כינוי:
סלינה קייל בת: 34 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
ינואר 2009
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: |
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
המחשב נכבה ונמחק לי חצי פוסט
השקעתי בפוסט על איה נאפה ועכשיו אין לי כוח להתחיל אותו מחדש. אני אשים פה מה שיש לי. אחלק את העניין לשני פוסטים וזהו. הפוסט היה כלכך מושקע אבל אפילו התמונות נמחקו אז בסוף הפוסט השני אני אשים כמה תמונות נבחרות. איזה ביאוס רצח. מחשב מעפן.
העדכון שנשמר:
נאפה חלק א'
אז אני וליאורי חזרנו אתמול מאיה נאפה!!!!!!!
היה כלכך כיף למרות שבהתחלה רצינו לחזור באותו הערב או לפחות להקדים את הטיסה... טוב נכתוב מה היה ונשלב פה מהתמונות שיש לי כי שאר התמונות אצל ליאור ואני אקבל אותן היום בערב כשניפגש DDD: אז זה הולך ככה:
ה-31/7: אחרי שהודיעו לנו שהטיסה נדחתה בשעתיים (עדיין היינו בבית וציפינו לה בכליון עיניים), הגענו לרכבת ונסענו לנתב"ג עם מזוודות ענק ותיקי צד\גב. לא שמנו לב שברכבת יש מקום מיוחד למזוודות אז נגררנו עם המזוודות לכל מקום בקרון XD אנשים הסתכלו עלינו מוזר ומישהי נחמדה צילמה אותנו =] אז הגענו לנתב"ג ושמנו את המזוודות. בדרך למטוס הייתה איזה זקנה שישבה אחרי הבדיקה הבטחונית וצעקה למשפחה שלה בטון פולני מרוקאי: "למה מחכים?? למה לא הולכים??!" והיא קרעה אותנו מצחוק והפכה לבדיחה הפרטית הראשונה שלנו מהטיול, ועדיין לא יצאנו מהארץ D: אז הגענו למטוס, שהיה מלא ערסים שכל הזמן זזו ועשו מלא רעש כמו שהם יודעים, והמראנו לנו לאיה נאפה. התל אביב של קפריסין. כשהגענו לשם חיכינו שעה שהמזוודות יצאו ועוד שעתיים באוטובוס בשביל שאיזה אחד, שהביא אישור מעבר במקום דרכון, יצא מהמעצר. אוטובוס מלא ערסים עם אנרגיה זה אחד הדברים הכי קשים שקרו לנו בטיול S: זה היה מזעזע, ועוד להיות איתם שעתיים. בסופו של דבר אחרי נסיעה של 40 דקות בערך שבה הסבירו לנו על איה נאפה ועל הדילים שהחברת נסיעות מציעה (כרטיסים למועדונים ולפארק מים וכאלה) הגענו למלון שלנו וכל מה שרצינו היה לבכות לאמא. החדר נראה זוועה, שואת עולם. מן חדר מג'וייף מעפן שהמקלחת בו היא 10 ס"מ על 10 ס"מ. קיבלנו שוק והיינו מבואסות רצח. המזגן גם כן היה גרוע אבל את רוב הזמן העברנו במרפסת החמודה שלנו עם עץ הזית המגניב שממנו לקחנו ענף הביתה. ניסינו לעבור למרקיאה אבל החלטנו להשאר במלון ולהמשיך עם החופשה, באנו להנות, לא? לקחנו דיל שכלל מסיבת קצף, כניסה למועדון שבדים שנקרא BLUE MOON, כניסה לאפטר פארטי במועדון שהיה מול המלון שלנו ונקרא AQUA, שני כרטיסים לפארק מים ואיזה הנחה במסעדה מעפנה XD זה היה לילה קשה אבל עברנו אותו =] באותו ערב גם סיימתי לבד חבילת שטרודל תפוחים מרוב דיכאון X_X לפחות היה טעים...
