לגור עם אנשים זרים דורש אופי מיוחד. שותפים לדירה חולקים מקומות אינטימיים כמו שירותים ומקלחת וכחלק מהחיים בבית משותף גם מהווים חלק מהחיים שלכם עם תרצו או לא.
אחת הסיבות שהחלטתי לא לגור עם שותפים היא החוויה של חבר שלי עם שותף ושותפה.
הוא מצא את הדירה באחד מאתרי האינטרנט ומיד התלהב מפיסת הנדל"ן המשובחת, השותף סיפר לו שהוא לא מרבה לבקר בבית והשותפה סטודנטית באוניברסיטת תל אביב, סטודנטית לפסיכולוגיה וביולוגיה. במקומו זה כבר היה מדליק אצלי נורה אדומה.
כל הסטונדטיות לפסיכולוגיה שיצא לי לפגוש היו מקרים מיוחדים. בנות שהלכו ללימודים האלה יותר בשביל ללמוד על עצמן מאשר כדי לרכוש מקצוע. ולא שיש בזה משהו רע, אבל אם היא רוצה ללמוד למה היא כל כך מתוסבכת כנראה שזה בסוף יהיה בעיה שלך בתור שותף.
כבר בהתחלה הוא סיפר שכנראה שמקלחות יומיות הן לא דבר שעושה לה טוב, לעיתים קרובות היה אפשר למצוא אותה שלושה ימים עם אותם הבגדים וריח לא כל כך נקי. בתקופת בחינות המצב החמיר ומעבר לאוכל היא השתדלה רק לישון ולחרוש.
בסדר, לא נעים אבל סוחבים. כשערימת הכלים שלה בכיור מתחילה להגיע לגבהים מפחידים ועולה ריח לא נעים מהמטבח שמתפשט בכל הבית מגיע הזמן שבו צריך להעיר, בעדינות, משהו כמו כלבה למטבח יש כלים שהם אך ורק שלך והריח משם כבר מסריח יותר ממך. טוב, לא ככה, אבל צריך להעיר כי יש גבול.
אחרי ההערה הוא סיפר לי שהדברים חזרו למוטב למשך שבוע שלם, לאחר מכן ערימות הכלים חזרו ואיתן גם חתולה שהוכנסה לדירה בלי לשאול אף אחד מהשותפים, בסדר, היא תהיה במרפסת היא הבטיחה, אנחנו כבר יעצנו לו שהדבר הבא שצריך להיות מסריח בבית הזה הוא גופת החתול (סתם סתם, לא באמת) אבל הוא חשב שיש רק עוד חצי שנה לחוזה ויהיה בסדר.
כשהוא חזר הביתה ומצא את שאריות זבל בכל רחבי הבית וגם בחדר שלו לאחר שהחתול קרע את שקית הזבל והחליט שלכל אחד מגיע קצת הוא החליט שזהו זה, הגיע זמן להסביר לה שאם היא רוצה חתול כדאי שתחפש לה גם דירה. החתול הלך, האבל גרם לה להתקלח עוד פחות.
משם הדברים הדרדרו עוד יותר, מסירובים שלה לשלם חלק מהחשבונות עד למצב של חלוקת כל דבר בדירה, ממדף לכל אחד במקרר ועד גלילי נייר טואלט לכל שותף בנפרד. לא פיקניק
בבלוג זה
בכל הבלוגים
