פאנפיק על מקפליי

בפרק הקודם:

'' את עוקבת אחרי או משהו?! '' התעצבן.

'' קשה שלא לעקוב אחריך '' צחקקה, אך זה לא שינה את הבעתו הזועפת.

'' תניחי לי '' אמר.

'' אני לא יכולה, אני לא מסוגלת להתנתק ממך...'' לחשה לאוזנו , '' אתה הסם שלי '' היא נשקה לאוזנו והוא מיהר לדחוף אותה ממנו.

'' חבל דני! חבל! '' התפרצה.

'' מה תעשי עכשיו? תאיימי עליי?! '' אמר בזלזול , '' את לא מסוגלת לעשות כלום, את לא תעזי אפילו ''

'' חכה ותראה '' אמרה והסתלקה מהמקום במהירות.

Too Close For Comfort - פרק 14 :

כאשר לורן סיימה עם האימונים, היא הופתעה לפגוש בדאגי שחיכה לה מחוץ למכונית שלו.

חיוך קלוש הופיע בקצה שפתיה והיא התקרבה אליו.

'' מה קורה? '' הוא שאל בעודו מנשק לשפתיה.

'' יהיה בסדר '' ענתה.

מאחוריהם נשמע צחקוק מעצבן ומאוד מוכר לאוזניי לורן.

'' בחייך הוא החבר שלך? הכלב מלהקת '' מיקי מאוסים מעופפים''? בהחלט מתאים לשפל שלך '' אמר דריק בזלזול ולא פסק לגחך אפילו לא לרגע.

לורן לקחה נשימה עמוקה ועצרה בדאגי שהספיק כבר לקמץ את ידיו לאגרופים.

'' אל תשים לב אליו....בוא ניכנס למכונית...'' אמרה ופתחה את הדלת.

דאגי עשה כדבריה וניגש לשבת במושב הנהג, בעודו לא מסיר את עיניו משל דריק שהספיק כבר לעלות על האופנוע שלו ולהסתלק מהמקום.

'' מי זה היה האידיוט הזה? '' שאל דאגי בנימת כעס. הוא התעצבן מיחסו של דריק.

'' האקס שלי....הוא הבן אדם הכי גרוע שיש בעולם הזה..'' ענתה.

'' למה נפרדתם? ''

'' אני לא רוצה לדבר על זה עכשיו '' ענתה ואספה את רגליה על המושב , '' אני יכולה להישאר אצלך הלילה? '' שאלה והוא הופתע מהשאלה שלה.

'' כן...'' ענה בנימת היסוס קלה בפיו. לפי הבעת פניה, יכול היה להבין שהיא לא רגועה ומסתירה משהו.

'' קרה משהו? '' שאל והיא הנידה לראשה.

'' יום עמוס...קצת רעבה '' היא חייכה חיוך מאולץ.

'' הייתי מכין לך משהו לאכול...אבל אני גרוע בזה, בכל מקרה נוכל להזמין פיצה '' אמר במבוכה, והחנה את המכונית על יד ביתו.

'' אכפת לך אם אני אתקלח? '' שאלה והוא מיד חייך חיוך שובב.

'' אכפת לך אם אציץ? '' שאל וזאת הרימה את גבותיה, '' אני צוחק '' גיחך וניגש להביא לה מגבת.

'' קחי, אני בנתיים אזמין פיצה '' אמר וניגש למטבח. לורן נכנסה למקלחת ונשענה על הקיר תחת זרם המים.

כפות ידיה עדיין כאבו מכל החבטות בשק אגרוף. ההטרדות בפלאפון עדיין לא עזבו אותה במנוחה.

היא חששה מאותו האחד שרודף אותה בפלאפון, וגם חששה להכניס לזה את דאגי.

לאחר שהתקלחה, היא ודאגי אכלו את כל הפיצה שהזמינו עם פטריות והיו מוכנים ללכת לישון.

'' אוקי אני ישן על הספה ואת-...'' , '' למה על הספה? '' היא קטעה אותה בתהייה.

'' מסוכן לישון איתי באותה מיטה '' גיחך.

'' למה בדיוק? ''

'' אני עלול להיות סוטה '' הוא חייך בשעשוע וזאת גלגלה את עיניה.

'' כבר ישנתי איתך פעם אחת עוד כמה פעמים לא יהרגו אותי '' היא חייכה וכך גם הוא.

בחוץ היה כבר ערב, ואליסון החלה להכין ארוחה לדני ולאורה שעוד לא חזרו מההלוויה.

תחת קצב השיר ברוקולי של מקפליי, היא הספיקה להכין צ'יפס ושניצלים , עם עוגת וניל לקינוח.

