גופרה בלגית

מישהו יכול להסביר לי את האהבה הזאת של השמאל האירופי לערבים? ואנא נסו להימנע מהתירוצים הלעוסים.

אני מבינה למה הם לא אוהבים אותנו: אנחנו כהים, יש לנו אף ארוך וכפוף, כל מה שאנחנו רוצים זה את הכסף שלהם ובששים השנים האחרונות אנחנו מסרבים להיות על תקן של ילדי כאפות של השכנים ומחזירים מכה אחת אפיים. אז לא אוהבים את זה. מכבדים, אבל לא אוהבים. אבל מכאן ועד לאהוב את הערבים?

 מה המשותף לבלגי שמאלני סוציאליסט ממוצע שאוכל חזיר בסכין ובמזלג ומפריד אשפה ול"בלגי" מוסלמי שאשתו מסתובבת עם בורקה  ומנגב חומוס בלאפה?  

אז יש נשים אירופיות מבוגרות כאלה, שהוריהם היו שליחים של הקולוניאליסטים באפריקה ובמזרח התיכון ועדיין מפנטזות על בדואי שחום עם ג'לבה לבנה שיחטוף אותן מחייהן המשעממים  וידהר איתן על סוסתו האצילה לשקיעה מרהיבה במרחבי המדבר הצהובים . אבל רבאכ, הרי היום יש טלויזיה ויש CNN ויש BBC  וכולנו כבר יודעות שיש יותר סיכוי שהבדואי הזה הוא מבריח סמים ממאהב אקזוטי. אנחנו גם יודעות  שלורנס איש ערב, שסיפורי המדבר הסעודי שלו הלהיבו את נשות אנגליה המשועממות עם הגברים הורדרדים שסביבן, אהב בעיקר בדואים בעצמו..

בשבועיים האחרונים שוב יצאו המהגרים המוסלמים באירופה מהגטאות שלהם, צחצחו את השלטים ואת דגלי חזבאללה וחמאס ויצאו להפגין נגד ישראל. אכן נכון, אנחנו מספקים להם סיבה להשאר בכושר לפחות פעם בשנתיים. כבר כתבתי כאן על ההפגנות שהיו באירופה, של ערבים בעיקר, מייד לאחר עופרת יצוקה. עכשיו הם מפגינים נגד ישראל ובעד עזה ותורכיה. כן, באמת בחלק מההפגנות גם אפשר היה לראות פה ושם דגלי תורכיה. אבל בעיקר דגלים צהובים עם סמלי חזבאללה וירוקים של החמאס והרבה הרבה דגלים של הרש"פ בצבעי שחור אדום וירוק. אגב, זה שבגדמ"ע או ברצועה לא מניפים את הדגלים האלה יחד זה לא מפריע להם להתאחד על אדמת אירופה הכבושה..

אז זה שהערבים מפגינים נגדנו באירופה ואפילו מאחדים כוחות לכבודנו זה ברור ואף צפוי. אבל מה עושה שם השמאל האירופי? איזה ערך בדיוק משותף לו ולחמאס? או לחזבאללה? היחס לנשים? דת ומדינה? טרור? אולי בעצם יש משהו בסעיף האחרון שקירב פלסטינים וקומוניסטים איטלקים וגרמנים למשל בשנות הששים והשבעים וגרם להם לפוצץ יחד מקומות ציבוריים ולחטוף מטוסים..

ואם לא מספיק אירופים שמאלנים אז בנוסף תמיד יש בכל הפגנה כזו גם חמישה שישה יהודים הזויים שקוראים לעצמם פעילי שלום ומפגינים נגד ישראל (לא חשוב איזו מפלגה בשלטון) ולמען החמאס בעזה. איך הם מיישבים את הסתירה הזאת? הם לא. הם טוענים שהם ידידיה האמיתיים של ישראל ודורשים שישראל תדבר עם חמאס .מעניין איך הם מסתדרים עם המשפט "האויב של אויבי הוא ידידי" במקרה הזה?

בשורה התחתונה, עם כל התחושה הישראלית שאירופה נגדנו, שתי עובדות חשוב שיעמדו לנגד עינינו כשאנו באים לקבוע את הקביעה הזאת: האחת, הרוב הגדול של המפגינים נגדנו הם עדיין ערבים ואלה אולי הולכים וכובשים את אירופה אבל כרגע ברוב המדינות הם עדיין מיעוט. השניה, ברוב מדינות אירופה השמאל הוא פאסה ולא ממש מצליח לקחת  את השלטון מהימין המתחזק. ופוליטיקאים מהימין האירופי טרם נראו בהפגנות של פעילי חמאס וחזבאללה. הסתכלו על תוצאות הבחירות באנגליה, איטליה, צרפת, גרמניה, בפרלמנט האירופי וכעת בהולנד ותחשבו על זה.

אולי כדאי שהשמאל האירופי יחשוב על זה..

(חוששתני שחלקכם עדיין לא הפנים את ההיפרלינק - שימו לב: שורה מסומנת בקו היא קישור לסרטון - לחצו דבל קליק. והסליחה עם אורייני המחשבים שבין קוראי הנאמנים)