ה-1/8: יום שישי, אחרי היום המזוויע של אתמול. יצאנו לסיבוב בעיר ובחנויות הנחמדות כדי להכיר מעט את המקום וכדי לקנות מגיני תחתון ומלא מים XD מצאנו גלילי נייר טואלט של סופט וכל מיני דברי אנימה נחמדים. אחרי שחזרנו לחדר עשינו בוק רצח למקום והכנו לנו את הארוחה הראשונה בנאפה. הבאנו מלא פסטות וממתקים וקרקרים וכאלה ואפילו לא סיימנו את זה XD אז ביום שישי בצהריים אכלנו ארוחה משקית להכנה מהירה וקנינו גם ירקות והכנו סלט מגניב. בין לבין עשינו מרתון טאקי מטורף שבו ליאור ניצחה באופן רצוף. נחנו קצת ואז יצאנו שוב לטייל ומצאנו לנו פיסת ים שאפשר ללכת אליה כשמשעמם =] מהחופשה הזאת חזרתי עם שיזוף מרהיב ויכולת סנוור מהחלקים הלא שזופים XD גם הפצעים שלי נעלמו בגלל האוויר של הים, זה טוב לצאת קצת מהבית XD בערב יום שישי הלכנו לבית חב"ד ובדרך מצאנו חנות שהיו בא כלי מטבח של באטמן, מחזיקי מפתחות של דיסני, כריות של בובספוג ועוד מלא דברים מגניבים. כמובן שהשתגעתי שם לגמרי וחזרתי לשם גם אחרי זה D: בבית חב"ד היה ממש נחמד בקבלת שבת והאוכל היה טעים ומשביע. I <3 CHABAD
ה-2/8: את היום שלנו התחלנו בים מ-12 בצהריים עד 4 בערך, מצויידות בבמבה וחטיפי אנרגניה מאגניבים. אחרי שחזרנו עשינו שוב מרתון טאקי כי לצאת החוצה בשעות מסויימות יכול לגרום למוח להנמס עם החום הנוראי וכמות הלחות. כמובן שלא עם הטאקי לבדו היינו במרפסת אלא גם עם עוגיות שוקולד צ'יפס 37% שוקולד!!!! משהו בסט XD הסתובבנו קצת בעיר ורכשתי לי חצאית מגניבה של PUMA שאיתה הלכתי למסיבות וחרשתי לה את החיים. במוצאי שבת הלכנו למועדון השבדים, BLUE MOON ושם התחיל כל הכיף D; נכנסו בהתחלה ולא היו הרבה אנשים אבל הייתה אווירה מחניקה. היו שם כמה אנשים שהכרנו מהבית דירות שדיברו איתנו קצת ולא יותר. התחלנו לרקוד ואז נדבקו אלינו שני אנשים. אל ליאור נדבק שוודי חמוד ואליי נדבק ישראלי מכוער שטען שהוא טורקי ורקד כמו שמנטפ מהמומינים. ליאור ניסתה לקלף ממנה את השוודי בעוד שאני התנגדתי לנשיקה מהיצור בעל האייקיו הבודד. השיחה הייתה באנגלית כמובן: "אפשר לנשק אותך?", "לא", "אז אולי אחר כך אפשר לנשק אותך?", "לא", "אפילו לא אחר כך לנשק אותך?", "לא!". הצלחנו להפטר מהם ורקדנו לנו בצד כששני ישראלים נחמדים התחילו לדבר איתנו כי הם חשבו שאנחנו שבדיות או משהו. רקדנו איתם קצת וגם הם ניסו למזמז אותנו אז יצאנו החוצה והתחמקנו מהם. אחרי איזה רבע שעה נכנסנו שוב פנימה ורקדנו לנו בצד כששני שבדים באו לרקוד איתנו. אחד חמוד בלונדיני עם עיניים כחולות בהירות ומהממות והשני שבדי הודי קטן וחרמן שרצה ולו רבע נשיקה. בצער רב ליאור נאלצה לרקוד עם היצור הקטן והמצער הזה בגלל שאני הייתי עם השבדי השווה. דיברנו איתם והם שרו לנו הבה נגילה ואמרו לנו שבת שלום, נראה לי זה עבר לטובתם שהיה באמת יום שבת XD. אחרי שהבהרנו להם לאנחנו לא רוצות סקס הם הלכו תוך כדי שהם מנסים לשכנע אותנו בכל מקרה ללכת איתם למלון. רקדנו