I don't want to be apart.

Not ever!

It's much stronger than me.

I can't let go of you...

Chained to my heart so hard.

Only the thinking of give you over to other is hurtful itself.

You are my SANCTUARY.

Fear of the thinking of tearing you apart.

I want you near forever.

Don’t dare to leave my side.

I have no choice, my precious.

I have to give you away.

Hope I could hold you back soon.

You are slipping from my grasp!

I can hold you for a long time!

If I was stronger maybe it wouldn’t hurt so much!

I don’t want to be apart!

Be by my side…

Don’t leave my sight…

I want you near me forever...

In my sanctuary world.

It's not that far…

Come within my hands…

Somewhere I can keep you forever…

Never give up.

אני לא רוצה לחתום על הציור.. לא רוצה לתת אותו למורה.. לא רוצה להגיש ולהציג...

כל פעם שאני חושבת על זה אני מתחילה לבכות מחדש.. כבר איזה שלוש פעמים זה כבר קרה.

פשוט לא רוצה שיקרה לו משהו.. כל כך יקר לי.. בגלל שהייתי צריכה לצבוע אותו באצבעות הוא ממש ממש קשור אליי.

מריחת הצבע.. כמו להוליד יצור מקסים שאין כמותו ולא יהיה כמוהו לעולמי עד ואף אחד אחר לא יוכל לחקות.. לעולם.

לתת נשמה לחתיכת בד מסכנה שהטבעתי בה את העבר הכאוב שלי ואת ההווה שלא ימשך לנצח.

ערך ריגשי בגודל של מגדלי עזריאלי אחד על השני בכפולות של מיליונים ויותר.. אני רק רוצה לשמור את זה קרוב.. זה הכל.

אוף.. אני כל כך רגישה שזה טיפשי >_< אני בוכה כל כך מהר X_X

I'm so miserable ;~;

להתראות.