השקעתי בפוסט על איה נאפה ועכשיו אין לי כוח להתחיל אותו מחדש. אני אשים פה מה שיש לי. אחלק את העניין לשני פוסטים וזהו. הפוסט היה כלכך מושקע אבל אפילו התמונות נמחקו אז בסוף הפוסט השני אני אשים כמה תמונות נבחרות. איזה ביאוס רצח. מחשב מעפן.

העדכון שנשמר:

נאפה חלק א'

אז אני וליאורי חזרנו אתמול מאיה נאפה!!!!!!!

היה כלכך כיף למרות שבהתחלה רצינו לחזור באותו הערב או לפחות להקדים את הטיסה... טוב נכתוב מה היה ונשלב פה מהתמונות שיש לי כי שאר התמונות אצל ליאור ואני אקבל אותן היום בערב כשניפגש DDD: אז זה הולך ככה:

ה-31/7: אחרי שהודיעו לנו שהטיסה נדחתה בשעתיים (עדיין היינו בבית וציפינו לה בכליון עיניים), הגענו לרכבת ונסענו לנתב"ג עם מזוודות ענק ותיקי צד\גב. לא שמנו לב שברכבת יש מקום מיוחד למזוודות אז נגררנו עם המזוודות לכל מקום בקרון XD אנשים הסתכלו עלינו מוזר ומישהי נחמדה צילמה אותנו =] אז הגענו לנתב"ג ושמנו את המזוודות. בדרך למטוס הייתה איזה זקנה שישבה אחרי הבדיקה הבטחונית וצעקה למשפחה שלה בטון פולני מרוקאי: "למה מחכים?? למה לא הולכים??!" והיא קרעה אותנו מצחוק והפכה לבדיחה הפרטית הראשונה שלנו מהטיול, ועדיין לא יצאנו מהארץ D: אז הגענו למטוס, שהיה מלא ערסים שכל הזמן זזו ועשו מלא רעש כמו שהם יודעים, והמראנו לנו לאיה נאפה. התל אביב של קפריסין. כשהגענו לשם חיכינו שעה שהמזוודות יצאו ועוד שעתיים באוטובוס בשביל שאיזה אחד, שהביא אישור מעבר במקום דרכון, יצא מהמעצר. אוטובוס מלא ערסים עם אנרגיה זה אחד הדברים הכי קשים שקרו לנו בטיול S: זה היה מזעזע, ועוד להיות איתם שעתיים. בסופו של דבר אחרי נסיעה של 40 דקות בערך שבה הסבירו לנו על איה נאפה ועל הדילים שהחברת נסיעות מציעה (כרטיסים למועדונים ולפארק מים וכאלה) הגענו למלון שלנו וכל מה שרצינו היה לבכות לאמא. החדר נראה זוועה, שואת עולם. מן חדר מג'וייף מעפן שהמקלחת בו היא 10 ס"מ על 10 ס"מ. קיבלנו שוק והיינו מבואסות רצח. המזגן גם כן היה גרוע אבל את רוב הזמן העברנו במרפסת החמודה שלנו עם עץ הזית המגניב שממנו לקחנו ענף הביתה. ניסינו לעבור למרקיאה אבל החלטנו להשאר במלון ולהמשיך עם החופשה, באנו להנות, לא? לקחנו דיל שכלל מסיבת קצף, כניסה למועדון שבדים שנקרא BLUE MOON, כניסה לאפטר פארטי במועדון שהיה מול המלון שלנו ונקרא AQUA, שני כרטיסים לפארק מים ואיזה הנחה במסעדה מעפנה XD זה היה לילה קשה אבל עברנו אותו =] באותו ערב גם סיימתי לבד חבילת שטרודל תפוחים מרוב דיכאון X_X לפחות היה טעים...

