|
 כינוי:
בת: 31
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 9/2008
נשף המסכות של כריסטינה הורברט.
תמיד רציתי נשף מסיכות, אף פעם לא יצא לי להיות באחד.
האנשים רקדו, זוגות היו באולם.
כולם עם מסכות, כמובן.
תלבושות מגונדרות מסכות הנמצאות לאורך העיניים.
כינורות, נוול, וכלי זמר היו ברקע האולם וכולם רקדו לצליליהם.
ירדתי במדרגות בעודי מחזיקה במעקה, אט אט מדרגה מדרגה.
והתבוננתי בכולם.
ובין האנשים היה אדם הלבוש בגלימה אדומה וחליפה שחורה.
הבטתי בו, הוא משך את עיניי וניסיתי לא לאבד אותו מזווית עיניי.
הוא הרים את מבטו, הוא הבחין בי.
הוא התקרב, אט אט עלה במדרגות לעברי.
הושיט את ידו ושאל: "הנרקוד?"
ובכן, הסכמתי כמובן.
הוא החזיק את ידי, הוא לחץ מעט.
עברנו בין האנשים, ואני הייתי לחוצה.
הוא הסתובב לעברי, והביט לעיניי.
הוא הניח את ידו על המותן שלי ברכות, ואני שמתי את ידי על כתפו.
ורקדנו, "קדימה שמאלה אחת שתיים שלוש" בדיוק כמו שאמא לימדה אותי.
הוא המשיך להביט בעיניי ואני היססתי להעיף מבט.
אך כאשר המבטים הצטלבו לבי פעם כמו חץ הנורה באש.
הוא נשך את שפתיו, ופתח את פיו.
ואמר: "קוראים לי...... כריסטינה!!"
הרמתי את ראשי ומצאתי את עצמי בכיתה.
נאנחתי. "סליחה המורה."
תמיד רציתי נשך מסכות, פעם לא יצא לי להיות באחד.
כריסטינה הורברט.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
