את חן הכרתי על אוטובוס בדרך לצריפין, לזימון מיון בחיל רפואה..
הוא היה חייל חתיך ואני הייתי ילדה קטנה ו"עייפה". נשענתי במהלך הנסיעה על כתפו והתנשקנו (נשקן מעולה!).
באותו היום שהכרנו הוא התקשר אליי וקבענו להיפגש.. כבר בתקופה של לפני זה, חשבתי לאבד את בתוליי.. כי דיי כבר, כמה אפשר! XD
הפגישה הראשונה הייתה סבבה.. קצת משעממת כי ראינו סרט :S (זה מה שקורה כשנותנים לי לבחור!). אבל יצאתי ממנה בהרגשה נוראית פיזית.. =\ הייתי צריכה תיקון.
המשכנו להיפגש במשך השבוע והתגלה לי שהוא חייל בצנחנים.. גר בעיר הקטנה שלי ובסה"כ שהוא ילד טוב וזה דיי נדיר למצוא איפה שאני גרה..
באותו שבוע הוא היה בסדנת משתחררים וראינו אחד את השניה כל יום.. אבל כשהוא חזר לצבא הוא יצא כל שבועיים מהבסיס.
הקשר שלנו היה דיי מפוקפק, לא הכרנו מספיק בשביל להרגיש משהו מספיק בשביל לשמור אמונים למשך השבועיים, במיוחד לי, בתור ילדת מסיבות וחשקנית XD.
הוא בעצם היה בבסיס בכל אותו הזמן, אז לו מן הסתם זה יצא טוב.. אבל אני נדפקתי.
אגב דפיקות, הסקס שלנו לא היה טוב.. ולא נפרט למה.. כי זה לא נעים כל כך XD רק נגיד שהוא היה זריז ^^ חחחח
כבר בשבוע הראשון שהוא היה בבסיס, התנשקתי עם שניים במסיבה (אחד לא באשמתי).. כשהוא היה חוזר מהצבא הוא היה קובע לי דוחות זמנים מה הוא עושה ואיך הוא עושה ואני סוג של התאמתי את עצמי אליו, כי באותה תקופה חסכתי לטיול ולא יצאתי הרבה בסופ"שים.. וכשכן יצאתי, הוא כל הזמן היה שואל אותי עם מי התנשקתי, כאילו להכאיב לעצמו? לא יודעת. עברו חודשיים שככה היינו.. פתוחים אולי יותר מידי, הססנים- סתומים בקיצר. אני לא אהבתי אותו, והוא סירב לקבל עובדה זאת, בזמן שהוא מכחיש את התאהבותו בי. אף פעם לא ידעתי מה באמת קורה ביניינו, אף פעם לא יכולתי לשים הגדרה מדוייקת.. גם כשכבר החלטנו על קשר "בלעדי".. לי לא הייתה בעיה להתחיל עם בנים ולחפש לעצמו אפשרויות מילוט טובות יותר.. אך הן לא היו זמינות מסתבר, או לא מספיק שוות. אפילו את אמא שלי הוא פגש.. נכון לזמן קצר וטירלולי.. אבל פגש!
תוך כדיי אותו זמן הוא סירב שנקרא לעצמנו חברים.. כששאלתי אותו מה ההבדל ביניינו ל"חברים" הוא אמר שרק השם.. שזה מפחיד אותו, שהוא נקשר מהר..
חודש לפני שהוא השתחרר ישנתי אצלו בפעם האחרונה, הייתי על הסף של טיסה לאיה נאפה (וכולנו יודעים מה זה אומר טיסה לאיה נאפה!).. הוא סיפר לי באותו הזמן שהוא מתכנן לנסוע לאילת אחרי השיחרור שלו.. עשיתי את החשבון שלי, והחלטתי שככה אי אפשר להמשיך, אני סובלת מהקשר הזה! או שחותכים או שלא מתחברים יותר גרשית מעבר לסקס..! כשהודעתי לו על כך, הוא לא ממש ענה, אלא רק מילמל שזה טוב בשבילו.
בסוף השבוע חזרתי מאיה נאפה, הוא התקשר אליי בדקה שקמתי, ואמרתי לו שאחזור אליו, ולא חזרתי. הוא התקשר בשנית והתחיל לברבר לי כל מיני שטויות על אהבה, ועל שנשבר לו הלב, ושאני האשמה בכל העניין.. כשלא הייתי כאן הוא הבין מה הוא הפסיד ועכשיו הוא מתחרט.. "ומה אם אני אגיד לך שאני מוכן להתחייב לא תרצי?" "לא בטוח.. ולא נראה לי" זה מה שעניתי לו! אמרתי לו שזה ממש לא פייר מה שהוא עושה לי ושצריך לדבר על דבר כזה פנים מול פנים.. רק שהוא סידר לעצמו להישאר שבת. אדיוט. ככה יצא שלא דיברנו כמעט שלושה שבועות.. כשהוא לא יצר קשר כדיי לדבר על מה שהוא "מרגיש". יאק.
כששלחתי לו הצעת חברות בפייסבוק הוא עשה איגנור.. אבל באותו הלילה הוא התקשר אליי ממסיבה בקול שיכור והציע שניפגש אני ועוד שתי חברותיי איתו ושניי חבריו.
(ועוד למספר שהוא לא היה אמור להכיר!). אמרתי לו לא כמובן והוא המשיך לנסות להציע.. אמרתי לו שידבר איתי כשהוא יהיה שפוי והוא קישקש שהוא שפוי לגמרי. יה רייט.
ואז הוא קרא לי מאמי.. אמרתי לו שידבר איתי בבוקר, ביי!
כשאתה לא מדבר עם בן אדם, אתה חושב על מה שפיספסת, על מה שהיה יכול לקרות, על איך היה יכול להיות לך טוב, איך היה משתפר. הסתכלתי רק על הדברים הטובים, על הגוף שלו, החום שלו.. הנשיקות שלו (מנשק מדהים!! כבר אמרתי? ^^).. שתמיד עשו לי משהו.. אבל בשיחה הזאת הבנתי ששום דבר לא היה יכול לקרות, שהוא נדפק..
ואני ממש ממש לא רוצה אותו! לפחות לא מבחינת אופי, שאותו אני לא באמת מכירה.. וזה הדבר הכי מוזר שהיה בקשר שלנו.. לא באמת הכרנו אחד את השני, למרות כל הסיפורים וכל העניינים, לא היינו מספיק "ביחד" בשביל ליצור לעצמנו זהות משותפת כזוג.. או אפילו כדיי לקלוט אחד את השני =\
אם עד שיחה זו עוד הייתי באשליות, מבחינתי הסיפור נחתם והושלם.. לי אין מה להוסיף, אני ממש נגעלת ממחשבה עליו, לפחות כרגע.
XOXO
Shex =]
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Shex
