פרק 15
"תגידי...אני בחיים לא חשבתי שהמשפט הזה יצא לי מהפה אבל...מה קורה איתך ועם סבסטיאן?"
"איך..?"
"אני מכירה אותך...חוץ מזה זה שקוף, כל המבטים האלה, ושאתם מחזיקים אחד לשני את היד ומדי פעם, ואתם כל הזמן יחד"
"כן אנחנו..דיי התחברנו" אמרתי
"מה עם דון?"
"את יודעת מה איתו.." אמרתי
היא היחידה שסיפרתי לה שהוא איים עליי, ואמרתי לה שלא תספר לאחי.
השבעתי אותה, היא רצתה להתפטר בעצמה, אבל איכשהו שכנעתי אותה.
"תראי" הראיתי לה את הצמיד
"ואו!הוא מהמם!!"
"סבסטיאן קנה לי אותו" הסמקתי
"ילדה...בחיים לא ראיתי אותך ככה" היא חיבקה אותי
"אין לי מושג מה יהיה עם דון, אני מפחדת"
"אין לך מה לפחד"
"עינב..את פשוט לא מאמינה...אני מרגישה שאני מאוהבת בו, הוא כל כך מקסים, ונדיב, ואכפת לו ממני...ואני חושבת שגם לו יש משהו אליי..וכשאני איתו, אני כמעט משתגעת מאושר, רק להחזיק לו את היד גורם ללב שלי להגיע לעננים, את יודעת כמה זמן לא הרגשתי ככה??מכיתה יא'!"
"כשהיית יחד עם אלעד?!" היא התחילה לצחוק
"כן!!את זוכרת אותו?!"
כמה שצחקנו באותו הערב.
בסוף נשארתי לישון אצלה, הודעתי לסבסטיאן שכנראה לא נצא לריצה בבוקר, ודחינו את זה לריצה בערב.
הלכתי לישון והתעוררתי ב1 בצהריים.
"ארוחת בוקר מוכנה!" עינב צעקה מהמטבח
"אבל כבר צהריים!"
"שיהיה!אבל עדין אוכלים!"
בשעה 3וחצי הייתי בבית, התקלחתי, לבשתי מכנס קצר, גופייה צמודה, עשיתי קוקו והייתי מוכנה.
אני וסבסטיאן קבענו להיפגש בכניסה למסעדה
ראיתי אותו מרחוק
"היי" חיבקתי אותו
"היי גם לך" הוא נישק אותי על השפתיים
"אז..אתה בכושר או לא?"
הסתכלתי עליו
הוא לבש סניקרס שחורות, מכנס גלישה, וחולצת טריקו רחבה בצבע לבן.
"עכשיו נגלה..." הוא צחק
"אז יאלה.."
התחלנו בהליכה מהירה
"נו קדימה, אתה ממש צב"
הוא התחיל לרוץ והקדים אותי, רצתי ועקפתי אותו, עברנו קילומטר וחצי בלי לנוח.
עד שהוא נשכב על החול, נשכבתי עליו
"מה קרה??לא מספיק בכושר??" צחקתי ונישקתי אותו
"ממש לא" הוא התנשף
"בוא לים" משכתי אותו, רצנו לתוך הים.
"יאו המים ממש נעימים!" הוא אמר
"יאו, כבר 6 וחצי!"
"לא שמתי לב שהזמן עבר ככה, עוד מעט השמש תשקע"
"בוא נישאר במים בזמן השקיעה" חייכתי
"בכיף"
הוא חיבק אותי ונצמדנו
"אני חושב שהלהקה כבר יודעת..." הוא אמר
"גם אני חושבת, וגם עינב גילתה"
"מה את מתכוונת לעשות?"
"להיות איתך" נישקתי אותו
"תראי איזה יפה השמש"
השמש כבר נכנסה לתוך הים, הנחתי את הראש על הכתף שלו
רק להרגיש צמודה אליו, זה שווה יותר מהכל.
אחרי שהחשיך יצאנו מהמים
"את עם אוטו פה?" הוא שאל
"כן, אתה צריך שאני יסיע אותך?" שאלתי
"כן...החבר'ה נסעו לסיבוב והורידו אותי פה"
"אין בעיה.."
הגענו לפתח בית המלון
"אולי תישארי לישון פה?"
"א..אמ.."
"מחר גם ככה חופש, נוכל לקום מאוחר"
"יש לך בגדים להביא לי??" שאלתי
"את אוהבת בוקסר??" הוא צחק
"ברור!" אמרתי
"אז כן.."
החניתי את המכונית ועליתי איתו
"אני ראשונה במקלחת!" אמרתי
"ואי את רעה!"
"מה לעשות!"
"יש מגבות בפנים ו.."
הוא הוציא מהארון שלו חולצת טריקו רחבה ובוקסר והביא לי
"תודה" נישקתי אותו על השפתיים ונכנסתי לאמבטיה.
יצאתי רעננה לגמרי, ועכשיו הוא נכנס להתקלח.
אחרי שהוא יצא כיבסתי ביד את הבגדים שלי ותליתי על המרפסת.
"נלך לאכול?" הוא שאל
"מה?!השתגעת??תראה מה אני לובשת!"
"אז נזמין לפה..." הוא אמר
"אפשר בכלל?" שאלתי
"חשבתי שאת אמורה לדעת"
"טוב אני מקווה שאפשר, אבל אם אי אפשר, הם יחרגו מהמנהגים שלהם"
אחרי שאכלנו יצאנו למרפסת
הוא התיישב ומשך אותי לשבת עליו
הנחתי את הראש על הכתף שלו ונהניתי מהתחושה שהוא מעביר את אצבעותיו בשיער שלי
"יש לך ריח טוב" הוא הסניף אותי
"זה השמפו שלך" צחקתי
"תגידי...באמת לא אכפת לך שיראו אותנו?"
"מי כבר יראה אותנו..?" שאלתי
"לא יודע, אבל תמיד פחדת"
"נמאס לי לפחד.." אמרתי
"אם דון יגלה?"
אל תזכיר את זה
"הוא לא" קמתי
רק המחשבה עליו גרמה לי בחילה.
ההרגשה שלי השתנתה בן רגע.
נכנסתי לתוך החדר וישבתי על המיטה
"מה קרה?" הוא שאל
"כלום.."
"מה אמרתי?" הוא שאל
"כלום...סבסטיאן עזוב...זה כלום"
"אל תסתירי ממני מה עובר עליך...דברי איתי"
טוב..אני הולכת לספר לו על דון.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