ה-1/8: יום שישי, אחרי היום המזוויע של אתמול. יצאנו לסיבוב בעיר ובחנויות הנחמדות כדי להכיר מעט את המקום וכדי לקנות מגיני תחתון ומלא מים XD מצאנו גלילי נייר טואלט של סופט וכל מיני דברי אנימה נחמדים. אחרי שחזרנו לחדר עשינו בוק רצח למקום והכנו לנו את הארוחה הראשונה בנאפה. הבאנו מלא פסטות וממתקים וקרקרים וכאלה ואפילו לא סיימנו את זה XD אז ביום שישי בצהריים אכלנו ארוחה משקית להכנה מהירה וקנינו גם ירקות והכנו סלט מגניב. בין לבין עשינו מרתון טאקי מטורף שבו ליאור ניצחה באופן רצוף. נחנו קצת ואז יצאנו שוב לטייל ומצאנו לנו פיסת ים שאפשר ללכת אליה כשמשעמם =] מהחופשה הזאת חזרתי עם שיזוף מרהיב ויכולת סנוור מהחלקים הלא שזופים XD גם הפצעים שלי נעלמו בגלל האוויר של הים, זה טוב לצאת קצת מהבית XD בערב יום שישי הלכנו לבית חב"ד ובדרך מצאנו חנות שהיו בא כלי מטבח של באטמן, מחזיקי מפתחות של דיסני, כריות של בובספוג ועוד מלא דברים מגניבים. כמובן שהשתגעתי שם לגמרי וחזרתי לשם גם אחרי זה D: בבית חב"ד היה ממש נחמד בקבלת שבת והאוכל היה טעים ומשביע. I <3 CHABAD    

ה-2/8: את היום שלנו התחלנו בים מ-12 בצהריים עד 4 בערך, מצויידות בבמבה וחטיפי אנרגניה מאגניבים. אחרי שחזרנו עשינו שוב מרתון טאקי כי לצאת החוצה בשעות מסויימות יכול לגרום למוח להנמס עם החום הנוראי וכמות הלחות. כמובן שלא עם הטאקי לבדו היינו במרפסת אלא גם עם עוגיות שוקולד צ'יפס 37% שוקולד!!!! משהו בסט XD הסתובבנו קצת בעיר ורכשתי לי חצאית מגניבה של PUMA שאיתה הלכתי למסיבות וחרשתי לה את החיים. במוצאי שבת הלכנו למועדון השבדים, BLUE MOON ושם התחיל כל הכיף D; נכנסו בהתחלה ולא היו הרבה אנשים אבל הייתה אווירה מחניקה. היו שם כמה אנשים שהכרנו מהבית דירות שדיברו איתנו קצת ולא יותר. התחלנו לרקוד ואז נדבקו אלינו שני אנשים. אל ליאור נדבק שוודי חמוד ואליי נדבק ישראלי מכוער שטען שהוא טורקי ורקד כמו שמנטפ מהמומינים. ליאור ניסתה לקלף ממנה את השוודי בעוד שאני התנגדתי לנשיקה מהיצור בעל האייקיו הבודד. השיחה הייתה באנגלית כמובן: "אפשר לנשק אותך?", "לא", "אז אולי אחר כך אפשר לנשק אותך?", "לא", "אפילו לא אחר כך לנשק אותך?", "לא!". הצלחנו להפטר מהם ורקדנו לנו בצד כששני ישראלים נחמדים התחילו לדבר איתנו כי הם חשבו שאנחנו שבדיות או משהו. רקדנו איתם קצת וגם הם ניסו למזמז אותנו אז יצאנו החוצה והתחמקנו מהם. אחרי איזה רבע שעה נכנסנו שוב פנימה ורקדנו לנו בצד כששני שבדים באו לרקוד איתנו. אחד חמוד בלונדיני עם עיניים כחולות בהירות ומהממות והשני שבדי הודי קטן וחרמן שרצה ולו רבע נשיקה. בצער רב ליאור נאלצה לרקוד עם היצור הקטן והמצער הזה בגלל שאני הייתי עם השבדי השווה. דיברנו איתם והם שרו לנו הבה נגילה ואמרו לנו שבת שלום, נראה לי זה עבר לטובתם שהיה באמת יום שבת XD. אחרי שהבהרנו להם לאנחנו לא רוצות סקס הם הלכו תוך כדי שהם מנסים לשכנע אותנו בכל מקרה ללכת איתם למלון. רקדנו לבד והיה ממש מגניב וכייפי ואז בא לידנו איזה נורבגי חמוד שנשען על מעקה והסתכל עלינו. ליאור הזמינה אותו לרקוד והוא בשמחה רקד עם שנינו תוך כדי שהוא מחייך לחבר המסכן שלו שישב בצד. השעה הייתה כבר ממש מאוחר ודיי נמאס לנו מהמועדון אז ליאור ביקשה ללכת. לפני שהלכנו ביקשתי מהנורבגי נשיקת פרידה וזה היה נחמד ביותר XD אחרי שחזרנו לחדר דיברנו איזה שעתיים בחוץ על המסיבה וכבר לא ממש רצינו לחזור הביתה D: ליאור צילמה באותו היום אז יש לי רק תמונה אחת של הסימן כניסה למועדון 

