איזה כיף!
אחרי תכנונים של לנסוע לטורקיה המון זמן, אנחנו נוסעים לטורקיה ב-31 באוגוסט!
מה לא עברנו עד הנסיעה הזאת...
הצבא לא נתן לנו לנסוע,
מקדונלד'ס לא נתן גם,
הניתוח של אבא,
הטראגוס שלי,
אבל אנחנו נוסעים!
הוריי הולכים ב-27 למצוא דיל...
זה ממש מעודד, בתור אחד ששונא בית ספר ועוד יותר שונא לחזור אליו, זה מאד כיף שבזמן שכולם יחזרו אני אצא לי לטורקיה.
טוב, אולי זו לא דרך באמת טובה להתחיל ת'תיכון... אבל למי אכפת? 
אני מת כבר לעלות על המטוס, בחיים לא טסתי... כן, כן.
יש לנו ממש מזל ביש, ואני באמת מקווה שניסע בסוף.
שנקנה כרטיסים אני לא אאמין.
שארוז מזוודות אני לא אאמין.
שנכנס לשדה תעופה אני לא אאמין.
שנכנס למטוס אני לא אאמין.
שהמטוס ימריא אני לא אאמין.
שאבוא לטורקיה לא אאמין.
שאכנס למלון אני לא אאמין.
רק שאני אכנס לבריכה במלון בטורקיה, אני אאמין! 
אני אתגעגע לבלוג מאד, אני ממש אוהב את הבלוג הזה וכבר יש לו חלק גדול מחיי... קשה לי לעבור יום או חוויה בלי לכתוב את זה בבלוג.
אז בהזדמנות זו, תודה לכם, לקוראים ולמגיבים.
אתם ממש משמחים אותי.
אני רק מקווה שחבר שלי המניאק הזה יביא לי את החומר שהפסדתי... כ"כ מבאס לחשוב על זה, הא?
כל הזמן מטוסים עוברים מעל ביתי, כעת הגיע תורי! 

עד כאן להיום,
He's So Unusual.