עצוב לי על רוז. עצוב לי על זה שלא יהיה ניתן (לדעתי) לקבו מי באמת הרג אותה ומדוע.
עצוב לי שלא מנעו את המקרה הזה.
עצוב לי שגלעד שליט זה שנה שלישית בשבי והמדינה לא מצליחה להחזיר אותו לביתו.
עצוב לי על זה שאנשים נהרגים בתאונות דרכים בגלל טיפשות וחוסר מחשבה.
עצוב לי על זה שהעולם מתנהל ע"י כסף ועוד כסף.
עצוב לי שהאנושות הולכת והורסת את עצמה.
עצוב לי שיש יחס גועלי במדינה לניצולי השואה שעל סבלם עומדת המדינה הזו.
עצוב לי שלא עשיתי השנה את שביל ישראל, אבל אני מקווה ששנה הבא בזמן הזה אהיה בשביל.
עצוב לי שהאנשים מגעילים וחושבים שהכול מגיע להם.
עצוב לי על ילדים ובכלל אנשים שסובלים ממחלת הסרטן.
עצוב לי על אנשים שלא מעריכים את החיים.
אבל אני אוהב את ס' וכיף לי איתה.
ואני נהנה איתה ומהרגעים שלנו יחד.
אני מקווה שאני לא אשכח לעולם איך הרגשתי כאשר היתי ילד קטן. והיתי רוצה תמיד לזכור איך ראיתי את העולם באותו גיל.
אני מקווה שאהיה "חבר" של הילדים שיהיו לי בעתיד.
אני מקווה שיהיה טוב במדינה.
אני מקווה שאת היום הולדת הבא יחגוג גלעד שליט בביתו.
אני מקווה שגלעד באמת מקבל תנאים טובים בשבי ושאחרי שיחזור הבית הוא יצא מהר מההלם וכול אותם בעיות נפשיות ופיזיות שהוא צבר בשבי.
אני מקווה שגלעד שליט יסלח לנו כאשר יחזור חזרה על כך שלא עשינו מספיק ושלקח לו מעל שנתיים לחזור הבית.
אני מקווה שניצולי השואה יקבלו הרבה הרבה כסף והטבות מהמדינה ומכתב סליחה מהמדינה על כול אותם השנים.
אני מקווה שניצולי השואה יחגגו בכבוד את החגים הקרבים ולפחות בשנים האחרונות שלהם ירגישו שמכבדים אותם ואת ההקרבה שלא מרצון שהם נתנו למענינו.
אני מקווה שימצאו משהו שישמיד את מחלת הסרטן וכול המחלות האחרות, אבל יחד אם זאת שלא נחייה לנצח ושיפסיקו להאריך את תוחלת החיים.
אני מקווה שאנושות תלמדי לחיות עם עצמה ותכבד את הסביבה והטבע שלה.
