לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

פאנפיק על מקפליי


Too Close For Comfort

Avatarכינוי:  מיקפיקD:

מין: נקבה

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2010    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

3/2010

פרק 18


 

 

בפרק הקודם:

 

 

היא ארזה את מזוודתה כשדמעות לא מפסיקות לזלוג במורד לחייה.

כשסיימה, שמה את הצעיף על צווארה וניגשה אל לאורה.

'' אל תדאגי , את לעולם לא תראי אותי יותר עם אבא שלך '' אמרה כמעט ונחנקת מיובש שבגרונה.

לאורה הביטה בה מבולבלת והמומה.

אליסון השאירה את המפתח בחדר האורחים ויצאה מהבית.

 

 

 

Too Close For Comfort - פרק 18 :

 

 

דני התעורר לצלילי המוזיקה שלאורה הדליקה לעצמה, ''ברבי גירל '' השיר היה,

והילדה קיפצה לה בשמחה בסלון ורקדה עם הצעצועים.

דני גירד את ראשו וניגש לחדר האמבטיה להתרחץ.

'' אני צריכה לגן '' צעקה לאורה. דני לא ענה, רק נשם לרווחה ודחף לפיו את מברשת השיניים בעודו מתחיל לצחצח טוב, טוב  כל שן.  ' חשבתי שהיא ברוגז איתי ' חשב לעצמו וגלגל את עיניו.

לאחר שסידר את עצמו, הוא ניגש לארון ושם משהו מוזר החל להיראות לו.

הבגדים של אליסון היו אינם, התמונות שהיו תלויות מקודם על הקיר איתה היו מונחות על המיטה הזוגית הגדולה שלהם, ואליסון עצמה לא נראתה בסביבה.

'' לאורה ראית את אליסון? '' צעק, אך לא שמע תגובה.

הוא סקר עוד הפעם את החדר ואת חדר האמבטיה, בהתחלה חשב כי חלם חלום בלהות, אבל מהר מאוד הבין הכול. הוא נזכר בריב של אתמול וקיווה שלא מאוחר מדי.

על המזגן למעלה, הוא הבחין בפתק גדול מודבק. הוא הוריד את הפתק ועיין בו.

'' אני לא יכולה יותר!

                        אליסון.''

 

'' לאורה! '' צעק מזועזע, וזרק את הפתק , '' לאורה! '' הוא ניגש אל הסלון.

'' מה? '' ענתה בתמימות.

'' את ראית את אליסון? '' שאל.

'' לא, אבל טוב בלעדיה '' ענתה בחיוך רחב, חושף שיניים. דני התרגז.

'' זה לא מצחיק! היא אמרה לך משהו? '' הוא ניסה לא להישמע תקיף.

'' אמרה שלא תהיה איתך יותר..לעולם '' ענתה , '' אני הולכת לשירותים '' אמרה ויצאה מהסלון.

דני מהר תפס בנייד שלו וחייג את המספר של אליסון. לא היה מענה. הוא המשיך לנסות.

 

 

'' Out of our minds and out of time Wishing I could be with you to share the view We could've fallen in love Woah Oh Oh Woah Oh Oh ...........''

'' מתקשרים אלייך '' הודיע כריס אל אליסון, בזמן שזאת הכינה להם טוסט עם גבינה ועגבניות.

'' אני יודעת '' ענתה  בעודה מביטה אל הצג של הפלאפון.

'' כמה זמן תמשיכי לסנן? ''

'' בתיאבון! '' צעקה כשחיוך רחש על פניה ולקחה ביס מהטוסט. כריס גלגל את עיניו רק מהדרך שלה להתחמק מהשאלות שלו.

הוא לא שאל הרבה מאז שהגיעה הביתה בוכייה.

'' למה רבתם? ''

'' בגלל שטויות כמו תמיד,  אבל זאת הייתה הפעם הראשונה באמת, שבה אני יודעת שזה רציני.....אני פשוט עייפה, נמאס לי, נמאס לי! '' אמרה , '' אני רוצה לפרוק הכול החוצה.....הילדה הזאת הייתה פשוט עומס על לבי, אני ניסיתי לאהוב אותה וניסיתי להתייחס אליה טוב....אבל היא פשוט דוחקת אותי אל קצה הצוק '' דמעות החלו לזלוג במורד לחייה. כריס ליטף את ידה.