לבד והיה ממש מגניב וכייפי ואז בא לידנו איזה נורבגי חמוד שנשען על מעקה והסתכל עלינו. ליאור הזמינה אותו לרקוד והוא בשמחה רקד עם שנינו תוך כדי שהוא מחייך לחבר המסכן שלו שישב בצד. השעה הייתה כבר ממש מאוחר ודיי נמאס לנו מהמועדון אז ליאור ביקשה ללכת. לפני שהלכנו ביקשתי מהנורבגי נשיקת פרידה וזה היה נחמד ביותר XD אחרי שחזרנו לחדר דיברנו איזה שעתיים בחוץ על המסיבה וכבר לא ממש רצינו לחזור הביתה D: ליאור צילמה באותו היום אז יש לי רק תמונה אחת של הסימן כניסה למועדון
ה-3/8: גם את יום ראשון העברנו לנו בסבבה בים ועדיין דיברנו על הנורבגי והשבדים ודאגנו לשיזוף שלנו. אחרי מה שהיה בתל אביב שבו נשרפנו בחצי גוף, נמרחנו כל חצי שעה כמו שעון. הצטלמנו מלא וביקשנו שיצלמו אותנו. נכנסנו לים והיו בו סלעים מגעילים וענקיים מלאי ירוקת שהתחלתי לפתח חרדות מלעמוד עליהם או לגעת בהם בכלל (ילדה קשה שכמותי). חזרנו לחדר, אחת התקלחה והשנייה הכינה אוכל ואז ישבנו לנו שוב במרפסת הנחמדה שלנו וזללנו לנו פסטה ברוטב וסלט ירקות מושקע עם תירס D: בערב הלכנו לדבר עם ההורים מהטלפון הציבורי לפני שהסתובבנו קצת בעיר. קנינו לנו גלידה טעימה וצמידים תואמים ויפהפיים שאנחנו לא מורידות אותם! טוב חוץ מבמקלחת XD בלילה הלכנו למסיבת קצף בהאביס. היה מלא ישראלים וכלכך מעפן וחשבו שאנחנו שוב איזה שבדיות והתחילו לדבר איתנו באנגלית. בעקבות המסיבה נהרסו לי הסנדלים החדשות שחרשתי עליהן בטיול אבל הן בסדר אז הכל טוב XD במסיבה עצמה נדבקו אלינו ערסים מגעילים שחנקו אותי עם חולצה מזיע. באמצע המועדון הייתה במה שניסיתי לעלות עליה אבל אהמ בגלל סיבות כלשהן לא הצלחתי וחטפתי מכה מתחת לברך שהפכה לסימן כחול עם אלכסון אדום. היינו בבאסה מהמועדון (יותר נכון בגלל שהיו שם מלא ישראלים ערסים ולא שבדים חמודים) וחזרנו לחדר לדיבורים במרפסת והתארגנות לשינה.
ההמשך יבוא כשיהיה לי חשק לכתוב שוב הכל מחדש :<
|
נכתב על ידי
סלינה קייל
,
8/8/2008 15:42
בקטגוריות איה נאפה, אמאבא, אוכל, אהבה,חולמנות ואני, stupidism, sexy, love, kisses, ice cream, HAPPINESS, girl power, :D, :(, sorrow, בעיות נפשיות, ג'ינג'XD, דו"ח, דיאטה, הליכה לאיבוד, התרגשות, ורוד ומנצנץ, חברות, כאבים, כיף חיים, כסף, לבבות, מצלמה, משעשע, נזק, נחמד לי, עוגיות, שוקולד, שטויות, שיגעון, שינוי, שיעמום, תהיות, תודה, תלונות
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
אחרי לילה לבד בקולנוע: ביקורת על האביר האפל
הייתי צריכה את הזמן הזה. אני חושבת שמעולם לא נהנתי ככה מלהיות לבד בקולנוע ולראות את אחד הסרטים הטובים של השנה, אם לא של המאה. לפני שאני חופרת ומספיילרת לו את הצורה בפוסט ארוך ומתלהב אני רוצה לציין שהרבה זמן לא אכלתי פופקורן בקולנוע ושלא צריך יותר מ-10 דקות של "בקרוב"ים.
ועכשיו לחפירה פאנגרלית- זהירות ספויילרים:

