השינוי הכי גדול שעברתי בשנתיים-שלוש האחרונות הוא בין המשמעותיים שחוויתי בחיי והכי חיובי עד כה. אם לסמן את זה בנקודת זמן אז זה התחיל כשנכנסתי למקום העבודה הנוכחי שלי, התחלנו שם משהו ראשוני וחדש בארץ וברמה האישית התחלתי משהו חדש וראשוני בתוך תוכי. זה אומר לא לברוח כשמפחיד, לדעת להגיד "לא", להשיג ולעמוד על שלי, ולדרוש מאנשים לבחור בי כשאנחנו יודעים שזאת הבחירה הנכונה. לדעת מה אני שווה ולגרום לאנשים לדעת את זה.

זה גם מובן מתווסף לעובדה שאני צוחקת רוקדת וחיה במלוא מובן המילה בשנתיים האלו. אנשים שנכנסו לתוך חיי בפרק הזמן הזה - כל כך קרובים אליי וכל כך לא מכירים את הצד האחר שלי שביקש למות עד לפני כשנתיים. לא מפחדת למות. קלילה יותר ומקבלת יותר, אבל עם זאת עדיין קשה ועומדת על הערכים שלי ועל הדעות שלי. 

החיים היומיומיים בתל אביב, שם מצאתי את עצמי ושם רק הבנתי כמה העיר הזאת היא אהבה גדולה ואיזו במה היא לבן אדם שהוא אני. העיר הזאת דורשת המון אבל לי היא נותנת המון: חוויות, חברים, מוזיקה, אופנה, טעמים חדשים. בשיחה עם חבר קרוב אמרתי בוודאות שאני רואה את עצמי גרה בלונדון, לוקחת את עצמי כמו שאני עכשיו ועוברת לשם, אבל אני לא אסלח לעצמי אם אני אוותר על החיים בתל אביב כי היא חלק ממני. אז בהנתי שחיים על קו תל אביב לונדון זה הקו-חיים שלי, בתקווה שגם את זה אשיג.

אמרו לי "שאם לא היית קיימת היו צריכים להמציא אותך". לא חושבת שצריך לפרט בכלל איזה כיף היה לשמוע את זהץ לא ידעתי שאוכל לחבק ולהתחבק כל כך הרבה פעמים ביום, דבר שהיה מעיק עליי לא לפני הרבה זמן.

מוצאת חלקים ממני שהרבה אנשים, ולפעמים מוצאת אנשים כמוני שזו התפעה לטובה והוכחה שהם תמי היו שם פשוט אני לא הייתי במקום הנכון. 

אני אפילו מתכננת ללכת להופעה של אביב גפן עם האחמשי"ת החדשה שלי, שהיא התגלתה להיות גם חברה. פעם לא יכלתי לחלוק את החוויה הזאת עם עוד מישהו רק מהפחד לחשוף את עצמי. הרי לחשוף את הפלייליסט שלי היא כמו לחשוף את עצמי במערומי. 

בתוך כל זה גם מוכנה לסכן הרבה דברים ולנסות לבנות זוגיות. מחפשת פרטנר מתאים, לא זונחת אותם אחרי כמה ימים. נותנת להם צאנס, נותנת צאנס לעצמי, ולשנינו ביחד.

איפה אני של היום ואיפה אני של לפני שנתיים, לכם גם שמתי את כל הפוסטים הקודמים בטיוטות. רוצה קצת רחוק מהם, קצת לבוא יותר בריאה לכאן. Once more, with feeling :)