'' רבתם בגלל הבת שלו? ''

'' בערך....אני כבר לא יודעת מי היה לא צודק בין שנינו, מצד אחד דני ניסה לעשות לי טוב ומצד שני הוא התייחס אל הילדה כאל זרה.....ואני כמו תמיד מגנה על אנשים....וזה פשוט התפוצץ '' סיפרה.

'' אוי נו....זה יעבור לך....ריב קטן, תחזרו מהר.....לעומת זאת דאגי יוצא עם מישהי שאני אוהב, ואני ממש מתחיל לשנוא אותו על זה! '' הוא גלגל את עיניו שנית.

'' לורן הייתה זאת שאהבת? '' היא הביטה בו בעיניה הדומעות וזה הנהן.

'' טוב, די לבכות....יהיה בסדר, אתם תחזרו '' שינה נושא, ומכיוון שאליסון הרגישה רע, היא החליטה לא לייחס לזה חשיבות רבה הפעם. היא ידעה שכריס בוגר ויוכל להסתדר לבד.

'' אני לא יודעת לגבי זה, אני רוצה לחזור, אבל הילדה הזאת....'' , '' יהיה בסדר '' הוא הדגיש.

אליסון הביטה בו קצרות  ואז ניגשה אל המקלחת, שם התפרקה עוד יותר, היא פשוט בכתה עד שהדמעות לא יכלו לרדת עוד.

ברגע שהפלאפון שלה שוב צלצל, כריס החליט לענות.

'' אליסון? '' התפרץ דני והתחנן בליבו שזו תהיה היא.

'' לא, זה כריס....'' , '' תן לי לדבר איתה '' ביקש דני, אבל כריס סירב.

'' היא צריכה להירגע ולנוח.....היא עברה לילה קשה, אני עניתי רק בכדי להודיע לך שהיא בסדר '' ענה כריס.

דני רק התרגז מאדישותו של הנער.

'' היא לא בסדר! אני מכיר אותה, אני הבעל שלה! ''

'' ואני אח שלה.....תן לה זמן, היא תחזור אלייך אחר כך , וכדאי מאוד שתבקש ממנה סליחה '' רטן כריס וניתק.

דני זרק את הפלאפון בחוזקה על המיטה, בעודו מסנן בין שיניו '' מזדיין...'' .

 

 

יום נוסף עבר לו, כמו נצח. בלי אליסון, דני הרגיש כי היה משותק.

הוא כבר היה רגיל אליה, לריח שלה, לשפתיים, גוף, האישיות. לחיות בלעדיה היה יותר קשה מאשר ליפול בקומה חמישית, בעיניו.

הוא התגעגע אליה נורא, ואת העצב שלו שיתף יחד עם הסיגריות שלו במרפסת.

'' אבא '' נשמע קולה של לאורה מאחורי גבו. הוא מיד החביא את הסיגריה מאחוריו.

'' מה? '' ענה ומחה את הדמעות.

'' אני הייתי ילדה רעה...אתמול....אני מצטערת...'' אמרה בעודה משחקת עם אצבעותיה מרוב לחץ,

'' בבקשה על תהיה עצוב בגללי '' היא חייכה והוא גיחך. כמובן שלא התכוון לומר שהיה יותר עצוב מעזיבותה שלאליסון, הוא לא רצה לאכזב אותה. הוא כיבה את הסיגריה והרים אותה בידיו.

'' אל תדאגי אני לא אהיה יותר עצוב, אני סולח לך....אבל רק בתנאי אחד '' קבע והיא הקשיבה בכיליון עיניים,

'' את תתני לאליסון הזדמנות '' אמר והיא כיווצה את פניה.

'' לא רוצה ''

'' אז אין שולם.....חוץ מזה לא יזיק לך קצת להיות נחמדה אליה, היא לא עשתה לך כלום ''

'' אוף! ''

'' אליסון! היא עזבה בגללנו, ולפי מה שאני זוכר היא לא עשתה לך שום דבר רע, אז די עם האגו שלך ותתחילי להתייחס אליה בכבוד! '' אמר בנימת כעס.

'' אני רוצה ללורן! ''

'' ואני רוצה שתתנהגי בהתאם לגילך, אפילו בנים פחות בכיינים ממך! '' רטן ונכנס לחדר השינה.

לאורה החלה לבכות ושוב הפעם הסתגרה בחדרה.

 

בבוקר דני ניסה שוב הפעם להתקשר אל אליסון.

הפעם היא התאפסה על עצמה והחליטה לענות.