כריסטופר נולאן, אני מורידה בפנייך את כובעי למרות שאינו על ראשי ברגע זה. כמה פיקפקתי ביכולותייך לפני שראיתי את באטמן מתחיל... יחד לאחר שהוא הסתיים ידעתי כי מושכותיו ארוכות הטווח של טים ברטון הכל-יכול עברו הלאה אל במאי על זמני שיודע בדיוק מה הציבור, ואוהבי באטמן בפרט, רוצה לראות על המסך הגדול. אני רוכשת לך כבוד רב ומצפה לסרטייך הנוספים. קבל ח"ח.
הית' לדג'ר, אוייבי השנוא ביותר לשעבר. הוכחת לי שאתה מסוגל לבצע את תפקידו של הג'וקר באופן מושלם ולא פחות. אמנם הג'וקר אותו שיחק מר ניקולסון היה ההתגלמות הקלאסית של הדמות הפסיכופטית אבל הג'וקר החדש והמרענן הביא אותי לחשוב עלייך רק טובות. ידידי המנוח, מקווה שמצאת לך מנוחת עולמים במקומך. העולם הזה לא ישכח את גדולתך כשחקן בעל כישורים רבים. יהי זכרך ברוך.
כריסטיאן כריסטיאן, אין מה להגיד. אתה שווה. 3>
הסרט פתח בהשקפה ממבט ציפור על גות'האם האהובה והמושחתת. בין עסקים באליטה לשודים באור יום עברו לפחות מיליון רעיונות מבריקים אותם יישמו הצוות המעולה של השחקנים והמפיקים. מאחורי כל פרט יש חשיבה והטכנולוגיה העכשווית איפשרה ליישם גם כל פנטזיה קטנה בסרט מעולה שכזה. אני לא יודעת איך להמשיך, אני חושבת שוב על המראות הנפלאים של הסרט. מהלכים יפהפיים של אנשי הפעלולים ויש לציין גם את הקרבתו של הפעלולן שנפטר בהמלך הצילומים, איני יודעת את שמך אבל יהי זכרך ברוך. הסרט יצא על מגש של שמועות טובות אל הקרנים ועשה את העבודה בצורה יוצאת מן הכלל.
בתחילת הסרט מוצגת בפנינו דמות חדשה: אהרון אקהרט בתפקיד הארווי דנט, האביר הלבן בעל הפנים הידועות של גות'האם. מר דנט הוא תובע במשרד המשפטים של רייצ'ל דוז (שאגב השחקנית הוחלפה וחבל כי קייטי הולמס החמודה התאימה באופייה לדמות העיקשת של התובעת המחוזית האידיאליסטית) וכמובן, גם מאוהב בה והם יוצאים כבר כמה זמן יחד. הארווי דנט הוא גיבור היום של ג'ותהאם: מכניס פושעים מאחורי הסורגים ומנקה את הרחובות בצורה חוקית וסמכותית. ואני חשבתי שמר אקהרט שלנו יחליף את המנוח בתפקיד הג'וקר המהולל, כמה מצחיק מצידי. מסייה אקהרט הראה גם הוא כשרון משחק יוצא דופן בעקבות פעולותיו בתפקידו של הארווי בעל הכפילות המסובכת. בתור עו"ד חמוד הוא היה מקסים, חזק, כריזמטי ונאה ובתוך דו-פרצוף הוא היה משגע, משכנע ולגמרי בעניין של עין אחת בפנים ועין אחת בחוץ D: אמנם הפנים של דו-פרצוף דמו באופן כרוני לפניו של המומיה (3>) מהמומיה הראשונה, קלאסה. אכזבה גדולה בקשר לדו-פרצוף שיכולה להשתנות אם כריסטופר היקר ימלא את משאלתי: הכיצד את הורג דמות שמבסס עליה סרט שלם?! אמנם היה מעניין מאוד לראות את התפתחותו של דו-פרצוף הבלתי מעורער אבל למה סיימת הוא מצא את מותו ולא נתת ל"אביר האפל" נופח של to be continue? אני מקווה שתיקח עצמך בידיים ומהר מר נולאן כי סדרת סרטי הבאטמן הידועים לא יכולה להסתיים במותו של אחד הרשעים הראשיים, הו לא. זה לא יכול להסתיים גם בנימה שגיבורנו המקסים הוא שומר העיר ושהוא רודץ צרות שהמשטרה צריכה לרדוף אחריו. נולאן! שפר פעולותיך לעתיד. אני מצפה להמשך. אם אצטרך לחכות עוד 10 שנים עד שייצא באטמן חדש, אהמ באטמן ורובין יצא ב-59 להזכירכם ובאטמן מתחיל יצא ב-2005, אני אשמיד. וחבל.
תהליכי השינויי ההדרגתיים של הדמויות הפתיעו רק לטובה, הסרט הזה פשוט מרתק את הצופה בין אם הוא אוהב\מכיר\שמע על באטמן ובין אם לא. בכל מהלכו יש דגש רב על הפן הריגשי מוסרי ולאו דווקא על הפן הפיזי כוחני אקשני. אקשן בכמות מדודה בשביל להאכיל את הצופה בצורה מושלמת מול פסיכולוגיה מפתה ומתפתלת. אני עדיין המומה וכבר כותבת פה חצי שעה את כל שעולה למוחי.
הלוליינית היפהפיה- באטמוביל מודל 2005 פינתה מקומה לבאטבייק שיצא מקרביה ועשה פוזות מרשימות על כבישי גות'האם חרושי גלגלי הגומי. ליבי יוצא אלייך לוליינית, את המודל השני האהוב עליי ביותר אחרי מודל 92' בבאטמן חוזר.
מותה של רייצ'ל דוז הביא להתפתחות מעניינת בכך שמר אלפרד היקר שרף את מכתבה אותה מיענה אל אדון ויין בעל הפיצול הידוע. מדוע הוא נקט בפעולה זו? מכיוון שהאדון הצעיר עבר מספיק בחייו ולא שם לב שאהובת ליבו נתנה את מסירותה לפנים החדשות של החוק? מיותר. עדיף להצפין ולשכוח מאשר להשמיד ולהיות בעלי חוב במצפון. לפחות התובעת המחוזית פינתה מקומה לגברת ויקי וויל, אני סבורה שגברת וויל לא תופיעה בבאטמנים החדשים אלא ישר תעביר את הכתר לגברת סלינה קייל שתשתף פעולה באופן מושלם וחוזר עם פינגווין האגדי. בתקווה שהשחקנים יהיו העתק מדוייק וצעיר של מישל פייפר ודני דה ויטו.
-סוף ספויילרים-
המוח שלי מתחיל להתעייף. אני מודה שנהנתי כלכך לשבת בשורה קרובה למסך, לבד עם פופקורן משלי וכוס דיאט קולה קרירה. ממליצה בחום לנסות, אחרי הכל יש שם אחלה מיזוג. הסרט גרם לי לרצות לבכות, לצחוק (הית' לדג'ר בשמלה!!! חעמוד ז"ל), לצפות ולקבל בדיוק את מה שרציתי עם תפניות מרשימות ביותר. תודה מר נולאן, לדג'ר, בייל, פרימן, אקהרט, קיין ואולדמן. תודה גברת גלאנהל. תודה לצוות שאחראי להפקה של המאה.
אהבתי כל שנייה, פריים, תזוזה ופעלול. אבל אולי זאת רק אני, המושפעת אובססיבית שהולכת לקנות את ה-DVD בקרוב ואולי גם לראות את הסרט בקולנוע כמה פעמים נוספות.
לילה טוב לכל מי שתטרח לקרוא את החפירה הפאנגרלית-מתלהבת שלי, באמת שהשקעתי =]
ותזכרו- בשביל להיות יותר, צריך למתוח את הגבולות עד שיעלמו כליל.
ובנימה משעשעת- Why so serious~?
תמונת ספויילר
סתם תמונות לכיף:
מקסימים שלי 3>

