באלה הידיים
באלה הידיים עוד לא סרגתי די, לא תפרתי די, עוד לא גזרתי, הדבקתי, מתחתי, רקמתי, בישלתי, חשבתי, כתבתי, אמרתי, חיברתי, בניתי, הקמתי, מצאתי די.
ואם לא אם לא עכשיו, אימתי ?
|
כינוי:
מין: נקבה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
| 8/2008
כל בית צריך מרפסת, וכל בלוגר צריך חתול
קוראים לה סושי, אנחנו חולקים את אותו מרחב מחיה כבר חודש וחצי, מתוך ארבעה חודשי מחיה שלה בכללי.
היא רכה ונעימה ומתכדררת כמו כדור של שערות סבתא, שמגיע ישר מהמקל ונמס על הלשון.
היא משאירה טביעות רטובות של כפות רגלים קטנות בכל פעם שהיא טובלת את הרגל שלה באמבטיה של הילדים, והיא מנשקת נשיקות באף קריר ומדגדגת אותנו בכפות הרגלים כשהן מציצות מתחת לשמיכה בלילה (וגם כשלא).
רק בענייני טריטוריה אנחנו לא מצליחות להגיע להסכמה.
היא לא משתכנעת מההצהרות שזה השטח שלי, הארגז שלי, הציוד שלי (שבזמן צילום התמונה, מצוי ברובו על שולחן העבודה. ברור שכשאני לא עובדת, הכל סגור ומסוגר, המכסה של הארגז הופך הריוני עם בטן שלא יורדת, וסושי שלנו מלמעלה יושבת כמו החבר שלה הצ'שיירי מעליסה ומחכה שיפתח).
וכשהוא נפתח אין מאושרת ממנה.
ועוד שתי תמונות התכרבלות. אחת לבד, אחת ביחד.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
