בבכי זה הדרך לשחרר את הכאב
בכי זה הדרך להוציא את העצב מבפנים
בכי זה השיטה הכי מועילה של העצבים להציל את עצמם מפיצוץ
בימנו בכי נכשיו לבושה.
מה את מתבכיינת?
למה פתאום התחלת לבקות?
מה יש לך לבקות נו?
מה אסור לי?
כן אני חלשה הרגע
כן אני לא יכולה להחזיק יותר
כן כשה לי
כן אני בוכה
נו אז מה?
אולי אני חלשה כי איני יכולה להחזיק את הכאב בפנים ולחייך, כי אנשים אוהבים אנשים אם מצב רוח טוב תמיד, כי ככיף איתם
אבל אתם חלשים כי אתם מתביישים בצורך לבקות. מפחדים שאנשים יראו שאתם לא כאלה חזקים כמו שאתם עושים את עצמכם. אתם חלשים כי אתם בוגדים ברגשות שלכם בשביל שאנשים אחרים לא יחשבו או יגידו משהו עליכם.
ובפחד הזה שלא נותן לכם להראות לאחרים שיש לכם רגשות אתם הורגים את אלא שכן מרשים לעצמם להשתחרר.
אוי אוי אוי מה קרה? עם חיוך ציני כזה כאילו תראו את הילדה הקטנה הזאת. וכואב לי.
היא רוצה צומי! כן! אני רוצה! אני רוצה שישימו לב שרע לי, שיעזרו לי שיהיו שם איתי ברגע שקרה לי משהו ,כי אם לא חברים שלי אז מי?
מי?
צומי. מילה מפגרת. אני לא אומרת שכל הזמן כולם צריכים להסתקל רק עליי וליהיות רק איתי וכל פאם שמסיתים מבת ממני אני הולכת לחתוך ורידים. אבל כולנו לפאמים מרגישים רע וזקוקים למישהו ולמה שברגע כזה אני אשמור את זה בלב ואגיד לחברה
"הכל בסדר" כשזה לא? אבל כל פאם כשאני מתפוצצת מרוב העצב כאב והלחץ שמצטבר בלב והצעקה האיסטרית מתחבאת
בכל דמעה אני מרגישה שאף אחד לא שומע.
תפסיקי כבר לבקות
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
wild wind