כמה סקסי 3333>
|
נכתב על ידי
סלינה קייל
,
27/7/2008 04:05
בקטגוריות :D, HAPPINESS, love, pics, sexy, באטמוביל, באטמן, בעיות נפשיות, ג'ינג'XD, התרגשות, ורוד ומנצנץ, כיף חיים, לבבות, מכוניות, נחמד לי, סרטים, עוד פעם באטמן, פאנגרליות, שיגעון, תודה, תמונות
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
 תם ונשלם הקונדס
אתמול בערב הייתה מסיבת הסיום של השכבה. זה היה בכפר מנחם, תקוע איפשהו.
היה מרגש, מקסים ויפה. ונהנתי. רק אז הבנתי שאין יותר את השיעורים המצחיקים, המורים המשוגעים והחברים מידי יום.
שעכשיו צריך לעבוד קשה בשביל לשמור ולו שמץ מכך.
יומיים מטורפים של הכנת תפאורה והעלאת המופע.
שעות של שהייה באולם עם הרקדנים\זמרים\וואטאבר האלה שמסתבר (לפעמים) שהם לא כלכך נוראיים..
אבל תכלס, מי שבאמת חשוב ישמור על קשר.
3>
תמונות!! (כי אמא התלהבה מהמצלמה X_X)
2.7
הדמויות של התפאורה- פרי ידי:

