פאנפיק על מקפליי .

קודם כל, יש עיצוב שהכינו אותו זארה עיצובים .

צריך לשנות את הרקע של הרשימות כי הוא לא נכון אבל זה אחר כך..

בקיצור.. תודה על כל התגובות שהיו בפוסט שעבר D:

עכשיו פרק 2.

פרק 2.

עינב וזהר יצאו החוצה לרחובות אנגליה.

"יאו עינב" זהר קפצה. "תראי איזה חתיך" והצביעה על בחור דיי גבוה עם שיער בלונדיני ועיניים אפורות.

"כן, הוא בסדר" השיבה עינב. "ראיתי יותר יפים.."

"אוף איתך!" זהר התבאסה.

"מה לעשות שיש בנים יותר יפים ממנו?"

"כמו דאגי?" העיניים של זהר זרחו .

"כן כן.. כמו דאגי" עינב אמרה בלי חשק לענות על זה.

"טוב בואו..." טום אמר לדני, הארי ודאגי כשנכנסו למין כזה אולפן כדי לשיר כמה שירים לטלוויזיה.

"מעניין מאוד.." דאגי חשב לעצמו.

"מה?" הארי שאל אותו.

"מעניין איך הבנות בקהל ייראו.." דאגי ענה לו

"שוב פעם הוא מתחיל עם זה..." דני אמר בלי חשק להקשיב למשפטים הבאים שיצאו מפיו של חברו הטוב.

"לא. ברצינות. אני צריך למצוא לי מישהי, לא?" דאגי שאל את חבריו.

"חהחה כן בטח" צחקו עליו השלושה.

"מה הבעיות שלכם?!" דאגי לא הבין למה הם צוחקים.

"רק אתה" אמר טום. "תוכל להתחיל קשר. כל קשר שלך מתחיל ונגמר ב..אתה יודע במה."

"נו, מה אני אעשה שאני אוהב את הדבר הזה?" דאגי שאל.

"תנסה להתחיל קשר בלי זה." טום ענה לו. "אחר כך תעשו את זה, ואז תראו איך זה ממשיך מפה."

"טוב, הכי הוגן זה שאני לפחות אנסה את זה.." דגי השיב.

"זהר!" עינב עצרה במפתיע ומשכה את זהר לכיוונה.

"איה, איה!" זהר אמרה. "מה יש לך?!"

"תראי!"

"לראות מה?" זהר הביטה סביב.

"את זה!" עינב שמה את ידיה על פרצופה של זהר ומשכה אותו לעבר לוח מודעות קטן שעמד בפינה.

"אני לא מאמינה!" אמרה זהר. "אני לא מאמינה!!!" וצרחה את זה עוד כמה פעמים.

עינב עמדה צוחקת על זהר שקפצה וצווחה בעברית ברחובות אנגליה 'אני לא מאמינה'.

"אני לא מאמינה" זהר אמרה."שבאולפן הזה" זהר הצביעה על אולפן שעמד מטרים ספורים מהבנות."עכשיו מקפליי מופיעים!"

"כן.." עינב אמרה וקראה את מה שהיה כתוב על המודעה."זה מתחיל בעוד שעה בערך..רוצה ננסה להיכנס עכשיו?"

"2 דקות לכניסה שלכם" אמר איש עם אוזניות גדולות לחברי מקפליי.

"אוקיי." אמר טום. "אנחנו מוכנים."

"דקה וחצי".

"בסדר, דני, הארי, דאגי. בואו" וטום חיכה שהם יבואו אליו. בנתיים האיש הספיק לומר "דקה."

"עכשיו אנחנו יוצאים. ונותנים את כל מה שאנחנו יכולים!" טום החדיר בחברי הלהקה קצת מוטיבציה לפני ההופעה.

"20 שניות" אמר האיש.

"רגע רגע." אמר דאגי מבולבל.

"מה?" הארי שאל לחוץ.

"שכחתי מאיזה שיר מתחילים..." דאגי אמר.

"מתחילים מ"טרנסילבניה", אחר כך "לונלי" ואחר כך "סורי'ס נוט גוד אינף." השיב לו טום. "המפיקים רצו רק שלושה שירים.."

"אוקי.."אמר דאגי.

"וואי" זהר צרחה לעינב באוזן כמו עוד הרבה בנות אחרות שעמדו לידה."אנחנו בשורה ראשונה!"

"כן, היה שווה לחכות פה שעה. לא?" עינב שאלה.

"ברור!!!!" זהר השיבה לה.

"ווווווווואהההההההה" עשרות בנות צרחו וצעקו כשראו את הארי, דני, דאגי וטום עולים לבמה.

עינב וזהר היו דיי באמצע לצד ימין. בערך איפה שדני ודאגי עומדים, ויכלו לראות בבירור את הארי. את טום הן פחות ראו. אבל לא היה להן כל כך אכפת.

"או מיי גאד! או מיי גאד!" זהר אמרה לעינב.

"תראי את דני!!!!" עינב צעקה לזהר.

"מה דני?! תראי את דאגי איזה יפה הוא פה!!!" זהר ענתה לה.

"שנייה.." אמרה לה עינב וסובבה את מבטה לעבר דאגי. 'יש בו משהו. בדאגי הזה.' עינב חשבה.

"אני אוהבת את הגיטרה שלו." עינב אמרה מהופנטת מהגיטרה הלבנה אפורה של דאגי לזהר.

"את מי מעניינת הגיטרה?" זהר שאלה אותה."תראי מי מנגן בגיטרה"

"אן בוליין שי קפט הר טין וויץ' אול הר הופס אנד דרימס וור אין.." ככה שרו עינב, זהר ועוד הרבה בנות שהיו בקהל יחד עם מקפליי את השיר טרנסילבניה.

"על מי את מסתכלת?" שאלה באמצע השיר את עינב.

"על.." עינב חשבה מה לענות לה.. 'דני או דאגי?' עינב חשבה מבולבלת.

"הארי" פתאום עינב פלטה.'שיט! מה הארי קשור עכשיו?!' עינב חשבה.

"הארי?" זהר ענתה ועיקמה את פיה. "איך הוא קשור עכשיו?" זהר לא הבינה.

"זה בדיוק מה שאני שאלתי את עצמי." עינב לחשה.

"מה אמרת?" זהר שאלה אבל לא בעניין רב כל כך. יותר חשוב לה היה דאגי.

"לא משנה.." ענתה לה עינב וחזרה להסתכל על הגיטרה של דאגי ועל איך שהוא מנגן בה. או שהיא הסתכלה על דאגי יותר מאשר על הגיטרה.

'או לא. זה לא קורה לי!!!' עינב חשבה מיואשת בליבה, ומסתכלת מידי פעם על חברתה הטובה.

'מגיל אפס אנחנו ביחד. כשאני רואה עכשיו את זהר מסתכלת בעניין כה רב על מי שהיא כל כך מעריצה. מעריצה רק בגלל היופי. היא מעריצה את דאגי. אוף!' עינב לא ידעה מה לעשות עם עצמה.'אני לא מאמינה שזה קורה לי...' חשבה עינב והחזירה את מבטה לבמה. אבל הפעם על מי שהיא באמת אמורה לאהוב- דני ג'ונס.

******

זהו :]

נשמח לתגובות בונות וכאלה..