ה-3/8: גם את יום ראשון העברנו לנו בסבבה בים ועדיין דיברנו על הנורבגי והשבדים ודאגנו לשיזוף שלנו. אחרי מה שהיה בתל אביב שבו נשרפנו בחצי גוף, נמרחנו כל חצי שעה כמו שעון. הצטלמנו מלא וביקשנו שיצלמו אותנו. נכנסנו לים והיו בו סלעים מגעילים וענקיים מלאי ירוקת שהתחלתי לפתח חרדות מלעמוד עליהם או לגעת בהם בכלל (ילדה קשה שכמותי). חזרנו לחדר, אחת התקלחה והשנייה הכינה אוכל ואז ישבנו לנו שוב במרפסת הנחמדה שלנו וזללנו לנו פסטה ברוטב וסלט ירקות מושקע עם תירס D: בערב הלכנו לדבר עם ההורים מהטלפון הציבורי לפני שהסתובבנו קצת בעיר. קנינו לנו גלידה טעימה וצמידים תואמים ויפהפיים שאנחנו לא מורידות אותם! טוב חוץ מבמקלחת XD בלילה הלכנו למסיבת קצף בהאביס. היה מלא ישראלים וכלכך מעפן וחשבו שאנחנו שוב איזה שבדיות והתחילו לדבר איתנו באנגלית. בעקבות המסיבה נהרסו לי הסנדלים החדשות שחרשתי עליהן בטיול אבל הן בסדר אז הכל טוב XD במסיבה עצמה נדבקו אלינו ערסים מגעילים שחנקו אותי עם חולצה מזיע. באמצע המועדון הייתה במה שניסיתי לעלות עליה אבל אהמ בגלל סיבות כלשהן לא הצלחתי וחטפתי מכה מתחת לברך שהפכה לסימן כחול עם אלכסון אדום. היינו בבאסה מהמועדון (יותר נכון בגלל שהיו שם מלא ישראלים ערסים ולא שבדים חמודים) וחזרנו לחדר לדיבורים במרפסת והתארגנות לשינה.

ההמשך יבוא כשיהיה לי חשק לכתוב שוב הכל מחדש :<

מחר טסים 333>

יהיה כלכך כיף =]

בנתיים עדכון שיעמום: אז ככה, עם כל הטיסה מחר וזה, משעמם לי כאן. אז מה עושים? פוסט תמונות עם המשקפיים החדשים שלי 3> אחרי שהקודמים נשברו בנסיבות לא רלוונטיות כלכך, נרכש זוג משקפי שמש חדש מאירוקה!!! ולהלן תמונות נזק:

I'm SO cool. >:D

החלטתי להתנתק ממקומות שבהם יש אנשים שאני כבר לא מרגישה כל קשר אליהם. דוגמא למקום כזה הוא הטבעת של אנימה ומנגה. את שוג'ו מנגה השארתי כי אני עדיין מתעניינת ורואה ונחמד לי עם זה. אנשים שמכירים אותי יודעים איפה למצוא אותי אז ככה שאם מישהו פתאום נזכר בי, אני שם. במסנג'ר בעיקר. עד שאתגייס ולא יהיה לי זמן למסנג'ר D:

אני חושבת שמשהו לא בסדר. בראש שלי בעיקר. אני ממש קרה אל ההורים שלי, מעצבנת ומגעילה. לא מגיע לי את כל מה שהם נותנים לי ואת ההתייחסות שלהם. אני מרגישה כמו פרינססה ביצ'ית וזה רק מאכיל לי את האגו. מרגישה כמו גוף ריק, אפילו ברשימות בצד כשאני נדרשת לכתוב מה קורה בכלליות אני בעצמי לא יודעת, מה אני מרגישה עכשיו? אין לי שמץ. האם זאת תקופה? אני יודעת שאני אהיה שמחה והיה לי כיף באיה נאפה, ושאני מתרגשת לקראת הגיוס, ושאני רוצה לעבור זמן טוב עם המשפחה והחברים לפני זה- אבל עכשיו? אני באמת שלא יודעת.

אני רוצה לתקן מעט את הקשר שלי עם אמא ואבא. אבא תמיד היה אדם סגור שחלקתי איתו אהדה לסרטי אימה ואקשן, וחיבה למוזיקת רוק קלאסית. בקרוב אלך איתו לראות את באטמן החדש (פעם ראשונה שהוא רואה אותו ופעם שנייה שלי), אולי אחרי זה גם נלך לאכול סושי כי זה טעים לו ואני חולה על זה. עם אמא יש לי קצת בעיה. אני הולכת איתה לקניות ובכל פעם מחדש אנחנו מוצאות על מה לריב כי אני בדיאטה והיא לא בעונש, קונים דברים משמינים ואני בסוף אוכלת אותם. לא מנסים להבין. כבר שנה עברה מאז שהתחלתי להתעסק בעניין המשקל שלי, חשוב לי להגיע למשקל מסויים- אידיאלי. לפני שאני אכנס לנושא הסוחף הזה של הדיאטה, אחזור לעניין עם אמא. היא מאוד אוהבת את כל הקטע הזה של משפחה ויחד וארוחות בוקר משותפות ומסעדות ביחד, אבל אני עדיין בראש הזה של שמירה על המשקל ולא תמיד רוצה לאכול בחוץ.

