דבר ראשון תודה!

תודה לכל האנשים (והאתרים) שאמרו לי מזל טוב, חיממתם לי את הלב כמו תמיד 3>

אז היום יש לי יומולדת 18.

שמונה עשרה שנה שאנשים סובלים יצורון ג'ינג'י שמסתובב להם בין הרגליים (אנשים לדוגמא: אמא, אבא, סבתות וכ'ו). 18 שנה של קסם אישי ועקשנות של פרד. אם הייתי צריכה לכתוב לעצמי ברכה הייתי אומרת, כמו שאבא פעם אמר, שאני ילדה ממש ממש חמודה- כשאני ישנה. ובזה הייתי מסיימת את העיניין.

אבל יש כלכך הרבה דברים שעברו עליי ב-18 שנה שאני לא תמיד זוכרת הכל: מהגן אל המעבר ללפיד אל כיתה א' אל הכלב הראשון אל התספורת המביכה בכיתה ב' אל הטקס להוריד בכיתה ד' (או שזה בעצם היה בג'?) אל המוות של הכלב הראשון בכיתה ד' אל טקס הסיום בכיתה ו' אל מעבר לחטיבה והכרת החברות שאני אוהבת ומקשקשת איתן גם היום אל כיתה ח' בה כתבתי את שני הסיפורים הראשונים שלי אל אותה שנה בה הצטרפתי לפורום מדהים שהלך ודעך לאיטו לפחות מבחינתי אל כיתה ט' שבה לא השקעתי בגרוש וכך הלאה.

אם היה צריך לסכם חיים של אדם, צריך לקנות גליל שמיים בשביל זה וחתיכת עט נובע טוב.

וגם זה לא בטוח שיספיק D;

אז תודה לכולם ומזל טוב לי~

משהו נוסף שעשיתי אתמול בלילה, מלבד לאכול עוגת פודינג ולחשוב כמה מגניב יהיה לצייר באטמן על החזית של הבית), היה לשנות את החדר לגמרי. שינוי דרסטי כמו שרותם אמר. הורדתי 8 פוסטרים מתוך ה-12 שהיו לי, שמתי את הפוסטר שינאי הביא לי של "האביר האפל". אחרי זה כמעט נרדמתי כשאני חצי על הרצפה וחצי בתוך הארון. לאהבנתי בערך מה עשיתי בחדר, עכשיו הוא נראה ריק כלכך, מיותם. החלטתי למלא אותו בדברים שאני אעשה. שאני אצור בשביל הנפש שלי כמו אחת התמונות שציירתי יומיים אחרי שבבי הורדמה, עכשיו היא מעל המחשב במרכז החלק הקטן של הקיר ההוא. בקיצור ייקח לי זמן להתרגל- לפחות עכשיו אני יכולה להתחבר לחדר מבלי להרגיש שהוא לא שלי. חוץ מהשינוי בחדר אמא תלתה בשבילי שלטים בבית לכבוד היומולדת, תכף תמונות. זה כיף שאנשים שאתה אוהב חושבים עלייך ביום שכזה =] וכל מה שאפשר לעשות זה להגיד תודה, תודה אחת קטנה מכל הלב. אפשר להזיל דמעה אבל זאת לא המטרה של העניין, למרות שזה דמעות של אושר (ואולי גם של קצת כאב).

אז זהו, תודה כולם!

אני אוהבת אתכם

למרות שאני לפעמים לא עונה לטלפון, לא מחזירה SMS, לא מתקשרת או ישנה כשאתם שולחים לי הורדה במסנג'ר.

תודה

קצת תמונות

החדר לאחר השינוי:

השלטים של אמא:

ושושה:

ברכות מאתרים:

השקעתי בפוסט על איה נאפה ועכשיו אין לי כוח להתחיל אותו מחדש. אני אשים פה מה שיש לי. אחלק את העניין לשני פוסטים וזהו. הפוסט היה כלכך מושקע אבל אפילו התמונות נמחקו אז בסוף הפוסט השני אני אשים כמה תמונות נבחרות. איזה ביאוס רצח. מחשב מעפן.

העדכון שנשמר:

נאפה חלק א'

אז אני וליאורי חזרנו אתמול מאיה נאפה!!!!!!!

