זה היה וזה נגמר...

אני עוד מחכה לו...

לאביר על הסוס הלבן

שיגיח מהפינה החשוכה

בשריון בוהק ועיניים נוצצות

ויגיד לי שאני ורק אני במחשבותיו ובליבו

עד שהיום ההוא יגיע (גם לי מותר לחלום.. אז מה אם אני רק בת 15!)

אני אשב ליד הבאר השחוקה

ואכתוב...

רק לכתוב

כי מילים זה בזבוז אנרגיה.

הבאר מעלה זכרונות.

למרות שהתחלתי לזרוק לתוכה מחשבות רק השנה (2005).

אני אחכה עד שהיא תצוף...

והאביר יבוא להציל אותי מטביעה.

עד אז אתחזק משהינני ואראה לכולם שגם אני יודעת לבכות...

וגם אני מחפשת את נסיכי האמיץ.

אני מוקפת באנשים מופלאים שיהיו שם ברגע שאבקש.

אבל לפעמים גם אני רוצה להיות לבד.

______________________________________________________________

יצא לי דיי חמוד לא? אני אוהבת את התאורים ^_^