גופרה בלגית

 לרגל חגיגות יום העצמאות הבלגי שחל ברביעי שעבר, אני רוצה  להכריז על תחרות בין קוראי הבלוג:

תחרות בחירת שמות לשתי המדינות שיקומו על אדמת מה שהיה פעם  ממלכת השוקולד והבירה .

הרי ברור לכולנו שבמוקדם או במאוחר בלגיה תתחלק לפחות לשניים.. הזוכה המאושר יזכה לפרסום בחוג קוראי הבלוג הזה ואולי, ביום מן הימים, גם בחבילת שוקולד בלגי או כוסית של שתן מילד בלגי (והזכויות לצופית גרנט כמובן). אתם מוזמנים להציע שמות לשתי המדינות בתגובות של הפוסט הזה. השמות הזוכים יופיעו במשבצות כבוד בפוסט הבא.

ב21.7 חגגה בלגיה את יום העצמאות המי יודע כמה שלה והפעם כנשיאת האיחוד האירופי. מדינה שראש הממשלה שלה לא ממש בטוח מהו ההמנון שלה ומפרקת את הממשלה מדי ששה חודשים על רקע של חוסר תקשורת בין הואלונים לפלמים, יצאה לרחובות הבירה ואני איתם. אני חייבת להודות שמעודי לא ראיתי כל כך הרבה בלגים ביחד.. חוץ מפעם אחת בהופעה של ה"סקורפיונס" (כן כן – תקנאו!)  באטומיום לפני שנתיים לרגל חגיגות חמישים לאיחוד האירופי – אבל שם היו המון המון זרים מכל אירופה. בטוח שמעולם לא ראיתי את הרחובות בבריסל מלאים כל כך, אפילו ביום הראשון של עונת הסיילים.

שלוש אבחנות שהגעתי אליהן ביום הזה:

ראשית, יש בלגים פטריוטים! הפתעה גדולה. הם אמנם בארון ברוב ימות השנה, אבל ביום הזה הם יוצאים לרחובות בהמוניהם, מצטבעים בדגלי הלאום ומתנהגים כאילו הם אשכרה מדברים האחד עם השני..

שנית, לבלגים יש ילדים! שלהם, כלומר.. והם מוציאים אותם לאוורור לרחובות בחגים. כמעט שלא ראיתי אנשים מבוגרים עם כלבים ברחובות. גם רוכבי האופניים, תודה לאל, לא הגיעו כהרגלם להציק להמון ברחובות..

שלישית, הבלגים מאד מיליטנטים – כל בריסל נראתה כאילו הותקפה בידי נאט"ו – בכיכר רויאל היכן שמרוכזים המוסדות החשובים בסמוך לארמון הוצב מטוס F16, לידו הוצבו סימולטורים של חיל האויר עם דודות במדים שסייעו  לקהל הרחב (בעיקר ילדים בגילאי 10-12 ) לנסות טיסה קרבית בשמי המכונה. ברחובות הסמוכים התפרסו טנקים, נגמ"שים, יחידות סילוק פצצות (שם הבחנתי בכמות נכבדה של מהגרים שהתעניינו במוקשים והפצצות שהוצבו בתערוכה). ליד המוזיאון לכלים מוסיקליים נבנה קיר טיפוס שממנו יכלו המטפסים האמיצים לגלוש באומגה לרחוב הסמוך.

בכיכר הסבלון ערכו מכבי האש מצגת של זרנוקים החל מכאלה ידניים שנתנו לילידם להשפריץ על העוברים ושבים באמתלה שהם מנסים להפיל כמה קונוסים עם הזרם וכלה בזרנוק ענק שנקרא גוליית הזרנוקים (אמיתי לגמרי!) . מכבי האש גם חילקו לאזרחים הגאים שקיות של מים.. אם יצטרכו לכבות את ההתלהבות מהכבאים החסונים (דווקא אלה שמככבים בסרטים האמריקאים לא התייצבו באותו יום..בעסה!).

אבל הכי מדהים היה לראות את התור העצום שהשתרך ליד הביתן של אגף האפסנאות (!!!)

 שם מכרו פרטי לבוש וציוד צבאי בסכומים סמליים של אירו בודדים.. בטח להיות אפסנאי בצבא הבלגי זה הכי אחי..

אבחנה נוספת  ולא חדשה שוב ממבט אחד שמעיפים ברחוב ברור שכל היום עצמאות הזה היה שוב תירוץ לצרוך בירה..

וללא קשר לאירוע פתאום מצאתי את אחותו האבודה של ארנולד מ"על טעם ועל ריח"

what's ya talking about, gofra??