כינוי:
מין: נקבה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | | | | |
| 9/2008
החיים הם סרט
בקומונה של "פרידה ונומה" היתה החלפת סרטים, והיות וזו החלפה קצרה, פשוטה, וקלילה, הצטרפתי מייד.
העקרון ? לשלוח לבת הזוג המוחלפת 6 סרטים, מינימום חצי מטר כל אחד, לגמרי זהו. כאמור - קליל, פשוט, שניה וחצי.
נכון ?
לא נכון.
כשקיבלתי את שם המוחלפת שלי התחלתי לצחוק. גיליתי לשמחתי שזו חברה, שגרה שני בניינים לידי, שיש לה זכות לא מבוטלת למהפך האקטיבי שלי בפורומים, ולמדתי ממנה לא מעט בתקופות שונות. וואלה יופי, זה אומר שיהיה קל, נכון ?
לא נכון.
כי כשזה לשכנה, על אחת כמה וכמה חברה, אז ישר ברור שלא צריך להשתמש בדואר, מה שאומר שאני יכולה לאחר את ההחלפה באיזה יום יומיים, נכון ?
ואז הימים נמרחים, וראש השנה מנצנץ, וההכנות לחג סוחפות וסוחפות, ואני רואה את תאריך היעד של ההחלפה מתרחק, ולא בכיוון הנכון. אופסי.
ואז המוחלפת שלי פרסמה את הכרטיס שהיא הכינה, עליו מתנוסס המשפט "החיים הם סרט, אני אישה משוחררת", ואני תפסתי את הראש ביאוש - זה משפט כל כך גאוני, כל כך מתאים, כל כך קולע - איך, איך מתעלים על דבר כזה ?
לקח לי עוד שלושה ימים להתבשל, ידעתי מה הכיוון, וברגע שהמוח שלי הבשיל - הכרטיס עצמו לקח חצי שעה עבודה.
ככה הם נראים ביחד, הסרטים והכרטיס -
(צולמו בשמש, ההשתקפות קקי, סליחה).
והנה הכרטיס לבד, כי מגיע לו, ואני באמת מרוצה ממנו :
טוב, קצת הסברים -
ידעתי שאני רוצה כרטיס תגיות, וידעתי שהמשפט שיהיה עליו יהיה בסגנון "יובל המבולבל" כזה (ראה ערך "בלון לבן, בלון כחול"). אז כתוב שם "סרט קטן וסרט גדול, סרט לבן וסרט כחול, סרט בד וסרט נייר, סרט להרבה וסרט שנגמר". כל אלה הודפסו בפונט Koby שאני מאוד מאוהבת בו, על ניירות דקים בצבעים שונים, מוסגרו בדיו גירי חום, והודבקו באופסייד.
התגיות עצמן מקארדסטוקים בכל מיני צבעים שהגיעו בחבילה נאה מאיביי (ב-3 דולר ל-48 כאלה !), והסרטים - מהמגרה :-)
היה לי קצת ריק בעיניים, אז הוספתי חותמות פרחים שנקנו גם כן באיביי באיזו חבילת חותמות קצת הזויה, ובגלל שהיתה לי טעות באחד מהם, מייד שלפתי את הדיו הדביקי, החתמתי עוד קצת, ונצנצתי.
הדבר היחיד שאני מתחרטת עליו הוא שלא מסגרתי בדיו הגירי גם את התגיות עצמן. הן יצאו קצת ריקות בעינים. לא נורא. מכל יצירותי השכלתי.
(וזה היה פוסט ראשון לקראת ראש השנה. החג הזה מעביר אותי על דעתי, כבר אמרתי ?)
שנטובה, פעם ראשונה,
ליאת
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