תקריב אל האהובה עליי, או שאולי עליי להגיד אהוב XD :

השלט שנפל ובסוף לא הוצג =[ :

הבמה כולה בזמן החזרות וההקמה:

ליאורי בזמן החזרות:

חזרות:

הבמה ריקה מאדם:

פאשלות XD :

3.7
תחילת הטקס- אנשים שנכנסו:

הדמויות בתאורה תיאטרלית:

פרחים לאיציק אב הבית המקסים!!!:

הקטע של ליאור (צולם באיכות גרוע כי אמא לא יודעת לצלם >_>):

נעמי, אני ורותי. המורות הכי מדהימות בארץ 333> :

אני ובגססס!!!! והתעודת הוקרה שלי, כמובן:

אני ואיציק!!! DDD:
2 תמונות X33:

אני וריקי מורנו (שהתגלתה כלא כזאת נוראית אחרי כמה זמן XD):

אני וליז המורה לאזרחות DDD:

היה נהדר~
קורע, אבל נהדר.
וכואב לי כל הגוף.
יום טוב. 3>
|
נכתב על ידי
סלינה קייל
,
4/7/2008 13:19
בקטגוריות :(, :D, HAPPINESS, kisses, love, pics, sexy, stupidism, בעיות נפשיות, ג'ינג'XD, התרגשות, ורוד ומנצנץ, חברות, כיף חיים, לבבות, נזק, משעשע, מצלמה, נחמד לי, שיגעון, תודה, תמונות, טקס סיום יב'
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
דפים:
|