היה כלכך כיף למרות שבהתחלה רצינו לחזור באותו הערב או לפחות להקדים את הטיסה... טוב נכתוב מה היה ונשלב פה מהתמונות שיש לי כי שאר התמונות אצל ליאור ואני אקבל אותן היום בערב כשניפגש DDD: אז זה הולך ככה:

ה-31/7: אחרי שהודיעו לנו שהטיסה נדחתה בשעתיים (עדיין היינו בבית וציפינו לה בכליון עיניים), הגענו לרכבת ונסענו לנתב"ג עם מזוודות ענק ותיקי צד\גב. לא שמנו לב שברכבת יש מקום מיוחד למזוודות אז נגררנו עם המזוודות לכל מקום בקרון XD אנשים הסתכלו עלינו מוזר ומישהי נחמדה צילמה אותנו =] אז הגענו לנתב"ג ושמנו את המזוודות. בדרך למטוס הייתה איזה זקנה שישבה אחרי הבדיקה הבטחונית וצעקה למשפחה שלה בטון פולני מרוקאי: "למה מחכים?? למה לא הולכים??!" והיא קרעה אותנו מצחוק והפכה לבדיחה הפרטית הראשונה שלנו מהטיול, ועדיין לא יצאנו מהארץ D: אז הגענו למטוס, שהיה מלא ערסים שכל הזמן זזו ועשו מלא רעש כמו שהם יודעים, והמראנו לנו לאיה נאפה. התל אביב של קפריסין. כשהגענו לשם חיכינו שעה שהמזוודות יצאו ועוד שעתיים באוטובוס בשביל שאיזה אחד, שהביא אישור מעבר במקום דרכון, יצא מהמעצר. אוטובוס מלא ערסים עם אנרגיה זה אחד הדברים הכי קשים שקרו לנו בטיול S: זה היה מזעזע, ועוד להיות איתם שעתיים. בסופו של דבר אחרי נסיעה של 40 דקות בערך שבה הסבירו לנו על איה נאפה ועל הדילים שהחברת נסיעות מציעה (כרטיסים למועדונים ולפארק מים וכאלה) הגענו למלון שלנו וכל מה שרצינו היה לבכות לאמא. החדר נראה זוועה, שואת עולם. מן חדר מג'וייף מעפן שהמקלחת בו היא 10 ס"מ על 10 ס"מ. קיבלנו שוק והיינו מבואסות רצח. המזגן גם כן היה גרוע אבל את רוב הזמן העברנו במרפסת החמודה שלנו עם עץ הזית המגניב שממנו לקחנו ענף הביתה. ניסינו לעבור למרקיאה אבל החלטנו להשאר במלון ולהמשיך עם החופשה, באנו להנות, לא? לקחנו דיל שכלל מסיבת קצף, כניסה למועדון שבדים שנקרא BLUE MOON, כניסה לאפטר פארטי במועדון שהיה מול המלון שלנו ונקרא AQUA, שני כרטיסים לפארק מים ואיזה הנחה במסעדה מעפנה XD זה היה לילה קשה אבל עברנו אותו =] באותו ערב גם סיימתי לבד חבילת שטרודל תפוחים מרוב דיכאון X_X לפחות היה טעים...

ה-1/8: יום שישי, אחרי היום המזוויע של אתמול. יצאנו לסיבוב בעיר ובחנויות הנחמדות כדי להכיר מעט את המקום וכדי לקנות מגיני תחתון ומלא מים XD מצאנו גלילי נייר טואלט של סופט וכל מיני דברי אנימה נחמדים. אחרי שחזרנו לחדר עשינו בוק רצח למקום והכנו לנו את הארוחה הראשונה בנאפה. הבאנו מלא פסטות וממתקים וקרקרים וכאלה ואפילו לא סיימנו את זה XD אז ביום שישי בצהריים אכלנו ארוחה משקית להכנה מהירה וקנינו גם ירקות והכנו סלט מגניב. בין לבין עשינו מרתון טאקי מטורף שבו ליאור ניצחה באופן רצוף. נחנו קצת ואז יצאנו שוב לטייל ומצאנו לנו פיסת ים שאפשר ללכת אליה כשמשעמם =] מהחופשה הזאת חזרתי עם שיזוף מרהיב ויכולת סנוור מהחלקים הלא שזופים XD גם הפצעים שלי נעלמו בגלל האוויר של הים, זה טוב לצאת קצת מהבית XD בערב יום שישי הלכנו לבית חב"ד ובדרך מצאנו חנות שהיו בא כלי מטבח של באטמן, מחזיקי מפתחות של דיסני, כריות של בובספוג ועוד מלא דברים מגניבים. כמובן שהשתגעתי שם לגמרי וחזרתי לשם גם אחרי זה D: בבית חב"ד היה ממש נחמד בקבלת שבת והאוכל היה טעים ומשביע. I <3 CHABAD    

