גם אני אח גדול, מה ההתלהבות?

לפני כיומיים התיישבתי לי עם קערת פופקורן בטעם חמאה (על הקופסא היה כתוב שזה כמו בקולנוע!) וצפיתי בטלוויזיה. ובכן, לא הייתה טלוויזיה. היו פרומואים בלתי פוסקים ובהם מופיעה עין מוזרה שנראית כמו מצלמת אינטרנט, וכיתובי "האח הגדול" מתנוססים ועושים לי איה בעיניים. לאחר עשרים אלף בדיקות מעמיקות באינטרנט גיליתי כבר הכל על האח הגדול.

וכך, התיישבתי אמש עם עוד קערה של פופקורן (אני מכור אך יכול להפסיק מתי שארצה!) וציפיתי בפתיחה החגיגית של "האח הגדול".

בהתחלה ארז טל וגמד-הסנטה שלידו בילבלו לי את הביצים על התוכנית ועד כמה היא מושית. ואז מכונית אחר מכונית- יצאו אנשים מכוערים.

לאט לאט הם נכנסו לבית, ויצרו לפני עיניי רשימה מרשימה במיוחד של סטגימות וסטריאוטיפים:

• אשר סימוני- הדתי.
• יוסי בובליל- הערס הידידותי (הדורבן שקולע בזמן)
• עינב בובליל- הפרחה
• לאון שניידרבסקי- ההומו
• בוריס שניידרבסקי- הרוסי שלא מדבר הרבה
• מיקי לוין- דה רויאל ביץ'
• ערן זילברמן- התחמנו של האח הגדול, וגזען מזוויע.
• רנין בולוס- הערבייה.

ועוד שלל סטגימות מפחיד למדיי. הם הצליחו להכניס אנשים תחת תווית ואף אחד מהם לא יצליח לצאת מהתווית הזו לעולם ועד.

"זה מה שיקרה כשנגלה שערן זילברמן הוא אחיו האבוד של דן מנו" (התמונה לקוחה מוואלה)

התוכנית, עד כמה שהיא פולשנית וסטריאוטיפית- מצליחה לסחוף. הדמויות עשויות בטעם טוב, הפגישה ביניהם והדיבור סוחפים אותך. הקונספקט המלהיב של האח הגדול, החוקים המפחידים והמשימות והאיומים ומה לא- הם מה שגורמים לך להתמכר.

אני אישית צופה גם בשידור החי כמעט כל הזמן. אין מה לעשות- סוף סוף מצאנו מתחרה ראוי להישרדות.

התוכנית הזו ממש דורבן, ועוד אחד שקולע בזמן.

~

http://israblog.co.il/532800 

רושם ראשוני עלול להטעות. ובכן, לא הפעם. לא התרשמתי כלל מהבלוג שלך, אם זה בגלל הפוסטים של "קמתי-הלכתי-אכלתי-אמרתי" או בגלל סמיילי ה"O: >< XD" האלו שמופיעים בכל שורה שניה, או בכלל כי אלו פוסטים כל כך קצרים וחסרי משמעות.

לא היה מעניין כלל לקרוא את הבלוג, מכיוון וכל הפוסטים נראים כאותו הפוסט.

סמיילים זה רצח DDDDDD=

אל תקחי את זה אישית. את לא תיהי פחות מוצלחת רק כי הבלוג שלך לא מצא חן בעיניי. רק כי את נחמדה כזו לכל הקוראים שלך אני מוכן לתת לך כמה עצות שימושיות שיהפכו אותך למצליחה. ראשית כל, היפטרי מהסמיילים הלא נחוצים והשתמשי רק בסמיילי ישראבלוג () אך גם איתם אל תגזדימי, מיד אחר כך התחילי להאריך את הפוסטים- כתבי ביקורת על סרט שאהבת או על רגשות ודברים שמפריעים לך, וכשתסיימי אני מבטיח לך שהבלוג יהפוך ליותר מעניין ופחות מעייף.

המדוזה שקולעת בזמן.