כי אני כותבתב ומצתברים לי פה הרבה פרקים כבר אני הגעתי לפרק 6 כבר! והפרקים זורמים לי ממש טוב אז אפ'מישהו שלא קורא לא יגרום לי לא להעלות פרקים!
"אחלה מכונית"-נשמעו צעקות מכל כיוון אל עבר ג'יל
"תודה!"-ענתה בחיוך ג'יל לכולם
ג'יל יצאה ממגרש החניה ונסעה לאט אולי תמצאה את טיפני בדרך אבל במקום זה היא מצאה את גיוארג וגוסטב
"בואו אני הקפיץ אתכם"-אמרה ג'יל
גיוארג וגוסטב קפצו למכונית שמחים שהם לא צריכים ללכת ברגל
"לברים את הגג?"-שאלה ג'יל את גיוארג שסידר את השער
"לא זה בסדר אני האסוף את השער"-אמר גיוארג וחייך
"אוקי אז לאיפה אנחנו נוסעים?"שאלה ג'יל
"אני גר בבורלף 11"-אמר גוסטב
"אני הכוון אותך,תיסעי ישר!"-אמר גיוארג
"ואיפה אתה גר?"שאלה ג'יל את גיוארג לאחר זמן קצר
"אני גר ממש ליד ביל וטום"-ענה גיוארג
"שזה אומר שאתה גר?"שאל ג'יל וחיכתה שהוא ישלים אתה
"אני גר ברחוב המקביל ל זה של גוסטב"-אמר גיוארג וסימן לה עם האצבע שהרמזור התחלף
"אווו כן"-היא גיחחה
"זה פה" אמר גוסטב ש.."הרבה לדבר" <עשיתי ממנו ממש עילם XD חח לא נורא >
"וואוו זה ממש קרוב אלי"-אמרה ג'יל
"רגע איפה את גרה?"שאל גוסטב שהיה סקרן גדול ,ויצא מהמכונית
"אני גרה בהילנג 71" אמרה ג'יל
"את גרה ברחוב שלי!"-אמר גיוארג ומיד המשיך להגיד "וגם ברחוב של ביל וטום!"
"למה אתם תמיד אומרים את השם שלהם ביחד?"אמרה ג'יל בחצי עצבים חצי רגיל
"מה את לא יודעת שהם אחים?"שאל גיוארג
"כן תאומים!"הוסיף גוסטב וסגר את דלת המכונית ונעמד ליד הדלת הסגורה
"קשה לי להאמין!"-אמרה ג'יל והרימה גבה
"טוב אני הזוז תודה על הטרמפ"-אמר גוסטב ונשק לג'יל על הלחי כיאות לפרידה
המשך הנסיעה היתה בעיקרה שאלות על ביל וטום ועל הלהקה..
"אני יורד פה"-אמר גיוארג וחייך
"ביי" אמרה ג'יל
"להתראות"-אמר גיוארג ונכנס לבית מהודר מאוד כיאות לשכונת הפאר הזאת שגרו בה רוב עשירי גרמניה וסלבריטאים למיניהם..
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"היי אבא" קראה ג'יל כשנכנסה לביתה
"אבא?"-שאלה ג'יל ולא קיבלה תשובה
היא פסעה לכוון המטבח על המקרר היה פתק קטן שאבא שלה כתב
אני במשרד אני אחזור מאוחר יותר,עם את צריכה משהו אני בפלאפון שלי
וגוני הכינה לך צהרים הם במיקרוגל אגב גוני בחדר שלה אם את צריכה משהו דחוף!
אוהב אבא"
|אוי האבא הזה אני אוהבת אותו כ"כ..|חשבה לעצמה ג'יל
תוך כדי זה שהיא מוציאה את ארוחת הצהרים שלה ויושבת לאכול על מול הפלאזמה בסלון
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
דפיקה נשמעה בדלת גוני הלכה לפתוח..
גוני היא המשרתת של רוי וג'יל היא מאוד נחמדה אבל דיי זקנה
"מי בדלת?"-שאלה ג'יל תוך כדי החזרת הצלחת למטבח
"אלה השכנים חדשים"-ענתה גוני וחייכה עליהם
"אני אני באה אמרה ג'יל והתקדמה לדלת
היא לא הופתעה לגלות שאלו ביל טום וסימון אמא שלהם
"שלום לכם שכנים חדשים"-אמרה ג'יל מחויכת
"שלום לך רציתי לברך אתכם על המעבר המוצלח שלכם היתי אומרת ולתת לכם את העוגה הזו כאות הצטרפות לקהילה שלנו" אמרה סימון וחיבקה את ג'יל ומאחוריה טום וביל עשו לג'יל פרצופים, ג'יל צחקקה קצת וניתקה מסימון
"יופי תאומים! יופי של רושם על השכנה החדשה" נזפה בהם סימון שראתה את ההשתקפות של התאומים דרך הדלת הנוצצת של ג'יל
"זה בסדר הכרנו כבר בבית הספר" אמרה ג'יל וחייכה על ביל וטום והוסיפה "אנחנו אפילו באתה המגמה"-ציינה ג'יל עובדה וחייכה על סימון
"אוו במה את מנגנת?"שאלה סימון
"היא/אני שרה"-אמרו ביל וג'יל ביחד
"אבל היא גם מנגנת בגיטרה" אמר טום וחייך
"את ממש סופר" אמרה סימון והוסיפה "עכשיו רק צריך לשמוע אותך מנגנת ושרה" אמרה וצחקה לבד כולם הסתכלו עליה בפרצוף מוזר וגיחכו בעצבנות מאוחה..
