שלום לכל הקוראים!!!
קוראים לי סאני-סאן סט(זהו כמובן לא השם האמיתי שלי)
אני בת 12 ועולה לכיתה ז'.כיתת מופת.
אני,כמו כל נערה מתבגרת אוהבת לישון,בגדים,טלויזיה,מוסיקה וסלבריטיז.
למרות הכל אני מרגישה קצת שונה ומחפשת מקום שבו אני אוכל לדבר על הרגשות שלי ועל החיים שלי.
בבלוג כל השמות בדוים,ואני מקווה שאתם תואהבו אותו.
ועכשיו,משהו קטן שכתבתי פעם ומצאתי עכשיו במקרה(נכתב ביום סופר מדכא,אני כותבת מלא כאלה)
"שוב התיישבתי על הספה והוצאתי את המחברת הקשה.
שוב הדמעות זלגו והרטיבו את הדפים שהיו מלאים באותיות קטנות וצפופות.
שוב הספה הייתה המקום היחיד שבו יכולתי להוציא את הרגשות האמייתים.
כי לפניהם הציפורים מצייצות,השמש בוערת במזרח והכל נפלא וורוד,אבל בבית זה רק דמעות שיוצאות שוב בחשכה.
והם לא מבינים,הם אומרים שאני משוגעת.הם שואלים שוב ושוב מדוע אני עצובה ואז מראים לי את חיי הכביכול מושלמים.
שוב הדמעות מתייבשות על הדפים ומטשטשו אותם.
שוב אנשים מביטים וצוחקים על פניי המוכתמים.
ושוב אני יושבת בבית ומדמיינת דברים נוראים.
אבל למי אכפת?
הם סתם מסתכלים ושואלים ואז עוזבים,בורחים.
ומה איתו?הוא לא מסתכל,הוא לא שואל סתם עומד ומדבר.
שוב המחברת רטובה לגמרי.
שוב הספה נשארה דמומה כשישבתי ובכיתי"
מחכה לתגובות
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
