לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הסכיזופרניה של אלוהים



Avatarכינוי:  violina

מין: נקבה

MSN: 

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2009    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2009

כרובי


החיבור שלי חזק מתמיד. ולא שהוא חזק כל כך, הוא פשוט היה די רופף, כשחושבים על זה...

חותכת ורידים, כינוריסטית. אני אפילו בקושי זוכרת איך מרחיבים פיריודות. איך התכונה הכי אופיינית לאדם היא עצלנות רק בגלל הרף הטיפשי שהוא מציב לעצמו, ועוד בידיעה מוחלטת שהוא לא יגיע למטרה. אפילו עצלן (זה שנראה כמו דוב קוואלה) ממלא את היעוד שלו יותר טוב ממני.

אין דבר יותר מקסים מההשפלות העצמיות שלי.

כמה שאני מאוהבת בהכל,

פאני.

נכתב על ידי violina , 28/11/2009 12:32  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



קו


היום היה מרחף. מאוד מרחף. הכל בגלל הגישה החיובית מדי שלי. זה כמו לאכול שוקולד עם ביצה.

הבוקר התחיל בהרגשה "מרעננת", שוב לשאוב לאחותי את המוח מהאוזניים, אבל לא באמת.

גם נמאס לי להיות טרמפיסטית.

אחרי עשרים דקות של השתלשלות עניינים הכנסתי מכות לערס חסר פואנטה בחיו. רחום לבי, רק בגלל זה רציתי לתת סוף לסיפור חיים הנורא הזה שאין לו.

אחר כך היה איזה צ'יקס פייט מתמשך כי אני נורא נהנת לתת מכות כשאני עצבנית. מקורי... וגם יש לי ציפורניים ביד ימין. חשבתי שזה יהיה נחמד להביא אותן לכדי שימוש לפעמים.

חשבתי שאולי אני אתחיל לקרוא ספרים כדי למלא לעצמי עניין בחיים. עכשיו כשאני חושבת על זה זה מעציב אותי מדי. אני צריכה ספרים כדי להעסיק את עצמי. אני משועממת.

חסרים לי אנשים בחיים וחסרה לי גם קצת מציאות.

שפיות זה נורא משעמם וגם שיגרה. מה קורה כשחוסר שפיות הופך לשיגרה?

איזה משהו תלה בחדר שלו תמונות של פרויד ליד התמונות שלו עם המשפחה. זה היה קצת מוזר וטיפה יהיר.

איפה הולכים לישון להרבה זמן?

גוני.

נכתב על ידי violina , 27/11/2009 12:53  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מוטיבציה שמוטיבציה...


הוא היה כזה מקסים. מהאנשים האלה שהידיים שלהם תמיד יהיו יפות. המראה שלו היה כל כך יומיומי, בדיוק הדבר שאני אוהבת לסגוד לו. והוא בטח היה ביישן, אולי בגלל זה הוא לא פיתח את השיחת חולין הזאת שהתחלתי. אולי הוא חשב שאני עובדת עליו או שהוא עבד עלי, כי הקייס שלו היה קצת גדול מדי בשביל כינור. אני דווקא חשבתי שזה כלי נשיפה סביר.

והוא גם היה מהאנשים המשפילים האלה. למה כל האנשים שאני אוהבת הם אנשים משפילים?...

אז ירדתי תחנה אחת מוקדם יותר. אבל לא נורא, ירדתי מתי שרציתי לרדת. והאמת שגם אפילו לא יצא לי ללכת עוד סנטימטר אחד בכיוון שלו כי הוא בכלל הלך לצד השני מאיפה שהייתי צריכה ללכת. וזה גם היה יכול להיות מאוד מחשיד בעיני. אז הלכתי לדרכי המעפנה מינוס וחשבתי לעצמי פוסט בראש.

מה שמפתיע, זה שאחרי שראיתי את אותו נגן כינור מהולל במדי חיל האויר ראיתי אולי עוד 6 חילי אני-לבוש-במדי-חיל-אויר בדרך הבייתה כשכל אחד הולך בכוון אחר לגמרי. ואחד גם לבש מעיל חורף גדול כזה למרות שהיה הרבה שמש ובכל לא היה קר כל כך.

אני נראית אפילו קטנה לגילי וזה מטריד ביותר אותי ועוד.

חבל,

רוני.

נכתב על ידי violina , 18/11/2009 12:09  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לviolina אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על violina ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)