ה-2/8: את היום שלנו התחלנו בים מ-12 בצהריים עד 4 בערך, מצויידות בבמבה וחטיפי אנרגניה מאגניבים. אחרי שחזרנו עשינו שוב מרתון טאקי כי לצאת החוצה בשעות מסויימות יכול לגרום למוח להנמס עם החום הנוראי וכמות הלחות. כמובן שלא עם הטאקי לבדו היינו במרפסת אלא גם עם עוגיות שוקולד צ'יפס 37% שוקולד!!!! משהו בסט XD הסתובבנו קצת בעיר ורכשתי לי חצאית מגניבה של PUMA שאיתה הלכתי למסיבות וחרשתי לה את החיים. במוצאי שבת הלכנו למועדון השבדים, BLUE MOON ושם התחיל כל הכיף D; נכנסו בהתחלה ולא היו הרבה אנשים אבל הייתה אווירה מחניקה. היו שם כמה אנשים שהכרנו מהבית דירות שדיברו איתנו קצת ולא יותר. התחלנו לרקוד ואז נדבקו אלינו שני אנשים. אל ליאור נדבק שוודי חמוד ואליי נדבק ישראלי מכוער שטען שהוא טורקי ורקד כמו שמנטפ מהמומינים. ליאור ניסתה לקלף ממנה את השוודי בעוד שאני התנגדתי לנשיקה מהיצור בעל האייקיו הבודד. השיחה הייתה באנגלית כמובן: "אפשר לנשק אותך?", "לא", "אז אולי אחר כך אפשר לנשק אותך?", "לא", "אפילו לא אחר כך לנשק אותך?", "לא!". הצלחנו להפטר מהם ורקדנו לנו בצד כששני ישראלים נחמדים התחילו לדבר איתנו כי הם חשבו שאנחנו שבדיות או משהו. רקדנו איתם קצת וגם הם ניסו למזמז אותנו אז יצאנו החוצה והתחמקנו מהם. אחרי איזה רבע שעה נכנסנו שוב פנימה ורקדנו לנו בצד כששני שבדים באו לרקוד איתנו. אחד חמוד בלונדיני עם עיניים כחולות בהירות ומהממות והשני שבדי הודי קטן וחרמן שרצה ולו רבע נשיקה. בצער רב ליאור נאלצה לרקוד עם היצור הקטן והמצער הזה בגלל שאני הייתי עם השבדי השווה. דיברנו איתם והם שרו לנו הבה נגילה ואמרו לנו שבת שלום, נראה לי זה עבר לטובתם שהיה באמת יום שבת XD. אחרי שהבהרנו להם לאנחנו לא רוצות סקס הם הלכו תוך כדי שהם מנסים לשכנע אותנו בכל מקרה ללכת איתם למלון. רקדנו לבד והיה ממש מגניב וכייפי ואז בא לידנו איזה נורבגי חמוד שנשען על מעקה והסתכל עלינו. ליאור הזמינה אותו לרקוד והוא בשמחה רקד עם שנינו תוך כדי שהוא מחייך לחבר המסכן שלו שישב בצד. השעה הייתה כבר ממש מאוחר ודיי נמאס לנו מהמועדון אז ליאור ביקשה ללכת. לפני שהלכנו ביקשתי מהנורבגי נשיקת פרידה וזה היה נחמד ביותר XD אחרי שחזרנו לחדר דיברנו איזה שעתיים בחוץ על המסיבה וכבר לא ממש רצינו לחזור הביתה D: ליאור צילמה באותו היום אז יש לי רק תמונה אחת של הסימן כניסה למועדון 

