פאנפיק על מקפליי

בפרק הקודם:

הוא לקח לעצמו בירה מהמקרר, הוציא סיגריה מתיקה של אליסון והתיישב במטבח. הדליק את הסיגריה ושתה לגימות מהבקבוק לפני כל נשיפה.

אליסון יכלה לשמוע בנשימות הכבדות שלו ואנחות שלא שמעה לפני מעולם. היא ניגשה למטבח.

היא מצאה אותו יושב שם כשבקבוק וסיגריה לידיו, פניו היו חיוורות מהרגיל ועיניו אדומות כשדמעות קלות זלגו מדי פעם במורד לחייו.

היא חטפה את הסיגריה מידו וכיבתה אותה במאפרה.

הוא הביט בה במבט חטוף, וזאת מיהרה לחבק אותו, בעודה מצמידה את ראשו לחזה שלה.

'' אני כל כך מצטערת ''

Too Close For Comfort - פרק 13 :

לורן ישבה בכיתתה, זהו היה השיעור הראשון שלה ליום זה. היסטוריה.

למרות שהייתה צריכה להתרכז בשיעור עקב אי עקביותה בלימודים, היא לא ייחסה חשיבות רבה לכך.

היא חשבה על כריס, למרות שלא פגשה בו בבוקר, התקרית של אמש עדיין הטרידה אותה.

ובנוסף לכך כמובן שהיא חשבה גם על דאגי, ונזכרה ברגע המביך בו העבירו מספרי פלאפון ביניהם מול כולם.

היא לא ידעה מה לעשות.

למרות שרק לא מזמן נפרדה עם בן הזוג הקודם שלה, עדיין היה לה קשה להיפתח.

היא לא טיפוס רומנטי במיוחד, היא תמיד התקשתה בדברים הקשורים בכך , ולכן תהתה לעצמה מה יהיה בהמשך ומתי תפגוש בו שוב.

מצד אחד יש לה את מספרו של דאגי, אך מצד שני התביישה להתקשר אליו.

לא כי הייתה טיפוס ביישני, היא לא הייתה גם. אלא כיוון שקודם ראתה בדאגי טיפוס מעצבן ועכשיו הייתה צריכה להתקשר כאל האדם שאותו אהבה.

מחשבותיה נקטעו ברגע אחד על ידי הודעה טלפונית.

'' על מה את חושבת, יפה שלנו? '' ההודעה הייתה משולח חסוי.

' עוד הפעם מנסים להפחיד אותי ' חשבה לעצמה והחלה להעביר מבטים לכיוונם של חברי הכיתה שלה.

'' אני לא בכיתה שלך, אל תנסי אפילו לחפש '' נשלחה אליה הודעה נוספת. הפעם היא נלחצה במעט.

היא הביטה אל מחוץ לחלון. כיתתה הייתה בקומה הראשונה, לכן ניתן היה לראות משם הכול,

אך לא היה ם אף אחד.

'' קרה משהו? '' תהתה ליאה כאשר הבחינה בזה שחברתה לא רגועה.

'' לא..'' מיהרה לענות , '' הכול בסדר '' שיקרה. היא כבר נמרטה בעצבים, היא רצתה לדעת מי היה אותו האחד שניסה לצחוק עליה ככה.

לבוש שחורים , דני יצא החוצה, למדרגות הבית ועישן את הסיגריה האחרונה שלו, לפני שיסע להלוויה.

לאורה באותו הזמן, לבשה על עצמה שמלה שחורה עם סוודר חם מעל.

את שיערה סירקה בכבדות , אך בזהירות. עיניה עדיין היו דומעות ולמעשה הדמעות עוד לא פסקו לזלוג במורד לחייה הקטנות. היא בכתה בשקט, לא השמיע אף לא ציוץ.

רק בבוקר דני נאלץ להתמודד ולספר לה את האמת, לספר את זה שאימה היקרה והאהובה נפטרה. היא לא ישנה כל הלילה, רק בכתה, כמו שבכתה עכשיו.

'' לעזור לך? '' שאלה אליסון, כאשר הבחינה שהילדה מתקשה לסרק את שיערה.