בקיצור, אני לא יודעת מה לעשות, אני מקווה שהתקופה הרובוטית הזאת שלי תעבור ומהר (גוף בלי נפש).

אני מקווה לשפר את העניינים. עם אבא ללכת לסרטים, לארגן עם אמא ארוחת בוקר משותפת, להציע טיולים נחמדים ביחד. אבל בסופו של דבר אני כבר בת 18 ואחי הגדול כבר בן 22. אני מתגייסת והוא מתחיל לעבוד וזה יהיה קשה לארגן כי לא תמיד רוצים ללכת עם ההורים אלא רוצים להיות עם החברים, להנות ולשתות ולא יודעת מה. כבר בת 18, נראית בכיתה ט', מנטלית בת 14. בגיל 14 התחלתי הרבה דברים ועברתי הרבה חוויות: הטיול לארצות הברית, התחלת לורן ויקום מקביל ועוד. הייתי רוצה לחזור להיות בת 14... רק בשביל יותר זמן עם ההורים, לתקן את העלייה במשקל, להכיר יותר אנשים ולבלות יותר זמן עם יקרים ללבי שאינם בני אדם. לנצל כל שנייה. זה מה שאני הולכת לעשות.

להנות באיה נאפה, לחזור לסופשבוע בבית עם המשפחה, לבקר את שרון, להצטלם, לארגן מסיבת גיוס+יומולדת, לבקר אנשים חשובים כמו נדבי ורותמי, לראות שוב באטמן האביר האפל, לאכול סושי עם ג'ניה בעזריאלי, להמשיך להעלות רעיונות חדישם לסיפורים שלי, לעשות קניות לצבא עם אמא, לבקר את סבא ז"ל לפחות פעמיים לפני הגיוס, להתגייס, לחזור למשפחה בסופשבוע, להפגש עם חברים ועוד- מלא זכרונות טובים לדרך ארוכה שעוד יש לי לעבור.

אחרי הצבא אני רוצה לעבוד ואז ללמוד באיטליה למשך שלוש שנים. עיצוב תפאורה או אנימציה, שניהם מאוד מעניינים. אבל אני רוצה ללמוד שם, לא בישראל. זה אומר להפרד מהחברים להרבה מאוד זמן, להיפרד מהמשפחה להרבה זמן גם כן, להיות עצמאית ולהלחם למען המטרה שלי. ואני יודעת שאני מסוגלת אם אני ממש רוצה. בנתיים אני פה, לא בורחת. אם עדיין ארצה ללמוד שם, אעשה את מירב מאמציי.

דיי, כמה דיכאוני כבר אפשר להיות. לא תכננתי פוסט שכזה. במילא האנשים החשובים לא יקראו אותו (חוץ מאולי שלושה).

הכל יהיה בסדר. ומה שלא יהיה בסדר- נעשה שיהיה בסדר בכוח D: כי מה שלא הולך בכוח, הולך בעוד יותר כוח XD

לילה טוב 3>

טוב דבר ראשון, אני רוצה לדעת מי קורא פה. לכן העברתי את מספר הבלוג, שיניתי פרטים וחסמתי לעת עתה.

למה? כי הפריע לי שאנשים מסתובבים לי בבלוג ונזכרים להגיד לי את זה אחרי חצי שנה. מצטערת, הבלוג שלי זה המקום הפרטי שלי לשפוך את הלב. אז קצת הזנחתי אותו לאחרונה וטיפחתי משהו אחר... הבלוג עבר יחד איתי הרבה דברים והוא מהווה חלק חשוב בחיי. בפברואר יהיו לנו 4 שנים יחד D:

אז מה אם הכתיבה שלי לא מרתקת, שהחיים שלי לא מעניינים במיוחד, שאם נכנסים זה בשביל תמונות\לינקים\כדומה, שאני כמעט לא מעדכנת. הכל בא בתקופות. אז הנה מתחיל דף חדש~ כלום לא נמחק מהבלוג מלבד המנויים והמספר הקודם שזה דיי חבל כי חיבבתי אותו.. בנתיים הבלוג חסום אז אין מי שיראה את העדכון, רק מחר בסביבות 8 הבלוג יועבר לגמרי למספר החדש ואז אחלק לאנשים מסויימים את הלינק המשופץ =] אם אתם רוצים אותו אני אחשוב עליכם...