"טוב אז אני מרגישה מיותרת כאן "אמרה סימון
"לא לא מה פתאום את רוצה להיכנס ? אני העשה לך סיור בבית אולי תשבי לכוס קפה ועוגה " אמרה ג'יל והצביעה על העוגה וחייכה
"תודה רבה על ההזמנה אך אני נאלצת לסרב יש לי הרבה סידורים" אמרה סימון
"אוי חבל, בפעם אחרת?"שאלה ג'יל
"בשמחה" אמרה סימון
"אמא אני נשאר פה אצל ג'יל ,כמובן אם זה בסדר מבחינתה?"אמר ג'יל בחצי שאלה
"אם זה בסדר מבחינתה?"-חזרה על השאלה סימון והביטה על ג'יל
"זה יותר מבסדר" אמרה ג'יל וסימנה לביל שהוא יכול להיכנס
טום הלך לכוון האוטו שלו וסימון כמר נעלמה לסידורים שלה.
"אחלה מכונית טום!"אמרה ג'יל
"תראו מי מדברת" הוא ענה לה
ג'יל גיחחה וטום נסע לו הביתה
ג'יל סגרה את הדלת וביל פסעה לו לכוון הסלון מתישב על הספא ומתחיל לבחון את הבית
"רוצה לשתות משהו? חם קר?"-שאלה ג'יל את ביל בזמן שהיא נכנסת למטבח
"ממ..אני השתה קר קצת חם היום את לא חושבת"-ענה לה ביל בשאלה רטורית
"אוקי אז מים קולה אולי רדבול?"-שאלה ג'יל
"רדבול בבקשה!"-הוא אמר כאילו הוא מזמין בבר
"בבקשה אדוני " אמרה ג'יל אל ביל כאילו היא ברמנית כאילו משחקת במשחק שלו וחייכה עליו
"אז ביל אתה אח של הדבר הזה?"שאלה ג'יל
"כן אח תאום, אבל אנחנו מסתדרים..לפעמים" אמר ביל וחייך ג'יל צחקקה
שתיקה היתה בין השנים אבל לא מביכה
"אז השיר שלכם.. זה שרציתי לעשות לו קול שני" קטלה את השתיקה ג'יל
"1000 meere מה אתו?"-שאל ביל והביט בג'יל בעניין
"אני רוצה ללמוד אותו" היא אמרה ושלחה אל ביל את המבט שלה!
"אהה.. אוקי בטח אז איפה יש לך פסנתר או גיטרה או משהו?"שאל ביל ונעמד
"אה.. זה בסטודיו שלי בו נרד למטה" אמרה ג'יל
ביל הושיט לה את ידו שתוביל אתו והם הלכו ביחד וירדו למטה במדרגות ,הסטודיו שלה היה ענקי קומה שלמה מלאה בכל כלי אפשרי בעולם מה גם שהיו בו מרחב סטלבט שכלל פופים וכריות וטלויזית אל סי די ענקית עומדת ותמונות של אלפי זמרים ענקיים חתומות עם הקדשה
ביל כ"כ התאהבה בסטודיו של ג'יל ושאל
"אפשר לגור כאן?"וחייך
"בכל זמן שתרצה, עכשיו בו לחדר הקלטות אני חושבת שהשארתי את הגיטרה הקלאסית שלי שם"-אמרה ג'יל וחייכה על ביל
"אני חייב לספר לטום הוא יתחרפן מהמקום הזה" אמר ביל
"אוקי" אמרה ג'יל והניחה את הגיטרה שלה על אחד הפופים ולקחה סוכרית מנטה
"רוצה גם?"-שאלה ג'יל את ביל
ביל לא ענה הוא היה עסוק מדי בלשלוח את ההודעה לטום
"ביל?!"קראה ג'יל
"ככ..כן!"ענה ביל והסתיר את הפלאפון מאחורי הגב
ג'יל התקרבה על ביל ועמדה מולו
"מה כתבת לטום?"שאלה ג'יל והתקרה עוד יותר על ביל האפים שלהם כמעט ונגעו אחד בשני ביל כמעט ונמס
"אממ.. כלום" אמר ביל בעצבנות
"תראה לי" בקשה ג'יל
"אממ.. אני מעדיף שלא.."-אמר ביל
"נוו..תראה לי"-בקשה ג'יל והביטה אליו בפרצוף חמודי
ביל לא התאפק ו...
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
שעה מגניבה!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
