באלה הידיים
באלה הידיים עוד לא סרגתי די, לא תפרתי די, עוד לא גזרתי, הדבקתי, מתחתי, רקמתי, בישלתי, חשבתי, כתבתי, אמרתי, חיברתי, בניתי, הקמתי, מצאתי די.
ואם לא אם לא עכשיו, אימתי ?
|
כינוי:
מין: נקבה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | | | | |
| 9/2008
כרטיס לניובורן, ועוד שניים
הרבה לידות מתרחשות סביבי לאחרונה. הרבה לידות והרבה הריוניות, מה שאומר שכבר כשהתחלתי לאסוף לעצמי חומרים וחותמות ומדבקות וראב-אונים, כיוונתי לזה שחלק לא מבוטל מהם יהיה בנושאי new born, מתוך אמונה שאני עומדת לפתוח מפעל הנפקה לכרטיסים לתינוקות חדשים.
כמובן שאני מתכננת ואלוהים נקרע מצחוק, וכמובן שעד עכשיו יצא לי להכין לא מעט כרטיסים, כמובן שאף אחד מהם לא היה לתינוק חדש. איכשהו פשוט לא יצא, אבל אתמול הושבתי עצמי סוף סוף על הישבן, ואמרתי די ! זהו ! לעומר הקטן אני חייבת להכין כרטיס, פשוט חייבת.
ושוב חוזר הריטואל של שעתיים חיטוט בחומרים שלי, נסיונות אולי ככה, ואולי ככה, רצון עז לוותר על הכל וללכת לראות טלויזיה (אבל המחשבה על ללכת היום לאיזו חנות ו*לקנות* כרטיס ברכה שיתקה אותי...) וזה הכריח אותי להמשיך לשבת, ולהמשיך לשבת, עד שיצא.
אלוהים, כמה שביכיתי אתמול שאין לי עדיין פאנץ' מעגל פינות, וכמה קיטרתי שהקולוזל שלי מגיע בחלקים. קשה לי ככה להמשיך עם המלבנים המקובעים האלה. כל כך קשה. (מצד שני, יש תקווה ! יש ! והיא תגיע בקרוב).
מצד שלישי, העזתי שוב שוב להשתמש ו"לבזבז" את הראב-אונים של התפרים שלי. נכון מאמם ? נכון נכון נכון ? באשכרה תפרים ! וכל כך קל ! רק בשביל זה היה שווה :-)
ואם כבר התכנסנו, אז הנה - שימוש ראשון (ושני) בקאטל שלי, בתבנית אמבוסינג, הניב שני כרטיסים דומים מאוד (כזו אני. אם אחד מצליח, מייד משכפלת שוב).
(אלוהים. ראש השנה זה בעוד שבוע. הייתי בטוחה שיש לי הרבה יותר. אמאאאאאאאאאא).
רק בשמחות }{
ליאת
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
