פאנפיק על מקפליי

טוב אז אחרי אלף שנים שלא עדכנתי,

קבלו במחיאות כפיים (או שלא) את הפרק ה-26....(בקרוב הסוף ,ומיד אחריו סיפור המשך).

I'm not bulletproof - פרק 26 :

מנקודת המבט של צ'לסי!

ישבתי על עדן החלון, מעשנת סיגרית מרלבורו אדום ונועצת מדי פעם מבטים בדאגי שעדיין לא התעורר מאז אתמול. בכל פעם כשהסתכלתי עליו, דמעות זלגו על לחיי , לא יכולתי שלא להיזכר באיך שבילי ראתה אותנו.

עכשיו היא מסננת והרגשתי אבודה מתמיד.

מחיטי את הדמעות והמשכתי לקחת את הסיגריות לריאות, לא מספיק ג'יימס אז עכשיו גם בילי.

לאחר כרבע שעה יכולתי לשמוע פיהוקים רבים וקולניים. הוא התעורר.

'' צ'לסי? '' התפלא. ניסיתי להישאר רגוע ולהעלים כל סימן לבכי.

'' מה? '' עניתי.

'' מה מה? מה את עושה פה? '' תהה, מבולבל כולו. ניגשתי אל הפרוזדור של הסוויטה שלי והרמתי מהרצפה את הפתק המקומט שהארי צירף לדאגי כאשר השאיר אותו ליד הדלת שלי.

דחפתי את הפתק לידיו של דאג.

'' איזה מטומטמים! אני אהרוג אותם! '' סינן וקימט בחזרה את הפתק.

'' אתה מטומטם לא פחות מהם '' סיננתי וניגשתי להכין לשנינו קפה.

'' בכית? '' שאל. ברגע ששאל, עשה לי עוד יותר חשק לבכות.

'' לא עניינך! '' עניתי בגסות ושמתי קפה בכוס.

'' את יכולה להסביר לי מה קרה?! בטוח קרה משהו, אחרת לא היית מתנהגת כך ובטח שלא נמצאת בסוויטה שלי! '' אמר, כאשר התאקלם והבין שאני קצת משתלטת לו על המטבח.

מרוב שכעסתי מבלי לחשוב פעמיים תפסתי בחוזקה בקומקום ובטעות שפכתי את המים על ידי. התפתלתי מכאבים ומיהרתי מהר להניח את הקומקום במקום.

'' מה את עושה?! '' הוא נבהל ורץ אליי מיד, פותח את ברז המים ומכניס את ידי אל מתחת לזרם, נותן למים קרים לקרר את ידי.

התחלתי לבכות.

'' זה לא כזה כואב, אל תבכי בגלל זה '' גיחך ותקעתי בו מבט קודר וכעוס להפליא. הוא סגר את המים.

'' מצ-טער..'' מלמל והוציא מהפריזר קרח.

'' נמאס לי! '' התפרצתי , '' קודם רבתי עם ג'יימס ועכשיו עם בילי והכול בגללך, היית חייב להשתכר , נכון?! '' צעקתי עליו. הוא כמעט הפיל את הקרח מהידיים.

'' את יכולה להסביר לי מה קרה? '' שאל, נראה כאילו הבין כבר מדוע אני כועסת.

הוא תפס במגבת, הניח בה את הקרח ועטף את ידי הימנית.

'' איזה שטות עשיתי הפעם? '' כן, הוא הבין. הוא תפס בקומקום ומילא אותו מחדש.

'' נישקת אותי...בשפתיים '' עניתי ונשמעה צעקה רמה.

'' אאוץ' ! '' פלט, כאשר הקומקום נחת לו על הרגל. קמתי ומיהרתי לעזור לו, למרות שהגיע לו המכה.

'' אני בסדר '' אמר כאשר הנחתי את ידיי על כתפיו. בעודו כפוף ומעביר את ידו על הרגל הכואבת, הוא צפה בי בעיניים סקרניות.

