אני לא יודעת מה יש בזה, שגורם לי לחייך. כמו שפריץ של אושר ככה מידי שעה. אני חושבת על זה ומחייכת ורק אני יודעת על מה.

זה לא סיפור, באמת... אני אפילו מתביישת לומר מה זה מרוב שזה מטופש.. אבל זה שלי, זה קטן, זה בכיס. זה מה שעושה את זה כזה נעים.

לפעמים זה הדבר הזה שפשוט כיף לדעת, מה שאחרים לא רואים, לא יודעים.

אני חושבת לעבור לבלוגר. ישרא-בלוג עושה לי בעיות לאחרונה (אני לא מצליחה לעדכן או לענות לתגובות מהמחשב שלי או מהמחשב של אחותי ואז יוצא שאני מפריעה להורים שלי במחשב שלהם ורבה איתם ואז הם קוראים לי בבלוג כי הוא בהיסטוריה של הקוקיז שלהם כל הזמן ואין לי כוח למחוק אחרי כל פעם שאני בבלוג..)

הדילמה היא :

1) כל ההיסטוריה של הבלוג הזה נמצאת כאן, מה אני אעשה? אעביר את הבלוג דירה? כלומר, אעתיק את כל הפוסטים שלי לבלוגר? זה יהייה לי נורא עצוב, אני אאבד את כל התגובות, זה לא יהייה בזמן-אמת....מה אתם הייתם עושים?

2) יש לי נאמנות מוסרית לישרא-בלוג... אני כותבת כאן כבר משנת 2003... אם לא בבלוג הזה או הקודם, אז בבלוגים שונים ומגוונים שהיו לי. זה ממש צובט לי לחשוב על להעביר את עצמי לבלוגר...

מה עושים?

(כמובן שאכתוב כאן את כתובת הבלוג החדש אם אעבור...למען הסר ספק.)

Problem solved

או שלא!!  האינטרנט שנהניתי ממנו שעתיים וחצי שלמות גסס ומת מייד לאחר מכן. עכשיו זה סופי- אין לי ברירה אלא לעבור לבלוגר.

אני חושבת שאני אעשה גיבוי לקטעי הבלוג ואפסטט אותם בבלוג החדש ממש בהתחלה... כדי לא להרגיש שאני כותבת בבלוג אחר,

וחוץ מזה אני אוהבת את חצי השנה הזאת שעברה עליי כאן...

אוף. בלוגר היר איי קאם...