פאנפיק על מקפליי .

היי.

מצטערת שלא עדכנתי. ביום שישי לא הייתי בבית וביום שבת לא הצלחתי להתחבר. אז תודה על כל התגובות בפוסט שעבר, והנה פרק 6 :}

פרק 6.

"שלום" דני אמר לפקידה בקבלה.

"שלום" ענתה לו הפקידה.

"אממ, כן" דני היה לחוץ. "אנחנו מחפשים אישה."

"איזו מין אישה"? הפקידה שאלה.

"אישה שמתגוררת במלון פה.." ניסה דאגי להסביר.

"סליחה אדוני, " אמרה הפקידה. "אתה יודע כמה נשים מתגוררות במלון הזה?"

"לא." דאגי ענה לה.

"אז, הרבה. הרבה נשים מתגוררות פה." אמרה לו הפקידה.

"טוב," ענה לה דני. "אז.. ביי."

"ביי." ענתה לו הפקידה.

ודני פנה אחורה בעוד דאגי התקרב לפקידה.

"אז דאגי אני חושב שצריך.." דני חשב שהוא מדבר לדאגי אבל דאגי לא היה לידו. "דאגי?" דני חיפש במבטו את דאגי.

"אז.." דאגי אמר במבט חושני לפקידה. "את באה לפה הרבה?"

"דאגייייי!" דני רץ אל דאגי, תופס בידו ולוקח אותו החוצה מהמלון.

"אז.." טום אמר להארי.

"נשארנו לבדנו..." הארי ענה לו.

"אז מה נעשה?" טום שאל.

"לא יודע. משעמם לי." הארי ענה.

"בא לך ללכת לאיזשהו מקום?" טום שאל את הארי.

"לא יודע. לאן בא לך ללכת?" הארי שאל את טום.

"בא לך סרט?" טום שאל."שמעתי שיצא סרט חדש."

"אקשן?" הארי שאל ועיניו נפקחו בבת אחת.

"כן. עם קייטי הולמס." טום ענה להארי ושלח לעברו קריצה.

"למה אתה מחכה?!" הארי לקח את תיקו והלך לעבר הדלת.

"אני בא."טום הלך לעבר הארי.

"הפלאפון שלך." הארי הצביע לעבר הפלאפון של טום.

"אהה . " טום אמר והלך ולקח את הפלאפון.

"זזנו?" הארי האיץ בו.

"כן. בוא." טום ענה ושני הבנים יצאו מהאולפן.

"למה משכת אותי משם?!" דאגי צעק על דני כשיצאו מהמלון.

"מה אתה מתחיל עם האישה הזאת?!" דני צעק עליו בחזרה.

"טוב, אני.." דאגי התחיל משפט ודני קטע אותו.

"אם שכחת, אנחנו פה בשביל משהו! אני מצידי יכול לחזור עכשיו הביתה אבל לא. אני פה בשבילך! בשביל הפלאפון המטומטם שלך!" דני ענה לו בעצבנות.

"טוב, מה אתה מתעצבן?!" דאגי לא הבין.

"טוב, עזוב את זה עכשיו. איך אנחנו הולכים למצוא את האישה הזאת?" דני שאל את דאגי.

"אולי נתקשר לפלאפון?" דאגי שאל.

"רעיון טוב." דני אמר לו בחיוך.

"אני יודע." דאגי אמר בקול משתחצן .

"אוי לא." דני אמר.

"מה עכשיו?" דאגי שאל אותו מיואש.

"לא הבאתי את הפלאפון שלי."

"אוח נו. איזה עיצבון איתך.!" דאגי אמר לו בעצבנות.

"זה לא אני שאיבדתי את הפלאפון שלי." דני ניסה להגן על עצמו.

"אפשר לחשוב."

"אז.." דני ניסה לשאול.

"מה "אז"?" דאגי חיקה את הקול של דני.

"לא יודע. מה אנחנו אמורים לעשות עכשיו?" דני שאל.

"ננסה להתקשר לטום." דאגי אמר.

"ומאיזה פלאפון בדיוק?"

"מהטלפון של הקבלה אולי?" דאגי אמר לו.

"אה, יפה דאגי!" החמיא לו דני.

"כן, יש לי הברקות מידי פעם." חייך אליו דאגי ושני הבנים נכנסו למלון שוב.

"הגענו." אמר טום להארי והחנה את המכונית.

"מעניין באיזו שעה מתחיל הסרט.." אמר הארי כאילו לעצמו.

"לא יודע." השיב לו טום. "אבל כדאי שנמהר.."

"כן. בוא נעלה."

"הנה." טום אמר להארי והצביע על התמונה עם שם הסרט." זה מתחיל בדיוק בעוד 8 דקות."

"בוא נלך לקנות כרטיסים לפני שמישהו יבחין בנו.." הארי אמר ושני הבנים הלכו במהירות לעבר האישה שמוכרת כרטיסים.

"אההההההההההההההההההה." פתאום הארי וטום שמעו צרחה.

"אלה הארי וטום!! ממקפליי!!"

"או, לא!" טום אמר לעבר הארי.

"רוץ! מהר! אחרת לא נגיע בזמן לסרט! "הארי צעק לעבר טום ושני הבנים התחילו לרוץ אל תוך הקולנוע.

"מה? איפה ? " אמרה נערה אחת לנערה שצרחה.

"לא יודעת! הם התחילו לרוץ ! חבל. רציתי תמונה איתם." אמרה הנערה.

"שיהיה." אמרה השנייה והלכה לה לדרכה."

"אני חושב הן לא רודפות אחרינו יותר." אמר הארי לטום.

"כן. בוא נקנה כבר פופקורן. יש רק עוד 3 דקות עד שהסרט יתחיל." אמר לו טום.

"מה זה משנה? בכל מקרה הפרסומות לוקחות איזה 6 דקות." אמר לו הארי.

"אני אוהב את הפרסומות.." אמר טום.

"טוב בוא נקנה פופקורן וניכנס..." אמר לו הארי.

"חח כן, בוא."

"או. סופסוף מתחיל." אמר הארי לטום כשהסרט התחיל.

"כן. אני מחכה לראות כבר את קייטי הולמס. היא פשוט אלילה !" אמר לו טום בהתלהבות.

"אממ. כן. שיהיה." הארי השיב.

"אוי!" אמר טום.

"מה קרה?" הארי שאל לחוץ.

"לא כיביתי את הפלאפון. אני לא יודעת מה יקרה אם מישהו יפריע לי לראות את קייטי הולמ..." טום אמר והארי קטע אותו.

"אז תכבה עכשיו מה הבעיות ?" צחק עליו הארי.

"צודק. טוב שששש. זה מתחיל!" השתיק טום את הארי, ושני הבנים התיישבו לראות את הסרט.

תמונות D:

קצת הארי & דאגי

והתספורות החדשות של הארי ושל דאגי |הבטחתי.|