He’s So Unusual

נתחיל בהיסטוריה.

טוב, אם אתם חדשים פה, ונכנסתם מעמוד הבית של ישרא או מגוגל ולא יודעים על מה מדובר, אתם יכולים לחזור אחורה לפוסט הנ"ל:

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=573281&blogcode=10180192

ואם ממש אין לכם כוח לקרוא, אז הנה לכם בקצרה:

חרשתי ודקלמתי את החומר להיסטוריה, באתי למבחן ולא שאלו כלום. השאלות היו מנוסחות בצורה לא מובנת.

ובעצם מה שלמדתי היה ה"בסיס" לשאלות, וזה היה כמו מבחן מתמט', לחשוב.

ועוד המורה המנובלת לא הכינה אותנו לזה, היא נתנה לנו דף הכנה עם שאלות לפי החומר שלמדנו!

טוב, היום היה יום הורים. אחלה ציונים, תודה ששאלתם (ממוצע 80) אך ציון גרוע בהיסטוריה.

וזה לא רק אני, כן? כל השכבה נכשלה.

ועוד המורה מודה בכך.

אמא שלי התעצבנה והיא פנתה למנהלת, עם עוד אמא של תלמיד מהכיתה שלי.

סיפרנו למנהלת הכל, והיא "אני לא שמעתי על כישלון חרוץ בהיסטוריה" - ועוד תחשבו, היא מנהלת. וזה מבחן שכבתי.

"אבדוק את העניין"

זה ממש מעצבן.

כאילו, אני יושב בשיעורי היסטוריה בלי חשק. היא מדברת ומלמדת, ואני?

בעולם אחר. רק חושב איך למדתי כ"כ הרבה וזה לא הניב שום פרי.

27.

היה לכם חשק ללמוד?

מצחיק אבל שיש לה ילד, והוא בשכבה שלנו, אבל הוא קיבל 96. בין היחידים שהצליח ככה.

מעניין למה!

טוב, אפסיק לדון בזה.

אתם בטח מבינים כמה מעצבן וכמה זה מוציא את החשק ללמוד...

היום היה יום הורים, כמו שקראתם.

המורה שלי למתמט' אמרה שנראה לה שלא אעבור יחידה, ושיש לי אחלה ציונים ושלא כדאי לקלקל את זה.

לעומת זאת, המורה לאנגלית הכריזה בי כאחד מהמועמדים לעלות ל-5 יחידות (כן, אני עד עכשיו לא מבין איך אני ב-4!!! טיפשות) ואני מתכוון לעבור את המבחן.

וזהו.

ופגשתי גם את אמא של חבר שלי.

"אתה מוזמן אליינו תמיד, תקבע איתו ואתה יכול לישון אצלנו ויש לו אחות קטנה..." אמא מאוד מקסימה.

זה כיף, היא ממש נחמדה. הוא ממש דומה לה.

ואמרתי לה שאני בהחלט כל הזמן מנדנד לו שאנחנו צריכים להיפגש... 

והיום בשיעור אמנות צילמנו עצים.

גם כן טיפשות...

אני חושב על לפרוש, מה דעתכם? דאמט, אני רוצה לסיים מוקדם כמו פעם

ועוד משהו שהרתיח אותי אתמול.

סבא וסבתא המקסימים שלי מהצפון באו. נזכרו בנו באמת.

הם ישר נכנסו, שמחים וצוהלים.

ולאחי הקטן בתחילת החודש היה יום הולדת.

אז מה עשו סבא וסבתא האהובים שלי?

נתנו לו 200 שקל.

איזה מקסים, כמה הוא גדל.

אבל מה עם הבחור, שהיה לו יום הולדת בקיץ, ובכלל לא ראיתם והתקשרתם להגיד "מזל טוב" קטן ומסכן?

מה עם אותו אחד, שנותר בלי כלום?

יענו, בגלל שהיום הולדת שלי היה מזמן גם לי לא מגיע 200 שקל?

רציתי להגיד להם את זה, כי אני חוסך כסף, אבל יאללה.

לא צריך אותם ולא את ה-200 שקל המסריחים שלהם.

ועוד אחי הזה מבסוט, בא ומנופף מולי את ה-200 שקל... עאלק פתאום גם הוא חוסך. ילד בן 10.

גם כן סבא וסבתא.

ויום שישי הפסדתי מבחן במדעים, עכשיו אלוהים יודע מתי אעשה אותו.

אני שונא את הבית ספר שלי!