באלה הידיים באלה הידיים עוד לא סרגתי די, לא תפרתי די, עוד לא גזרתי, הדבקתי, מתחתי, רקמתי, בישלתי, חשבתי, כתבתי, אמרתי, חיברתי, בניתי, הקמתי, מצאתי די.
ואם לא אם לא עכשיו, אימתי ?
|
כינוי:
מין: נקבה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
יולי 2008
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
| 7/2008
כרטיסי ברכה, טייק one (וגם two ו three) בפתיחה של פורום "עיצוב אלבומים וכרטיסי ברכה" בתפוז, כתוב "אם אתם האנשים שמשרבטים כמה מילים על פיסות נייר" - הפורום הזה לא בשבילכם. אז עד לפני שבועיים ככה, פלוס מינוס, הייתי בדיוק מאלה. אני מודה שתמיד הסתכלתי מהצד על ז'אנר כרטיסי הברכה שפשט ברחבי מרחב היצירה הוירטואלית, ותהיתי לעצמי למה להשקיע כל כך הרבה בכרטיס ברכה, שנקרא ולא תמיד נשמר. כאילו, לא עדיף להשקיע במתנה עצמה, ולקנות ברכה בכמה שקלים רק בשביל לאחל את המזל טוב המתבקש ? כן, נו, הייתי פארשית. היום, שבועיים אחרי (הי, זה המון נסיון, אל תקראו אותי ככה !), שלושה כרטיסי ברכה אחרי, וכמה ביקורים טובים אצל נתנאלה (טובים בשבילי, רעים לחשבון הבנק), אני אומרת - וואו, איך הייתי מיפגרת.
אז הנה, שלושה כרטיסים ראשונים שעשיתי. שני הראשונים נעשו לחברות טובות ליום ההולדת, ולמרות שנעשו עם המון אהבה ותשומת לב, הם יצאו לי, לטעמי, מאוד פארשים. הצבעים (של הסרט והבראד) לא מדויקים ומתאימים במאה אחוזים לניירות שבחרתי, היו פשלות בביצוע עצמו, ולמרות שהם התקבלו בשמחה רבה - אני הייתי קצת פחות מרוצה מעצמי.
ועוד אחד, מאוד דומה לו :
הכרטיס השלישי (שהכנתי בחיי) היה יותר נחמד לי לביצוע. הכנתי אותו למוריס, המורה להתעמלות של הבת שלי שהיום היא סיימה אצלו את שנת החוגים. מוריס הוא קצת יותר ממורה שגרתי בשבילנו, הוא נשמה טהורה, לגמרי מאלה שרואים במקצוע שלהם שליחות, ואנחנו חייבים לו הרבה הרבה תודה.
מה שכן, בבואי לתכנן, גיליתי שמאוד קשה לי לחשוב על הכנת כרטיס "גברי". מה גברים אוהבים בכלל, ואיך מכינים כרטיס שאין בו ורוד, סגול, או תכלכל ? בסוף זה הצליח, ואני אפילו די מרוצה :-) (כן, -אנחה-, אני יודעת שהאותיות עקומות, שהחותמת לא מדויקת ושהצילום לא משו. אני לא יכולה להיות מושלמת בהכל, אתן יודעות)
עד כאן
| |
|