באלה הידיים באלה הידיים עוד לא סרגתי די, לא תפרתי די, עוד לא גזרתי, הדבקתי, מתחתי, רקמתי, בישלתי, חשבתי, כתבתי, אמרתי, חיברתי, בניתי, הקמתי, מצאתי די.
ואם לא אם לא עכשיו, אימתי ?
|
כינוי:
מין: נקבה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
ינואר 2009
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
פיצי פיצי (וגם - הפעם הראשונה שלי) זה הולך להיות פוסט על דברים קטנים. קטנים קטנים. כמה קטנים ? שאפשר להכניס בקופסת גפרורים קטנה קטנה.
הכל התחיל מהחלפות. עד כה הסתפקתי בצפיה צדדית מקנאה בדיוני ההחלפות בפורומים והקומונות, ותהיתי מתי אני ארגיש מספיק בטוחה בעצמי ובעבודות שלי, להצטרף גם. כשכסלו הציגה בפורום אומנות שימושית בוינט את נושא קופסאות הגפרורים והמיניאטורות שבפנוכו, אמרתי לעצמי - וואלה. קטן, תחום (מבחינת האפשרויות להתפרע), רב תחומי (מבחינת האפשרויות להתפרע), ונראה לי מתאים פיקס להתנסות ראשונה.
חיכיתי לראות מי המוגרלת שלי, וכשיצאה mongar, שמחתי מאוד, בעיקר כי זכרתי שיש לנו ידידה משותפת ששמחה לשחרר פרטים, בעיקר את הפליקר שלה, ולספר לי שהצבע החביב עליה הוא סגול. מכאן כבר הכל היה חתיכת עוגה (קטנה ומגופררת).
לקח לי כמה ימים להתפקס (כבר אמרנו שזה קטן), ועוד כמה ימים להחליט מה אני דוחפת בפנוכו, והרעיון התחיל קורם עור וגפרורים. כשאני מסתכלת על התוצאה המוגמרת, אני עדיין תוהה מה גרם לי ליצור דווקא ארון בגדים, כי בגדים זה לחלוטין לא הז'אנר שלי, בטח שלא ארונות (אני מאלה שמקפלים מהר מהר, מכניסים מהר מהר, וסוגרים מהר מהר שלא יפול). אני מניחה שהכל התחיל מכדור הדיסקו, כי ברור לי שאם וכאשר יהיה לי walk in closet - כדור דיסקו יהיה הדבר הראשון שיכנס אליו.
ומה לקח הכי הרבה זמן ? כמובן, לעצב את הקולב השחור שבקושי רואים פה. היה מצחיק לראות איך לאט לאט נערמים להם חוטי התיל המעוקמים למרגלותי, עד שכמובן חזרתי לקולב הראשון והבנתי שיותר טוב מזה - כבר לא יהיה.
וכמובן ששכחתי לצלם מאחורה. את כרטיס הברכה לעומת זאת, דווקא זכרתי :
ולא, כמובן שלא *אני* עשיתי את הקווילינג. קנוי לגמרי. אבל נכון מהמם ומאוד עושה חשק לנסות לבד. נכון. מוסיפה לto do list.
מה עוד ? אה, כן. להראות איך ארזתי. את קופסת הגפרורים הכנסתי לקופסא קצת גדולה יותר מרופדת, ובשביל לקשט את הריפוד תקעתי כמה סיכות מתפצלות בצורת כפכפים סגולים (רק למה כל הכפכפים הם של רגל ימין, למה ? לא יכלו לגוון בחבילה ?)
ומבחוץ, זה נראה ככה :
(התמונה קטנה יחסית כי היא נורא, אבל נורא מטושטשת. אני לא אספר באיזו שעה זה צולם, אבל רמז - בשעות כאלה אני בדרך כלל נוטה להריח את החלומות מלמטה).
עד כאן מה שיצא ממני. ומה נכנס אלי ? אהההההההה, פה כבר היה באמת מקסים :-) אני קיבלתי קופסית גפרורית מעירית3, ובתוכה ארוז הארנב הממהר, המאחר והלא מצטער, החבר של עליסה, זותי מהפלאות. הנה, תראו את התמונות שעירית3 צילמה (התמונות שאני צילמתי יצאו ג'יף, ואין מצב שאני מחכה עוד יום בשביל לנסות לצלם שוב. הפוסט הזה מתעכב כבר שבוע !)
מאחור :
ומלפנים (איזה מעלף הארנב, והכובע, והמון כוכבי זהב שמפוזרים מסביב... לגמרי וואו) :
וכמובן שהיה גם כרטיס ברכה מצורף (עכשיו זה כבר הצילום שלי ). ככה הוא סגור :
וככה כשהוא פתוחחחחחחח :-)
זהו. היה מואי שווה, וכיף ענק, ובכלל לא כואב כמו שמספרים על הפעם הראשונה ;-) fun טהור :-)
תודה mongar על השמחה בקבלת ההחלפה, תודה לאטינגרית על התיווך והסיוע בדרך, תודה עירית3 על ששימחת אותי, ותודה לכסלו על הארגון, הסבלנות והמענה לשאלות האינסופיות שלי :-)
איזה שווה זה החלפות ! מתי מחליפים עוד הפעם ?
| |
|