מנסה לברוח,ללא מנוח.

העבר רודף אותי,הוא לא עוזב אותי.

זה כמו להימצא בסיוט בלי אפשרות להתעורר,

כמו לשקוע בזיכרונות מבלי לדעת שזה לא עובר.

לדמיין דברים בלי שום היגיון,בלי שום רצון.

זה כמו לסיים כל החיים במקום האחרון.

לנסות לשכוח ושוב לשכוח עד שכבר נגמר הכוח,

ואז זה מתגבר ונקשר אלייך יותר.

אין לך מה לעשות אלא רק..

להתעורר.

להתעורר לחיים האמיתיים בהם הסיוט הוא רק חלום,

והזיכרונות מסתכמים באהבות.

להתעורר לחיים האמיתיים בהם הדמיון הוא פרי מוחנו,

והכישלונות הם פרי פחדינו.

בחיים האמיתיים אי אפשר לשכוח,

זה ימשיך לרדוף אחרייך גם אם תחליט לברוח.

וכשכל זה ייגמר תצא חזק יותר.

אתה תעמוד ותילחם,לא תברח יותר.

כל החוזק נמצא בראש,והראש לא ינטוש.

ואחרי הכול, אתה תשים את הראש,

תסגור את עיניך, ותמשיך לחלום...

© כל הזכויות שמורות ללהקת פארדוקס 

פוסט מבולבל ולא קשור ..