לאורה אפילו לא הביטה בה. היא התעלמה.

אליסון לקחה נשימה עמוקה וניגשה להתארגן לקראת היציאה. היא לבשה הורידה את החולצה שהייתה לבושה בה ולבשה חולצה שחורה בעלת שרוולים ארוכים.

'' אני לא רוצה...'' מלמלה הילדה ואליסון הפסיקה להתלבש והסתכלה על לאורה.

'' אני..לא .. רוצה שתבואי איתנו...זאת אימא שלי! זאת אימא שלי ואבא דני עדיין אוהב אותה! אנחנו לא זקוקים לך '' רטנה הילדה. נימת הכעס שלה לא התרככה.

הם נעצו מבטים זו בזו כמה דקות ספורות ולאחר מכן אליסון פשוט חזרה לחולצתה הקודמת.

לא היה לה שום טעם להתווכח, היא הבינה למצבה של לאורה וריחמה עליה במקצת. היא ידעה עד כמה שהיה לה קשה, ולכן הייתה מוכנה לספוג את דבריה.

היא יצאה החוצה אל דני שכבר הספיק לגמור עם הסיגריה. היא חיבקה אותו מהצד והשעינה את ראשה על כתפו. הוא הביט בה במבטו התמים. ניתן היה לראות את הכאב בעיניו.

'' את מוכנה? '' שאל.

'' לא '' ענתה אליסון , '' אני חושבת שעדיף שרק אתה ולאורה תלכו לשם, אחרי הכול אני עצמי לא הכרתי אותה. וגם כדאי שיהיה לכם קצת זמן ביחד אחרי ההלוויה, תיקח אותה לסרט או לגלידה בכדי שתתפנק קצת..שתשכח את העצב '' אמרה אליסון ודני נדהם מהדאגה שלה כלפיי לאורה.

'' את בטוחה? '' תהה. היא הנהנה.

'' ובזמן שלא תהיו, אני אכין ארוחת ערב טעימה '' היא חייכה חיוך קלוש והוא נשק לשפתיה הרכות.

כאשר עזבו, אליסון נשכבה במיטתה וניסתה להירדם, אחרי הכול השעה הייתה רק אחד-עשרה.

היא תהתה לעצמה איך הכול ימשיך לאחר ההלוויה.

אחרי הכול אם ללאורה אין אף אחד חוץ מדני, היא תצטרך להישאר לגור איתם, ואם זה יקרה,

אליסון תתקשה לחיות איתה באותו הבית. הילדה חוסמת אותה מכל הכיוונים כפי שנאמר.

זה יקשה עליה גם מבחינה נפשית, אחרי הכול יש גבול מסוים עד כמה שתוכל להחזיק מעמד כך.

'' הלוואי שהכול יהיה בסדר '' אמרה בקול.

לאחר ההלוויה דני לקח את לאורה לסרט כפי שאליסון הציעה לו. הם צפו ב-''עידן הקרח 3 '' אך לפי הבעותיה, הוא הבין שהסרט לא עזר להעלות את מצב רוחה.

אחרי שיצאו משם, הוא לקח אותה למקדונלדס, הזמין לה ארוחה אחת לילדים ולעצמו לקח רק קולה בכוס גדולה.

בעודם יושבים סביב השולחן, אף אחד מיהם לא הוציא הגה מהפה, לאורה רק ישבה ואכלה את ההמבורגר שלה בביסים קטנים ובמבט מושפל.

דני צפה בה בדאגה ולקח נאנח בכבדות.

'' אני אשאר..לגור איתך? '' שאלה כמעט ובלחש.

'' כן '' ענה , '' אל תדאגי, הכול יסתדר '' אמר וליטף לראשה.

הילדה הוציאה את המתנה של המקדונלדס אשר הייתה האופוסומים מעידן הקרח.

'' איזה עכברים מוזרים '' מלמלה ודני צחקק לעצמו.

'' רוצה לשחק בהם בפארק? '' שאל והיא הנהנה בהבעה ריקה.

הם עשו את דרכם לפארק.

מיד לאחר סיום יום הלימודים, לורן גררה את עצמה לאימון אגרוף ושהתה בו שעתיים.

