זהו.
היה לי חופש מעולה, באמת.
החופש הגדול הכי טוב שהיה לי בחיים.
חגו לי את היום הולדת באופן יוצא מן הכלל.
היה לי דייט ראשון.
קנו לי נעלי אולסטאר שחורות ויפות שאני ממש אוהב.
עשיתי את הטראגוס שחלמתי עליו שנתיים.
שניתי את השיער, עשיתי גלח מסביב לכל הראש.
קיבלתי ילקוט חדש מ-AXN. לבית ספר.
הייתי פעם ראשונה בחו"ל, בטורקיה.
הייתי בקניונים.
הייתי בבריכה.
הייתי בים.
הייתי בלונה פארק עם אחותי, חברה שלה וחבר שלי.
פתחתי את הבלוג המדהים הזה.
התחלתי לכתוב סנוז.
מה רע? היה לי חופש מעולה.
עד שסוף סוף, הגיעה סוף השנה, ונפרדתי מהנבלות בבית ספר וקפצתי לי לבריכה ונהנתי כל יוני יולי אוגוסט - הכל מתחיל מהתחלה.
כל הבחנים, כל המבחנים, כל השיעורים, כל החגים האלו...
אני עייף. למה אין שנת שבתון לתלמיד?
למה לא נותנים לנו חופש יותר ארוך?
אצל הטורקים גם ספטמבר זה חופש גדול...
למה?
מה הרוע לב?
מה רוצים ממני?
והעצוב פה שיולי תמיר, שרת החינוך למי שלא יודע, קרובת משפחה שלי.
סבתא שלה אחות של סבתא של סבא שלי...
שיהיה אירוע משפחתי ואפגוש אותה, אגיד לה: "יולי, שיגיע יולי!" ואולי אחטיף לה מכות בדרך 
זהו.
מחר הכל מתחיל מהתחלה.
כולם כבר התחילו ללמוד ורק אני מתחיל ממחר בית ספר...
בטח כולם כבר התרגלו ללימודים.
אני בטוח שאחזור מחר וכבר יהיו בחנים ועבודות ושיעורים בלי סוף...
אז מה עוד נותר לי להגיד?
שיהיה לכולכם שנה טובה, שתצליחו בלימודים ושתכירו חברים חדשים, טובים ונאמנים!
אמן שאצלי זה יקרה...

שנה מוצלחת לכולם! 
אשמח לעידוד לגבי החזרה לבית ספר 
אמן, אמן שהשנה הזו תהיה טובה ואחרת. אמן.