גופרה בלגית

השבועיים האחרונים היו עבורי מאד אינטנסיביים ורבי נסיעות בעולם. בין היתר, בגלל שכבר הייתי בשכונה,;הספקתי לעבור בארץ ליום וחצי . ללא ספק החוויה של שדה התעופה הותירה חותמה לאורך כל הטיסה חזרה לבריסל ואף סימנה לי למה לצפות בנסיעתי הבאה לארץ בשבוע הבא לרגל ליל הסדר..

כהרגלי לא שעיתי לאזהרות של אנשי אל-על ותכננתי את הלו"ז שלי כך שאגיע רק כשעתיים לפני הטיסה לנתב"ג, אולי אפילו קצת פחות. לא ידעתי מה מצפה לי בשדה. בתמימותי סברתי שלטוס מהארץ לחו"ל שבועיים לפני חג הפסח זה כמו לטוס בחודש יתום מחגים כמו מר חשון (מתי זה בכלל?) למשל..

טעיתי. ועוד איך שטעיתי

איך שהגעתי לבידוק הבטחוני, בדרך לדלפקי אל-על בקומת ההמראות, הבחנתי שאני נשאבת לאחת השכונות היותר חרדיות בישראל. מיצבתי את מעמדי בין מאות משפחות לבושות שחורים וניסיתי לנווט בין עגלות עמוסות תינוקות לעגלות של השדה עמוסות במזוודות ותיקי ענק, קופסאות של כובעים וארגזים מסתוריים שנשא כל חרדי שעמד בתור מסביבי.

מסתבר שבאותו תור לבידוק הביטחוני עמדו נוסעים לבריסל (ומן הסתם גם לקהילת קודש אטוורפן) וגם לניו יורק. הייתי בטוחה שסרט ההמשך (הרביעי? החמישי?) לקונילמל מצולם ברגעים אלה ממש ואני בתפקיד של שיקסע שנקלעה למקום בעל כורחה..

הארגזים המסתוריים שנשאו כל הנוסעים לק"ק אנטוורפן וניו יורק גירו את סקרנותי, שרק גברה כאשר נוסעת אחת פנתה למישהי שעמדה לצידי (לא אלי, השיקסע, כמובן) ואמרה שאל-על מאפשרים לקחת רק ארגז אחד לנוסע כי המטוס מלא, אז אולי היא יכולה לקחת עבורה את הארגז למטוס..

על המטוס התבררה התעלומה: מסתבר שהחרדים, שיצאו מעיר הקודש ירושלים לחופשת מולדת בקהילות הקודש שלהם בתפוצות, לקחו עימם ארגזים של מצות קדושות. (אני את המצות שלי, לבורותי וחילוניותי, חשבתי לרכוש כאן בסופר במדף המוצרים הכשרים מישראל. גם באנטוורפן יש מספר מרכולים של מוצרים מהארץ עם גלאט הכשר..). לפני ההמראה, כאשר גילו אנשי אל-על את הצפיפות הנוראית על המטוס, החליטו שכל מי שעלה למטוס עם תיק יד או טרולי לא יכול לעלות גם עם ארגז מצות וביקשו מכל הנוסעים להוריד את הארגזים, לסמן אותם ולשלוח במטען. כמובן שהתחייבו שהארגזים יטופלו בעדינות ויגיעו שלמים לבריסל..

למי שבמתח עכשיו, אחסוך לכם את ארבע וחצי השעות של הטיסה שאני הייתי במתח:

א. העובדה שהורידו את המצות מהמטוס לא שינתה את העובדה שכרגיל ירדתי מטיסת אלעל עם סימני ברכיים בסנטר. במילים אחרות, אם יש כאן מישהו מאל-על שקורא את הפוסט הזה: מצות זו לא הבעיה של המטוסים שלכם! דחיסת 370 מושבים במטוס שמיועד ל250 נוסעים - זה עיקר הבעיה שלכם!

ב. ארגזי המצות שהועברו למטען טופלו כ"כ ב"עדינות", בעיקר ביציאה מהמסוע של המזוודות כשהושלכו בין תיקי הענק ונמחצו רגע לפני שהגיעו לידי בעליהן.

נראה שבפסח תש"ע הרבה משפחות באנטוורפן יקומו לארוחת בוקר של מצה ברייט – לטובתן אני מצרפת את הלינק הבא שיעזור לכם לגלות מה אפשר לעשות עם רסק מצות כשרות למהדרין

חג שמח לכל עם ישראל: דתיים וחילוניים, ישראלים ובתפוצות, צברים ועולים חדשים, אורתודוכסים, קונסרבטיביים, רפורמים, קהילות קודש וקהילות חול ולהיפך.

חג שמח לכוווווווווווווווווווווולם.