'' נישקתי אותך? '' שאל, מתקשה לעכל. הנהנתי. המבט העדין שלו בעיניים, הלחיץ אותי.

הוא עמד מולי שם ללא חולצה, רק במכנס טרנינג, שיערו שומני כי היה צריך לחפוף, ההבעה העדינה והמתוקה הזאת על פניו. הבנתי איך בילי נפלה לקסמו, ואולי טעיתי הוא לא באמת כזה נורא. אבל הוא עדיין טיפש!

לאחר מכן הוא כיסה את פניו בתוך כפת ידו, כאילו מנסה לעכל את הכול.

'' יותר מדי על הבוקר '' מלמל.

'' שחכתי לציין גם שהיא ראתה אותנו ... ומאז היא לא מפסיקה לסנן אותי '' אמרתי , '' אני יודעת שאתה כבר לא חבר שלה, אבל הקשר שלי איתה הולך ונהרס ואיך אני אגיד את זה בעדינות; אתה הכנסת אותי לזה, אתה גם תעזור לי לצאת מהמצב הזה! '' טענתי והוא לא היווה שום התנגדות.

'' אם את רוצה, אעזור לך גם עם ג'יימס '' אמר.

'' באמת? '' שאלתי בתמימות. הסתכלתי עליו במבט של ילדה קטנה שעיניה נצצו משמחה.

הוא הניח את זרועו סביב עורפי.

'' כן, את רואה? אנחנו מתקרבים '' חייך. החיוך שלי נעלם.

'' אנחנו לא מתקרבים '' דחפתי אותו קלות אחורה , '' אתה עזבת את אחותי! אתה בכלל לא אוהב את אמה...למה אתה איתה??? '' שאלתי והוא בלע את רוקו בכבדות.

'' איך את יכולה לדעת את מי אני אוהב ואת מי אני לא ?! '' הוא צדק, אבל מספיק היה להסתכל בעיניו, בשפת הגוף שלו על ידה, בהתנהגות, ואתה תראה הכול.

'' אני...אני פשוט יודעת! '' קבעתי. הוא צחקק לעצמו בשקט.

'' אז איך היה להתנשק איתי? ''

'' דאגי!!! '' רטנתי , '' אתה לא במצב של לצחוק, תהיה רציני לשם שינוי, לפחות פעם אחת! '' התעצבנתי.

'' בסדר '' הוא גלגל את עיניו וחטף ממני מכה עם הזרוע בצלעות. שיצחק פחות.

'' נתחיל מג'יימס '' אמר וניגש אל הטלפון. ליבי החסיר פעימה, הוא הולך להתקשר אל ג'יימס. קיוויתי שהכול יסתדר.

'' היי אחי , מה אתה עושה? '' שאל ברגע שג'יימס ענה לו, עמדתי קרוב אליו וניסיתי לצותת לשיחה.

'' חשבתי שאולי ניפגש...'' אמר, לא הצלחתי לשמוע את ג'יימס , '' אה...אתה בקניון עם הבנות....למה לא הזמנת את צ'לסי? '' שאל.

'' רבתם? טוב תמיד ידעתי שהיא מעצבנת '' הוסיף ונתתי לו צ'פחה על הראש. הוא פלט צעקת כאב קלה.

'' טוב, לא משנה נדבר אחר-כך...ביי '' אמר דאגי וסיים את השיחה. זה הכול?

הסתכלתי עליו במבט חצי מרוצה.

'' במה זה עזר בדיוק? '' שאלתי והוא גיחך.

'' הוא בקניון...תוכלי לעקוב אחריהם '' הסביר. עכשיו כשחשבתי על זה, זה בהחלט יכול היה להיות רעיון לא רע.

חזרתי לסוויטה שלי ומיהרתי להתלבש. שמתי על עצמי סקיני קרוע וגופייה לבנה פשוטה, על רגלי הנחתי נעלי עקב, תפסתי בתיק השחור שלי ורצתי בחזרה אל דאגי.

'' בוא, יא כלב! '' קראתי לעברו.

'' מה אני קשור? ''

'' אתה בא! '' איימתי והוא נכנע.

