טל