מה שנקרא ארוחה מפנקת.

''I should have known much better But it's so hard I can't forget her-...'' דבריה נקטעו בשיחת פלאפון קצרה.

'' כן? '' ענתה.

'' שלום לורן, זה הוא רובי '' היא שמעה קול מוכר בצידו השני של הקו.

רובי היה איש בן ארבעים שהוציא לאור כמה מהספרים שאליסון הספיקה לכתוב. בעיקר אלה היו ספרי ילדים ורק לאחרונה החלה לכתוב לילדי נוער.

 '' יש לי חדשות נפלאות בשבילך..'' היא יכלה לשמוע שמחה בקולו.

'' חמש-עשרה אלף עותקים של ''Frozen Heart'' נמכרו בשבועיים וחצי! '' הכריז בשמחה וזאת התרגשה.

'' קשה לי להאמין '' הסמיקה.

'' זהו הספר הראשון שלך שזכה לתואר אחד הספרים הנמכרים ביותר כרגע '' אמר וזאת נשארה חסרת מילים בפה.

'' וזה לא הכול...'' אמר , '' מחר בשבע בערב יש לך ריאיון על הספר בספריה העירונית...יהיו הרבה אנשים מהעיתונות...'' אמר.

הוא המשיך לדבר, אך אליסון כבר התקשתה להיות מרוכזת בדבריו.

היא הייתה יותר מדי נלהבת.

את '' Frozen heart'' לקח לה לכתוב שנה , זהו סיפור על נער בשם דיויד,ילד עבריין וקר לב, בן שש עשרה. אשר יחד עם חבריו השמיץ ילדה בת ארבע-עשרה. לאחר שמתגלה כי אותה הילדה חולה סרטן, אותו הילד מתחיל להרגיש רגשי אשמה ומפתח אליה רגשות. הסיפור היה בג'אנר של דרמה ורומנטיקה, בעל סוף מרגש, שריגש אפילו את דני שאף פעם לא התרגש מספרים יותר מדי.

ברגע שדני ולאורה חזרו, וכולם התיישבו סביב השולחן, אליסון סיפרה את החדשות.

דני שמח להצלחתה, ולאורה שמחה מזה שאליסון לא תהיה בבית.

'' תצטרכי שאאסוף אותך? '' תהה דני. הוא לא אהב את זה שהיא מסתובבת לבד בשעות הערב.

'' תלוי באיזה שעה זה ייגמר '' ענתה.

'' ברגע שזה ייגמר, את מתקשרת אליי ואני אבוא לאסוף אותך! '' מיהר לומר וזאת הסכימה.

'' ומי יישאר איתי? '' התפרצה לאורה.

'' את תבואי איתי ''

'' לא רוצה! '' הילדה שילבה את הידיים על קו החזה שלה.

'' אז תישארי עם דוד הארי וטום '' ענה דני ובפניה עלתה הבעה עוד יותר חמוצה מקודם.

'' אני רוצה שאתה..תישאר '' אמר בעודה לוקחת ביס מהשניצל.

אליסון נאנחה בכבדות.

'' זה בסדר דני, אני אסע במונית..תישאר עם לאורה '' אמרה אליסון ולאורה צעקה '' יש! '' בקול.

'' לא את לא הולכת לנסוע במונית '' הוא המשיך לעמוד על שלו.

'' דני...'' , '' את לא תיסעי במונית! '' הוא הרים מעט את קולו והיא השתתקה.

'' זה מסוכן '' הוסיף.

'' אוף איתן אלי-סוסון! '' פלטה לאורה בכעס ורצה למיטתה.

'' קיבלתי כינוי חדש '' אליסון '' התפלאה'' בציניות.

'' אני אדבר איתה '' , '' זה בסדר, אני יכולה להבין אותה...'' מיהרה לומר אליסון, למרות שהיא כבר הפסיקה להבין. ובנוסף לכך כבר לא ידעה עוד כמה זמן תוכל להחזיק מעמד.

בבוקר יום למחרת, דאגי התעורר לקול הדפיקות בדלת ביתו.

בכבדות ובחוסר רצון, הוא גרר את עצמו אל הדלת, בעודו לבוש רק במכנס טרנינג אפור.

'' בוקר טוב '' אמר כריס ודאגי רק גירד בעיניו.

'' בוקר ... '' מלמל.  כריס טפח בכתפו ונכנס אל תוך הבית.

'' זה רק נדמה לי או שיש פה ריח של בושם נשי? '' גיחך כריס ודאגי גלגל את עיניו.

'' זה לא רק נדמה לך...'' מלמל.

