strong are crying too

כולנו נמות

מתישהו , כל אחד מאיתנו יגלה מה זה מוות ומה אחריו

אבל אני לא מפחדת ממות . ואני לא מעמינה בגהנום נצחי.

אני מפחדת מהכאב.

הכאב שבא אם כל מוות אפילו מוות מזקנה. וכן כולנו מקווים שאצלי יעבור בלי הרבה כאב , אבל מי יודע?

אולי כבר מחר אני אדע מה זה כאב ממוות רע. רצח או שרפה או תעונת דרכים או כל דבר...

וגם אם לא ......

המוות יבוא

בכאב נוראי

ואני מפחדת. אני לא יודעת למה פתאום חשבתי על זה .נסעתי באוטובוס וחשבתי לעצמי "כמה מהאנשים שנוסעים באוטובוס עוד מעט ימותו?"

ואז " אולי אני יהיה זאת שתמות ראשונה "

ואז על זה שלכולם זה יקרה ואז על הכאב .

ונכון כשרואים איזה סרט אימה חושבים איזה כואב זה לאנשים(בקטעים שחותכים אותם או משהוא) ואף פאם לא חושבים שגם אנחנו נרגיש את זה .

את הלב שנעצר ,נשימה נחנקת . ואז יבואו אנשים חדשים לעולם. ואף אחד לא יחשוב שמתנו.

ושהם ימותו

שאני ימות