'' עובדת קשה? '' משום מקום הופיע נער צעיר ומוכר מאוד. עיניו היו אפורות ושיערו שטני בהיר.

'' מה אתה צריך דריק? '' התעצבנה לורן כאשר ראתה אותו.

זהו היה האקס שלה, הוא היה באותו הגיל כמו לורן ולמד איתה באותו בית הספר, אך לאחר הפרידה לא יצא לה לפגוש בו. הוא היה מגעיל, ונפרד ממנו ביחס עוד יותר מגעיל מהאישיות שלו.

הוא בחר להביך אותה מול כולם, לנצל אותה ולהשמיץ את שמה מאחורי גבה. מאז אותו היום אהבתה אליו הפכה לשנאה.

'' כלום, פשוט הופתעתי לראות אותך ''

'' מצחיק! כאילו שלא ידעת שאני מתאמנת פה! '' אמרה בציניות. הוא גיחך.

'' מה אתה עושה פה בכלל? '' התעצבנה עוד יותר, היא בכלל לא שמחה לראות אותו.

'' אני רוצה לפתח קצת את השרירים '' אמר והצביע על ידיו.

'' במקרה שלך אתה צריך לפתח את המוח '' מלמלה לעצמה בשקט.

'' סליחה? '' הוא לא שמע.

'' אמרתי שפחדנים לא יכולים לפתח שרירים ''

'' מה הקשר?! ''

'' אתה זבל...אני לא מתכוונת לדבר איתך! '' היא תפסה בדבריה ורצתה ללכת, אך הוא תפס בזרועה שלה.

'' שמעתי שמצאת לעצמך מישהו אחר '' גיחך.

'' מה אכפת לך?! זה לא אמור להפריע לך...אני הרי זונה בעיניך '' אמרה.

'' כיף לצחוק עלייך '' אמר כשחיוך שובב על פניו.

'' אתה לעולם לא תצחק עליי עוד , אני לא אתן לך '' רטנה.

'' את לא יודעת את כמה שכן '' הוא גיחך והלך. משאיר אותה קרועת כעס שם.

בזמן שלורן התנדנדה בנדנדות בודדות שהיו בפארק, דני ישב על הספסל וניסה למצוא דרך כלשהי להימנע מלפגוש את רוקסי, לאחר שראה אותה באותו הפארק.

היה מאוחר מדי. היא כבר הייתה קרוב מדי.

'' שלום יפיוף '' היא חייכה את החיוך הפלרטטני שלה ודני מיד קם מהספסל בכעס.

'' את עוקבת אחרי או משהו?! '' התעצבן.

'' קשה שלא לעקוב אחריך '' צחקקה, אך זה לא שינה את הבעתו הזועפת.

'' תניחי לי '' אמר.

'' אני לא יכולה, אני לא מסוגלת להתנתק ממך...'' לחשה לאוזנו , '' אתה הסם שלי '' היא נשקה לאוזנו והוא מיהר לדחוף אותה ממנו.

'' חבל דני! חבל! '' התפרצה.

'' מה תעשי עכשיו? תאיימי עליי?! '' אמר בזלזול , '' את לא מסוגלת לעשות כלום, את לא תעזי אפילו ''

'' חכה ותראה '' אמרה והסתלקה מהמקום במהירות.

כפי ששמתם לב הצגתי פה את האקס של לורן, והוא עוד יחזור, לא סתם הוא הופיע.

ועכשיו לנושא אחר, עצוב לי קצת שקוראי נעלמו להם ללא עקבות.

אני לא יודעת אם זה תלוי בי או בעומס שיש ,אני בטוחה לכולנו.

אם ובמקרה זה תלוי בי, אז תגידו לי, ספרו לי את מה שמפריע , אני אקח לתשומת ליבי,

אתם גם תמיד מוזמנים להציע רעיונות.

אני רוצה לדעת את הדעה האמיתית שלכם.

בכל מקרה, הפרק הבא יבוא בקרוב ^^

החל מהפרק הבא, הדברים יהיו מעניינים יותר ( לפחות בעיניי ).

הדברים שלא ציפיתם שיקרו - יקרו!