חוץ מזה סיימתי לעבוד בקייטנה D: היה כיף~ נחמד ומספק לעבוד שם, להדריך את הבנות החמודות האלה ולבהות במדריכים האחרים. אבל, עכשיו באמת, כמה זמן יכולה להיות קייטנה? XD ביום האחרון עשינו שיחת בוקר עם כולן ואז הן קיבלו צ'ופר קטן- טוב טעם עם מדבקה וטופי- בשביל להתחיל את היום ברגל ימין =] היה יום נחמד וגם קיבלנו מהחניכות מתנות מקסימות (ציורים יפהפיים, מכתבים ומחזיקי מפתחות). קצת תמונות מהיומיים האחרונים של הקייטנה:

וכולם יחד:

היה לי כיף

החלטתי החליף את הכינוי במסנג'ר, אחרי כמעט שנתיים עם אותו הכינוי. גם פה החלפתי בגלל כל המעברים וזה... אז פעם אחת ולתמיד אסביר לעזאזל מזה כל חלק וחלק בכינוי שלי:

 SS: AKA kireta-chan •°•ג'ינג'ה פסיכית•°• נופרטולו-6-S.i.S-RP/RL~PSH~

S.i.S- איזה משהו שהמצאתי עם חברה: SEE IT SHINE. לא זוכרת כבר על מה ולמה ומתי XD.

RP/RL- מאיזה מנגה קוריאנית שנקראת RED LION. על נערה עם שיער ג'ינג'י שמכסחת לאנשים את הצורה D: וחוץ מזה היא נורא נחמדה ויש לה הרבה חברים ^_^ מאוד משעשע.

PSH- חחח אחרי שיחה הזוייה עם ינאי הגענו למסקנה שאני PROFESSIONAL SOSHI HUNTER עקב אהבתי הרבה לסושי D: יש לזה גם ציור תואם:

6- שש זאת האגודה שלי ושל רותם הדוגלת ב"שנאה שווה". האגודה נלחמת למען זכויות הגברים להכות נשים ללא המשפט הידוע- לא מרביצים לבנות. האגודה פעילה עד היום ועדיין יש לי סימנים כחולים מרותם~

נופרטולו- שוב שיחה עם ינאי. הראתי לו תמונה מפולין עם מלא צ'יפסים בפה והוא אמר שאני דומה לקטולו. נופר+קטולו= נופרטולו. ויש גם תמונה תואמת שאני מעדיפה לא להראות לאף אחד בחיים שלי D:

ג'ינג'ה פסיכית- הכינוי שדבק לי מרותם. אני ג'ינג'ית ומשוגעת ולכן אני ג'ינג'ה פסיכית ואני אוהבת את הכינוי הזה מאוד מאוד 3> עכשיו הכינוי עשה שינוי והפך ל"חסרת פיגמנטים" או "פיגמנטצית".

SS- לא זוכרת O_O אמג. נוראי מצידי. אם אזכר בזה אערוך ואוסיף.

AKA kireta-chan- גם כן מושפעת ממנגה שאני לא זוכרת את שמה כרגע: איזה בחור משוגע שקורא לעצמו קירטא צ'אן ומתאהב בדמות הראשית. קירטא צ'אן זה גם המקביל היפני לג'ינג'ה פסיכית =] כי קירטא זה משוגע\פסיכי. גם כן אחד הכינויים האהובים עליי.

זהו.

פאק זה היה ארוך O_O

לפחות יש לי את זה עכשיו XD

נראה לי שאסיים כאן, שיהיה לי ערב טוב כי בנתיים אני היחידה שמסתובבת בבלוג הזה.

סלינה קייל

(אשת החתול למי שלא מכיר, סרט: באטמן חוזר 1992. שחקנית: מישל פייפר).

דרך אגב, העיצוב כולו שלי (שוב).

היד בכותרת שלי~ יד ימין היקרה כי ביד שמאל אני כותבת\מציירת\אוכלת\גוזרת ועושה, בעצם, הכל.

שם הבלוג לקוח מהיצירה הידועה ביותר של סלבדור דאלי: התמדת הזכרון.

תמונה- http://www.psychology4a.com/images/persistence_of_memory%5B1%5D.jpeg