'' מה זאת אומרת? '' , '' להכין לך קפה? '' דאגי מיהר לעבור נושא. הוא תמיד נהיה נבוך כאשר מדבר על בחורות.

'' מי זאת? '' כריס המשיך להתעניין , '' אותה האחת שסיפרת לי עליה? '' תהה ודאגי הנהן לו עם חיוך מתגאה על פניו.

'' תכיר לי אותה ''

'' היא ישנה '' ענה.

'' אז תעיר אותה ''

''לא''

''כן!''

''לא!''

'' כן! ''

'' למה אתם צועקים על הבוקר? '' אל חדר הסלון נכנסה לורן שהתעוררה מהלחשושים שלהם.

כאשר פגשה במבטו של כריס, צמרמורת עברה בגופה ופניו החווירו.

'' את הלורן שהוא דיבר עליה? '' הוא היה בהלם.

לקראת השעה שש, אליסון כבר הייתה מוכנה לפגישה. היא הייתה לבושה בסקיני ג'ינס שחור, חולצה לבנה מכופתרת יחד עם מעיל עור שחור ונעלי עקב שחורות מעור.

דני השאיר את לאורה יחד עם טום ובעצמו הסיע את אליסון לספרייה העירונית.

'' תתקשרי אליי ברגע שזה יסתיים '' אמר ואליסון קצת נלחצה מדאגתו הרבה.

'' אל תדאג '' היא נשקה לשפתיו ויצאה מהמכונית.

דני בדק במשך חמש דקות אם בסביבה הייתה רוקסי וכאשר היה בטוח שהשטח היה נקי,

חזר לבית.

שם הוא ניסה לדבר עם לאורה על אליסון.

'' תשמעי לאו...אני אוהב מאוד את אליסון והיחס שלך כלפיה לא הוגן, היא מנסה להיות נחמדה אלייך, היא דואגת לך ומכינה לך אוכל...את לא חושבת שמגיע לה יחס טוב יותר? '' שאל והיא הנידה לראשה.

'' היא לא אימא שלי ''

'' אבל היא יכולה להיות ידידה שלך ''

'' היא לא אוהבת אותי כמו אימא שלי....ואימא שלי מתה בגללה '' אמרה הילדה בנימת כעס ודני התייאש.

'' היא לא מתה בגללה...ואליסון מעולם לא פגעה ביחסים ביני לבין אימא שלך...'' הסביר.

טום ישב בצד וניסה להנחות אותו איך לדבר בכל מיני סימנים. דני אפילו לא שם לב אליו,

הוא חשב שטום סתם מרקד לו את ריקוד ה-''מגרד לי בגב'' .

'' את תתייחסי עכשיו טוב יותר אליה? ''

'' לא ''

'' אליסון תהיה אשתי בין אם תרצי ובין אם לא! '' הוא הרים את קולו בכעס. היא החלה לבכות ורצה אל טום.

''אתה אבא רע! '' הפצירה.

לאחר ריאיון מוצלח, אליסון נפרדה מכולם, יצאה מהספרייה ועשתה את דרכה אל כיכר הרחוב, שם התכוונה לחכות לדני.

'' דני? ''

'' כן? ''

'' אני מחכה לך ליד הכיכר בסוף הרחוב ''

'' אני כבר בדרך '' ענה ובזה השיחה נותקה.

כשחיוך בפניה, היא הניחה את הפלאפון בתיקה והמשיכה ללכת אל הכיכר.

'' סליחה, גברתי תוכלי להגיד לי בבקשה מה השעה? '' מאחוריה הופיע בחור צעיר בבגדים מרושלים.

'' כן , רגע..'' אמרה ושוב חיפשה אחר הפלאפון , ברגע שהוציאה הופתעה לגלות מצידה עוד שני נערים.

היא נתקפה פחד. הם חייכו חיוך ממזרי.

'' מסוכן להסתובב לבד בערב '' אמר אחד מהם.

אליסון ניסתה לברוח, אך ברגע שצעדה שני צעדים, הם תפסו בידיה.

'' תעזבו אותי! '' סיננה בין שיניה, '' הצילו! '' צעקה לעזרה, אך הבחור חבט בבטנה וקטע את צעקותיה.

היא נענקה מכאבים.

אחד הבחורים תפס בידיה וסגר את פיה,השני תפס ברגליה.

 מבלי שאף אחד ישים לב, הם גררו אותה אל המכונית והסתלקו משם במהירות האפשרית. היא לא יכלה להתנגד להם.

ברגע שדני התיישב במכוניתו, התקבלה הודעה לפלאפון שלו.

'' אל תאסוף אותי, אגיע הביתה בעצמי! ''