ה-3/8: גם את יום ראשון העברנו לנו בסבבה בים ועדיין דיברנו על הנורבגי והשבדים ודאגנו לשיזוף שלנו. אחרי מה שהיה בתל אביב שבו נשרפנו בחצי גוף, נמרחנו כל חצי שעה כמו שעון. הצטלמנו מלא וביקשנו שיצלמו אותנו. נכנסנו לים והיו בו סלעים מגעילים וענקיים מלאי ירוקת שהתחלתי לפתח חרדות מלעמוד עליהם או לגעת בהם בכלל (ילדה קשה שכמותי). חזרנו לחדר, אחת התקלחה והשנייה הכינה אוכל ואז ישבנו לנו שוב במרפסת הנחמדה שלנו וזללנו לנו פסטה ברוטב וסלט ירקות מושקע עם תירס D: בערב הלכנו לדבר עם ההורים מהטלפון הציבורי לפני שהסתובבנו קצת בעיר. קנינו לנו גלידה טעימה וצמידים תואמים ויפהפיים שאנחנו לא מורידות אותם! טוב חוץ מבמקלחת XD בלילה הלכנו למסיבת קצף בהאביס. היה מלא ישראלים וכלכך מעפן וחשבו שאנחנו שוב איזה שבדיות והתחילו לדבר איתנו באנגלית. בעקבות המסיבה נהרסו לי הסנדלים החדשות שחרשתי עליהן בטיול אבל הן בסדר אז הכל טוב XD במסיבה עצמה נדבקו אלינו ערסים מגעילים שחנקו אותי עם חולצה מזיע. באמצע המועדון הייתה במה שניסיתי לעלות עליה אבל אהמ בגלל סיבות כלשהן לא הצלחתי וחטפתי מכה מתחת לברך שהפכה לסימן כחול עם אלכסון אדום. היינו בבאסה מהמועדון (יותר נכון בגלל שהיו שם מלא ישראלים ערסים ולא שבדים חמודים) וחזרנו לחדר לדיבורים במרפסת והתארגנות לשינה.

ההמשך יבוא כשיהיה לי חשק לכתוב שוב הכל מחדש :<

אתמול בערב הייתה מסיבת הסיום של השכבה. זה היה בכפר מנחם, תקוע איפשהו.

היה מרגש, מקסים ויפה. ונהנתי. רק אז הבנתי שאין יותר את השיעורים המצחיקים, המורים המשוגעים והחברים מידי יום.

שעכשיו צריך לעבוד קשה בשביל לשמור ולו שמץ מכך.

יומיים מטורפים של הכנת תפאורה והעלאת המופע.

שעות של שהייה באולם עם הרקדנים\זמרים\וואטאבר האלה שמסתבר (לפעמים) שהם לא כלכך נוראיים..

אבל תכלס, מי שבאמת חשוב ישמור על קשר.

3>

תמונות!! (כי אמא התלהבה מהמצלמה X_X)

2.7

הדמויות של התפאורה- פרי ידי:
     

תקריב אל האהובה עליי, או שאולי עליי להגיד אהוב XD :

השלט שנפל ובסוף לא הוצג =[ :
  

הבמה כולה בזמן החזרות וההקמה:

ליאורי בזמן החזרות:
  

חזרות:

הבמה ריקה מאדם:

פאשלות XD :

3.7

תחילת הטקס- אנשים שנכנסו:

הדמויות בתאורה תיאטרלית:

פרחים לאיציק אב הבית המקסים!!!:

הקטע של ליאור (צולם באיכות גרוע כי אמא לא יודעת לצלם >_>):

נעמי, אני ורותי. המורות הכי מדהימות בארץ 333> :

אני ובגססס!!!! והתעודת הוקרה שלי, כמובן:

אני ואיציק!!! DDD:

 2 תמונות X33:
 

אני וריקי מורנו (שהתגלתה כלא כזאת נוראית אחרי כמה זמן XD):

אני וליז המורה לאזרחות DDD:

היה נהדר~

קורע, אבל נהדר.

וכואב לי כל הגוף.

יום טוב. 3>