היום קמתי בשבע בבוקר והלכתי עם אח שלי לאוניברסיטה. לללכת עם אח שלי לאוניברסיטה משתי סיבות. סיבה אחת היא שהוא יכול להחשב פה מן גאון בעיני אנשים, כי הוא בן 23 וכבר מלמד ועושה דוק'. סיבה שניה, פשוט כיף פה. נחמד. אוירה טובה. אחת השאיפות בחיים שלי הייתה להיות סטודנטית בשלב מסויים בחיים. פשוט כי אני אוהבת את הרעיון של האוניברסיטה. מקום שאפשר לבוא אליו רק בשביל ללמוד, רק בשביל לעשות מה שטוב לך בלי שאף אחד יפריע. אבל זה התאפשר רק לבעלי בגרות, אז לא יצא (ובנוגע לכך אני אשנה את היקום!).
יש לו משרד, לאח שלי, ואויר יפה פה במשרד הזה. יש פה בלאגן של פיסיקאים ולוח גדול שכותבים עליו בגיר. כורסאות שהם פילחו מהמסדרונות והרבה מאמרים, הרבה דפים. הבאתי את הכינור, כי חשבתי שבזמן שאני פה לבד בחדר אני אנגן כי יש לי קצת זמן. אח שלי הלך לקורס בטיחות כי הוא לא עובר על שום חוק בערך. אומרים לו ללכת והוא הולך. כולם צריכים ללכת, אבל זה חסר תועלת לחלוטין. על כל המיכשור שיש במעבדות, והוא תאורתיקן, משמע, לא עובד במעבדה. האמת שכל מה שהוא עושה פה כל היום זה רק לקרוא מאמרים ולחשוב. זה בערך התפקיד שלו...
אני באה לאוניברסיטה די הרבה יחסית, כי אני הולכת פה להרבה קונצרטים. במשרד לא הייתי הרבה. פעם באתי לפה לפני קונצרט. כמה זמן לפני קונצרט. מספיק זמן כדי לבוא לפני הקונצרט לבקר במשרד וללכת לשתות איתו קפה לפני הקונצרט. היה קונצרט טוב.
המשרד הוא לא רק שלו. בעצם משרד נשמע קצת גרנדיוזי מדי (עם כל חוסר הגרנדיוזיות במילה משרד...). אולי חדר. זיכרו משוואה- משרד= חדר.
בכל אופן, באותו משרד יושבים ארבעה גברברים (לא) חסונים משהו, עם ראש טוב. לפעמים הם פה כשאני באה, אבל היום יום שישי ורק אובססיביים באים לפה ביום שישי, ככה שרק אני פה ואורי הלך לקורס בטיחות. דווקא נחמדים החברים שלו. כשבאתי פעם אחת אחד מהם אמר משהו כמו "אה... זאת רוני שאתה מדבר איתה כל היום!..." ומזה הסקתי שהם לא מדברים פה הרבה. צריך שקט בשביל לחשוב, הגיוני.
אבא שלי נותן לאח שלי אספקת פירות כל יום או יומיים. הוא מביא לו פירות בכמויות מסחריות, ככה שתמיד יש פה שקית פירות סוג ב' ליד המחשב.
אפרופו פירות, שנינו (אני ואורי) דוגלים בכך שאגס זה הפרי הכי חמוד בעולם. הביטו בו, הביטו בו עמוק בעיניים ותנו לי סיבה אחת להרוג את האגס הזה. הוא חמוד!!!
חשבתי שאני אבוא ויהיה לי מצב רוח אוניברסיטאי ככה שאני אקרא חרא איכותי. אבל לא. ז"א, יש לי מצב רוח אוניברסיטאי, אבל זה לא עוזר לי למצוא חרא איכותי.
קודם, כשאח שלי עוד היה פה, עבר איזה דתי שמתברר כחבר שלו. איזה דתי מוזר. היה לו מבטא רוסי כבד ופאות מסולסלות וכובע שחור והוא הלך עם בגדים חסידיים. הוא דיבר מהר ואמר "צקצקצק, לא ללכת לקורס בטיחות" איזה חמש פעמים בעשר שניות... איש מוזר..
טוב, אני צריכה ללכת לקונצרט. משהו כמו "וינה יוצאת במחול". כותרת מדכאת, אבל נראה לי שהולך להיות טוב.
מנואטים לכולם,
רוני.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
violina
