| 8/2008
פרק שני
היי , סורי שלא עדכנתי הרבה , פשוט לא היה לי זמן .
אני בחו"ל עכשיו , אז יכול להיות שאני לא אוכל לעדכן . מצטערת בפני הקורא היחיד שלי .
טוב , הנה הפרק . אני מקווה שהוא לא יצא כזה גרוע .
-
איימי עלתה לחדרה , וכשנכנסה אליו ראתה שהספרים שלה זרוקים על הרצפה , ושדברים של דרק מפוזרים בכל החדר .
"מישל , איפה דרק?" היא צעקה למטה .
"מה אני, 144? מאיפה לי לדעת? בטח עם החברים הערסים שלו"
"אני הולכת להרוג אותו..." מלמלה איימי .
היא סידרה את הספרים שלה על השולחן , הלכה לחדר של דרק , פיזרה את הדברים שלו על השולחן והמיטה , והשאירה שם פתק שאמר : "בפעם הבאה שאתה נכנס לחדר שלי , אני אומרת לאמא שהגמילה לא עזרה לך ושהתדרדרת לסמים . תחשוב על זה"
מרוצה מעצמה היא חזרה לחדרה והתחילה להכין את שיעוריי הבית מהר ככל שיכלה , כדי שיהיה לה זמן להתכונן לפגישה עם ריק .
-
"דרק , עצור"
"מה את רוצה?" אמר דרק והסתובב.
"אמרתי שתבוא למשרד שלי"
"אין לי מה לעשות במשרד שלך , אני צריך ללכת" 'אוף , שתעזוב אותי כבר . היא המנהלת שלי , לא בדיוק מישהי שבא לי לדבר איתה'
"אני צריכה לדבר איתך על מצבך בלימודים . או שאתה מעדיף שאני אעשה את זה דרך אבא שלך?"
'פאק'.. הוא חשב והלך אחריה . הוא העדיף שתעניש אותו מאשר שתדבר עם אביו .
הוא התיישב בכיסא מול השולחן , וחיכה לגזר הדין .
"אין דרך קלה להגיד את זה , דרק . אתה נכשל בכל המקצועות מלבד במוזיקה , ותפסו אותך מפר את חוקי בית הספר כבר ארבע פעמים בשבוע האחרון , שלא לדבר על ההפרעות שלך בשיעורים"
הוא לא ענה לה .
"אין לך משהו להגיד על זה?"
"בטח שיש לי . אתם לא יכולים לסלק אותי , כי אני לא נכשל בכל המקצועות ." הוא אמר , מתחכם .
"אבל רשמו לך הפרעות בשבוע אחד יותר מאשר לכל התלמידים בכיתה שלך ביחד"
"אשמתי שהם חננות? אני אומר מה שאני חושב, והם יושבים בכיתה ומפחדים לפתוח ת'פה"
"מה שרציתי לאמר לך , זה שיש סיכוי סביר שנסלק אותך בסוף הסמסטר הזה , אם לא תשפר את ההתנהגות והציונים שלך באופן משמעותי ."
"נו באמת... אתם לא יכולים לסלק אותי אם אני לא נכשל בכל המקצועות , ויש לי מאה במוזיקה , אז ברור שאני לא נכשל בכל המקצועות . " אמר דרק בנימת ניצחון .
"אל תשכח שאני המנהלת של בית הספר הזה , ואני יכולה לשכנע את המועצה הפדגוגית האחראית על בית הספר לסלק אותך ." אמרה בנימה שגברה על נימת הניצחון של דרק . "אתה משוחרר"
הוא יצא מהחדר , טרק את הדלת וחזר לשיעור מוזיקה.
הוא התיישב ליד כריס.
"נו , מה היה?" שאל אותו כריס .
"איפה?"
"אל תעשה לי פוזות , אצל המנהלת ."
"מאיפה אתה יודע? אמרתי שאני הולך לשירותים"
"כל כך הרבה זמן? תעשה לי טובה ."
"סתם , היא אמרה שיכול להיות שיסלקו אותי"
"מבית ספר ציבורי? אחי , באמת שאתה משהו" צחק כריס .
"משתגיד . עכשיו תן לי לנגן" .
הוא לקח את הגיטרה שלו , שהייתה שעונה על הקיר , והתחיל לנגן את הקטע שהיה צריך להעלות עם הלהקה של בית הספר במופע המתקרב .
"וואי , אני צריך לעשות את זה עם חשמלית . זה לא הולך עם האקוסטית" הוא אמר למורה .
"אז אתה יכול להביא את החשמלית שלך מחר " אמר המורה , מעריך את המסירות שלו לנגינה .
"להביא את הג'קסון לבצפר? אתה נורמלי?"
המורה שלו צחק ואמר "טוב , אז תנגן מחר עם אחת מהגיטרות של בית הספר , וביום של המופע תביא את הג'קסון. אוקי?"
"אם אתה מתעקש..." חייך דרק . כשהוא ניגן הוא הרגיש בטוח בעצמו יותר מאי פעם , כאילו שזה באמת הדבר שנועד לעשות , הוא הרגיש שהוא חיי בשביל הרגעים האלה של היום בהם יוכל לנגן .
הוא הלך להביא גיטרה חשמלית מהמחסן של חדר מוזיקה .
הוא חיבר אותה למגבר והתחיל לנגן .
"רואה? זה הרבה יותר טוב" אמר למורה שלו .
"כן , זה באמת יותר מתאים"
מרוצה מעצמו , דרק התחיל שהגיע הרגע להרשים באמת , והתחיל לנגן את הסולו של נובמבר ריין , תוך כדי שהוא קופץ על השולחנות .
כולם הביטו בו , ספק בהנאה ספק בהערצה , אבל הביטו בו .
ואז הוא נפל .
-
איך יצא?
מקווה שאהבתם (:
-
אוף , אנשים , אתם מוכנים להגיב? זה ממש מתסכל P:
| |
| כינוי:
Love Writing בת: 30 תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