נסענו אל הקניון במכוניתו, שם ענדתי את משקפיי השמש ולי ולו שמתי כובע קש.

'' את רצינית? '' שאל בזמן שדחפתי לו את הכובע לידיים.

'' תחשוב שאתה סוכן חשאי, לא אכפת להם איך הם נראים! '' אמרתי והוא הניח את הכובע על ראשו.

הסתובבנו בקומות, חיפשנו אותם. עברתי כל בית קפה, אך הם לא נראו בשטח.

דאגי הציע שנוותר והוא יחשוב על משהו אבל סירבתי, התעקשתי להמשיך ובסופו של דבר גם מצאנו אותם.

ג'יימס, אחותו והקירה הזאת הסתובבו בחנות דיסקים.

בכל פעם כשנמרחה על כתפו של ג'יימס, זה העלה לי את הפיוז!

לאחר כמה דקות היא הודיעה להם משהו ולאחר מכן ניגשה לשירותים.

'' תחזיק את התיק שלי, דאג ''

'' יופי אני בכלל לא דומה לקוקסינל ככה! '' התלונן וגיחכתי.

'' זה יהיה מהר, אבל אם לא אצא עוד חמש דקות, תקרא לאמבולנס '' הודעתי והוא נבהל.

'' לא מדאיג בכלל '' שמעתי אותו ממלמל לעצמו בציניות.

קירה הזאת הולכת לשמוע את מה שיש לי להגיד! בעצם לא ממש יש לי.

נכנסתי לשירותים ובהיתי במראה בזמן שבובת הברבי עשתה את צרכיה.

'' הו היי! '' שמעתי את קולה המעצבן ומיהרתי לפתוח את הברז בכדי שתחשוב ששטפתי את הידיים, אתם יודעים אחרי מה.

'' היי '' חייכתי בציניות.

'' כל כך חבל לי שרבת עם ג'יימס, אתם בקושי מדברים עכשיו...'' אמרה בעודה מסדרת את שיערה במראה.

החיוך שלה התרחב כל פעם מחדש כשהזכירה את הריב של שנינו.

'' אני לא מבינה איך אפשר לריב איתו, הוא כזה מותק ''

'' טוב ככה זה כשנדחפים למישהו בקשר! '' הדגשתי, קיוויתי שתבין את הרמז.

'' סליחה? '' היא לא הבינה. טיפשונת שלנו.

'' שמת לב שדווקא כשאת הופעת הכול החל להיהרס? ''

'' טוב, אני לא אשמה שאני יפה...והוא לוהט...ואני חושבת שאנחנו הולמים אחד את השנייה, בניגוד אלייך- שמנה '' אמרה בממזריות. לא יכולתי להאמין שהייתה לה את החוצפה עוד לדבר ככה.

אספתי כמות מים קטנה והשפרצתי בפרצוף המכוער שלה.

'' חתיכת זונה-...'' תפסתי בשיערה והתחלתי למשוך מצד אל צד. מפה לא היו עוד דיבורים.

היא תפסה בשיערי גם כן והתחלנו לזוז, או שאני חייבת להגיד – להידחף מצד אל צד, נחבטתי כמה פעמים בשיש ואותה חבטתי כמה פעמים בקיר, לבסוף נפלנו על הרצפה ובנוסף ניסיתי לבעוט אחת בשנייה ברגליים.

צעקנו וצרחנו, והתפתלנו מכאבים, אבל לא הייתי מוכנה לוותר לה.

הנשים מסביב נבהלו וברחו, חלקן ניסו לעצור אותנו אבל לא הצליחו ורק חטפו חבטות.

הבחורים לא היו מעורבים בעניין כי באותו הזמן אף אחד לא נכנס לשירותים. המשכנו ללכת מכות.

הקופה הזאת תלשה לי חלק מהשיערות ולאחר מכן נשכה אותי בכתף, זה כל כך כאב עד שהתעצבנתי וחבטתי את הראש שלה ברצפה, היא עזבה עקב הכאב.