'' כן דני? '' ענתה. הוא שמח רק מלשמוע את קולה.

'' אמורה להיות לי חתונה שבוע הבא, והכלה ברחה לי, אולי את יודעת איפה היא? '' הוא ניסה לא להשמיע את זה שכאב לו.

'' זה לא מצחיק דני ''

'' אני מצטער! ''

'' זה לא מספיק, מעולם לא התאכזבתי ממך כמו שהתאכזבתי שלשום ''

'' אני אשתנה....'' , '' זה לא קשור גם בך, לאורה לא רוצה אותי בבית , ואני לא יכולה לחיות עם מישהי שדוחקת אותי לפינה תמיד '' טענה. הוא לקח נשימה עמוקה.

'' רק בגלל ריב מטופש  אנחנו נפרדים? אני לא מוכן אלי , אני אוהב אותך! '' אמר. הדמעות שוב הפעם פרצו מעיניה, ולכן ניתקה את השיחה. היא רצתה לחזור, רצתה, אבל לא אפשרה לעצמה עקב הבעיה עם אליסון.

דני הסיע מיד לאחר השיחה, את לאורה אל דאגי ולורן ובעצמו נסע אל טום.

'' אני אבוא בערב '' הודיע דני ונכנס בחזרה למכונית.

לאורה התיישבה על הספה אל יד דאגי.

'' מה קרה?...שמתי לב שאפילו לא נפרדתם '' תהה דאגי.

'' דני ואני לא מדברים! '' אמרה כשהבעתה זועפת.

'' למה? '' שאלה לורן והביאה סוכריית לוליפופ ללאורה.

'' כי אני לא רוצה לדבר עם אליסון '' ענתה בעודה משלבת את ידיה.

'' ולמה את לא רוצה? ''

'' כי היא לא אימא שלי! ''

'' גם אני לא אימא שלך, אבל את מדבר איתי '' אמרה לורן והילדה השתתקה.

'' אבל את כיפית יותר '' טענה הילדה.

'' איך את יכולה לדעת, את לא נתת לאליסון הזדמנות '' גיחכה לורן. לאורה נלחצה.

'' אני חושבת שכדאי לך לתת לה הזדמנות, אולי תופתעי לטובה.....זה שהיא עם דני זה לא אומר שאת חייבת להתנהג אליה כמו לאימא ובטח לא אומר שהיא תגנוב לך את דני....אתן יכולות להיות פשוט חברות, תחשבי על זה '' הציע לורן, ולפי חיוכה של לאורה, הבינה שאולי הצליחה לשכנעה אותה.

לאורה חיבקה אותה.

 

 

'' את שומעת את זה? '' שאל כריס, ברגע שנשמע מבחוץ מנגינה מאוד מוכרת.

'' אני מקווה שזה לא מה שאני חושבת שזה '' מלמלה אליסון והציצה יחד עם כריס מבעד לחלון.

בחוץ למטה, עמדו דני וטום עם גיטרות וניגנו. דני הביט בעיניה ללא הפסקה וזאת רצתה לקבור את עצמה מהמבוכה.

בחוץ כולם נעצו מבטים וזה הלחיץ אותה עוד יותר.

 

Good, good, good, good enough.
Good, good, good enough.
Good, good, good enough.
Good, good

I can't stop, I can't stop loving you.
You're a dreamer and dreaming's what you do,
I won't start believing that this is the end, there must be another way.
Cos I couldn't handle the thought of you going away, woah yeah.

Sorry's not good enough, why are we breaking up?
Cos I didn't treat you rough so please don't go changing.
What was I thinking of?
You said you're out of love, baby don't call this off because sorry's not good enough.

Don't stop, all those things you do.
I'm a believer and that's what gets you through,
I can't fight this feeling that this is the end,
We're in the thick of it, where will this ever end? Woah, woah.

Sorry's not good enough, why are we breaking up?
Cos I didn't treat you rough so please don't go changing.
What was I thinking of?
You said we're out of love, baby don't call this off because sorry's not good enough.

Oh, you said you'd never leave me, be there to hold and please me.
Sorry's just not good enough for you,
Everybody makes mistakes and that's just what we do.

שר דני ואליסון לא יכלה להפסיק להתרגש.

'' את תסלחי לו? '' פנה אליה כריס.

 




 

 

 

נכתב על ידי מיקפיקD: , 24/3/2010 22:50  
19 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

26,471
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למיקפיקD: אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מיקפיקD: ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)