באלה הידיים
באלה הידיים עוד לא סרגתי די, לא תפרתי די, עוד לא גזרתי, הדבקתי, מתחתי, רקמתי, בישלתי, חשבתי, כתבתי, אמרתי, חיברתי, בניתי, הקמתי, מצאתי די.
ואם לא אם לא עכשיו, אימתי ?
|
כינוי:
מין: נקבה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
| 8/2008
היודוקוליס ליפשיץ של הכרטיסים
מ' מהעבודה שלי התחתנה ביום חמישי האחרון. בחורה יפהפיה, אבל לא כזו שמתאמצת. כזו שבאמת הנשימה נעצרת (כן, גם של נשים) כשהיא נכנסת לחדר. לא מכירה הרבה כאלה, והיא כל כך טבעית ביופי שלה, וכל כך לא מתאמצת ולא עושה מזה סיפור, שאין ברירה אלא לפרגן ולהשאיר את צרות העין במקום רחוק.
בקיצור, הבחורה התחתנה, ופרט לשמחה הפולנית שלי על הגשמת היעוד שלה (מה שמזכיר לי את הבדיחה הידועה - "למה פולניה רואה סרט כחול עד הסוף ? אולי בסוף הם יתחתנו"), שמחתי על ההזדמנות הנפלאה להכין כרטיס חתונה.
השחזתי את הגיליוטינה, בחרתי דפים יפים בצבעי לבן-כסף-סגול, התאמצתי והתאמתי, מצאתי אימרה מאממת (בראב און), טובה ושמחת לב הדבקתי הכל רק כדי להבין ש... בסוף יצא קווץ' (כדברי יהודה אטלס, מ"הילד הזה הוא אני").
לקח לי זמן להבין מה לא בסדר (כן, אני יודעת שהפינות לא מודבקות לחלוטין - הצילום פה הוא בטרם סיום, אבל הוא האחרון שיש לי). בסוף הייתי צריכה את העינים הטובות של פרפרים ושל d.ettinger שהסבירו לי שיש בעיה בקשר בין הדוגמאות השונות של הנייר, וחייבים להפריד ביניהם. אם על ידי מסגרת, אם על ידי נייר בסגול כהה שיבדל בין הדוגמאות, ובכל מקרה - אוף.
ניסיתי עוד לעשות מקצה שיפורים. ניסיתי להוסיף פסי כסף כמסגרת סביב הניירות הפנימיים, ניסיתי להוסיף את השמות של הזוג הצעיר בחלק הריק מימין למעלה, ועדיין זה לא זה. אפילו ממש לא זה.
לפיכך זכה הכרטיס להיגנז, תחת השם "היודוקוליס ליפשיץ של הכרטיסים", כי כמו היודוקוליס שבשיר ("סיפור המכולת" של כוורת), גם הכרטיס הזה יושב עצוב ומיותר, אבל אי אפשר לומר שלא למדתי הרבה מההתנסות הזו.
שוין.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