'' צ'לס? '' שמעתי את קולו של דאגי שרץ אלינו ונעמד, המום כולו. כנראה שהוא מאוד נהנה להסתכל עלינו נאבקות זו בזו.

'' תוריד אותה ממני! '' צעקתי לו והוא בא לעזור, אך זאת שלפה את ציפורניה ושרטה אותו בלחי.

לא האמנתי שהיא עשתה זאת.

'' דאגי פוינטר? אוי ואבוי, אני כל כך מצטערת! '' היא התעשתה והפסיקה עם המריבה, ניגשה אליו והחלה לגעת בפניו, לנסות לראות עד כמה חמורה הפציעה. חייבת להגיד שהיא חדרה עמוק לעורו.

'' אל תגעי בו, מפגרת! '' סיננתי וחסמתי אותו עם גבי.

מאז אותה הנקודה הכול קרה מהר. איכשהו משום מקום הופיע ג'יימס ואחותו והחלו לשאול מה קרה.

'' למה עשית את זה צ'לס? '' פנה אליי ג'יימס. חלפתי על פניו מבלי להגיד כלום.

דאגי מלמל לו משהו כמה דקות ורק לאחר מכן התלווה אליי.

'' הכנסת לה חזק, כל הכבוד! '' הוא ניסה לעודד אותי. חייבת לציין שהוא הצליח להעלות חיוך על פניי.

'' היא הודתה בזה שרוצה אותו, לא יכולתי לוותר לה.....ובכל זאת ויתרתי '' השפלתי את מבטי כשהתיישבנו על אחד הספסלים ברחבי הקניון.

'' לא ויתרת '' , '' עובדה השארתי אותה איתו '' מיהרתי לומר. הוא השתתק וכך גם אני.

'' היא נתנה לך ביס חזק עם ציפורניה, אה? '' תפסתי בסנטרו והזזתי הצידה בכדי שאוכל לראות את הפצע.

'' קצת שורף, אבל זה יעבור '' מלמל בעודו מעביר את ידו על הפצע.

'' נגיע הביתה, אשים לך קצת אלכוהול או יוד...וזה יעזור '' חייכתי אליו.

'' מפה הכול ילך ויהיה בסדר, מחר אדבר עם בילי...היא לא תכעס עלייך יותר '' הבטיח. לא יכולתי שלא לשמוח.

'' תודה שהתלוות אליי היום, חייבת להגיד פחות או יותר עשית לי את היום....גם כי חטפת מכה רצינית '' גיחכתי, אך כמובן שהוא ידע שצחקתי. חיבקתי אותו וחזרנו כל אחד לסוויטה שלו.

בסביבות אמצע הלילה לא הצלחתי להירדם, בכיוון הפרוזדור נשמעו צלילי גיטרה ולאחר מכן קולו מוכר שלא נפסק. לקח לי זמן להתעורר ולהבין שזה לא חלום. כשפתחתי את הדלת כולם עמדו בחוץ, והוא עמד מולי, שר.

I don't give a damn about you
No nothing can change my mind
No way
I'm happy just to let you walk away.

Don't think about you at night
I'm happy to be alone
It's ok
But that was yesterday and now I'm

Driving in my car
Words don't get me far
When they don't mean (shhhh)
Ahhhhh (ah ah ahhh)

I'm calling you at 3am and I'm
Standing here right outside your door
And I don't think that my heart can take much more
I'm scared of crackin' up again I just
Want it to be like it was before
Cos' I don't think that my heart can take much more

I don't give a damn what you do
I'm goin to get with you
Again
And that's the way this night is gonna end
You say that you need some time
How long does it take to see
That we are more than meant to be
And now you're

Driving in your car
But you won't get far
Cause your car is (shhhh)
Ahhhhh (ah ah ahhh)

I'm calling you at 3am and I'm
Standing here right outside your door
And I don't think that my heart can take much more
I'm scared of cracking up again I just
Want it to be like it was before
Cause I don't think that my heart can take much more

Can take much more
Can take much more
Can take much more
can take much more