קודם כל. תודה [שוב] על התגובות בפוסט שעבר.
אז הנה פרק 3.
פרק 3.
"וואו זאת הייתה הופעה טובה!" אמרה זהר לעינב כשמקפליי ירדו מהבמה היישר למאחורי הקלעים.
"כן צודקת! כולם נראו ממש טוב.." עינב השיבה לה.
"במיוחד דאגי" זהר אמרה ומבט מאוהב התיישב על פניה.
"כן. גם דאגי."
"מי הכי תפס אותך?" שאלה זהר
"חחח. מזתומרת מי תפס אותי?!"
"נוו." זהר איבדה את סבלנותה. "את מבינה למה אני מתכוונת!"
"אמממ" עינב חשבה מה לענות לה."אני חושבת ש..."
"הארי?" זהר ענתה במקומה ועיקמה את האף בצורה מוזרה.
"לא, לא חושבת." אמרה עינב."אני חושבת שדני, כן. דני."
"אהה.." זהר אמרה."אז מה היה הקטע שלך עם הארי בהופעה?"
"לא היה שום קטע."
"אז למה הסתכלת עליו ולא על דני?"
"מזתומרת למה?" שאלה עינב שוב.
"נוו.. כאילו. את אמרת שאת אוהבת את דני.."
"נו.. ו...?"
"אז מה פתאום הארי נתקע באמצע?"
"לא יודעת. סתם היה בא לי להסתכל עליו.הוא ממש ממש חמוד."
"מה שתגידי." זהר אמרה ועינב הסתכלה עליה מוזר."אני עדיין מעדיפה את דאגי!"
"חח טיפשה." חייכה עינב ומשכה את חברתה המאוהבת אל מחוץ לאולפן.
"חבר'ה." אמר טום. "זאת הייתה הופעה מדהימה!"
"כן." מיהר הארי להסכים עם טום. "זאת באמת הייתה הופעה טובה. שיחקתם אותה!" אמר, וחייך לעבר דני, טום ודאגי שנראה קצת מוזר.
"דאגי?" שאל דני כשראה את דאגי מבולבל מסתובב בכל חדר ההלבשה שלהם.
"מה?" ענה דאגי חסר סבלנות.
"מה קרה?" הארי שאל.
"זה נראה כאילו איבדת משהו.." הוסיף טום.
"אם לא שמתם לב.." אמר דאגי. "באמת, איבדתי משהו!"
"מה?" שאלו טום, דני והארי ביחד.
"את הפלאפון שלי!!" דאגי אמר ושם את כפות ידיו על ראשו.
"אוי נו דאגי. אפשר לחשוב. זה בסך הכל פלאפון." אמר טום.
"לא לא לא. זה לא סתם פלאפון" אמר דני והדגיש את המילה סתם במיוחד."זה פלאפון עם שמות של בנות בסך הכל." הוסיף, והדגיש את המילה בנות.
"זה לא קשור לזה!" דאגי אמר
"באמת?!" נדהם הארי.
"כן. באמת!" חיקה דאגי את הקול של הארי."אני, אני פשוט אוהב את הפלאפון הזה.." אמר דאגי במבט של כלבלב מסכן.
"בסדר." ניסה לעודד אותו הארי."בטח מישהו ימצא אותו."
"איך מישהו ימצא אותו?!" שאל דאגי בחוסר אונים."אני בכלל לא זוכר איפה הייתי כשהוא נאבד לי!"
"רגע,רגע." טום עצר את דאגי.
"מה?" דאגי שאל בעניין.
"אתה נכנסת איתו לחדר הלבשה?" שאל טום.
"לא!" צעק דאגי.
"אתה בטוח?" טום עוד ניסה.
"כן! בעצם, לא. בעצם, אוף נו. לא יודע!"
"יצאת איתו מהבית?" ניסה טום.
"אני חושב שכן." דאגי ענה לו.
"חשיבה זה לא הצד החזק שלך." אמר לו דני בציניות.
"גילית לי!" השיב לו דאגי.
"חהחה. אני יודע." דני אמר לו.
"אתה רוצה מכו.." דאגי עמד לשאול את דני מעוצבן, אבל הארי קטע אותו.
"חכו שנייה י'מפגרים!"
"מה?" שני הבנים התרחקו זה מזה ושאלו את הארי ביחד.
"ניסית להתקשר לפלאפון?!" הארי שאל את דאגי כאילו זה ברור מאליו.
"אהה" חייך דאגי חיוך טיפשי במיוחד. "לא."ואז הרצין.
"יופי אידיוט." אמר לו טום.
"גם אתה לא חשבת על זה. אוקי?!" השיב לו דאגי.
"נו מה אתם מתווכחים?!" הפסיק הארי את הריב.
"כן באמת." הסכים איתו דני. "פשוט תתקשר אליו."
"כן?" שאל דאגי. "ומאיזה פלאפון בדיוק?!"
"זאת הבעיה?!" שאל טום. "קח את הפלאפון שלי."
"תודה באמת!" אמר דאגי וחטף לטום את הפלאפון מהיד וחייג למספר.
"איזה חתיך דאגי." המשיכה זהר לחפור לעינב בשכל.
"כן כן.." השיבה לה עינב.
"הוא כזה מהמם ומושלם וחתיך וסקסי ו..."
משהו קטע לפתע את קולה של זהר.
"את שומעת את זה?" שאלה אותה עינב.
"אממ. כן!"אמרה לה זהר."כאילו, זה הפסיק את המשפט שלי על דאגי!!"
"אוף. סתמי רגע." עצרה אותה עינב וחיפשה מאיפה מגיע מקור הרעש.
"אני חושבת שזה פלאפון" זהר אמרה לעינב.
"כן, גם אני חושבת. אבל אני לא מוצאת מאיפה זה מגיע!!" אמרה עינב בעצבנות.
****
זהו D:
אממ.. אני חושבת אני אתחיל לעשות פרקים [הרבה] יותר קצרים.. בגלל שזה נראה לי דיי ארוך ואם אני אמשיך ככה הסיפור ייגמר בפרק ה-10 בקושי XD..
[אל דאגה! זהר מתכננת עונה שנייה XD]
****
מה ההודעה המשמחת?
NO MORE לואיס סיזר [למה אני לא יודעת איך לכתוב את זה באנגלית חח..]
כן כן. דאגי ולואיס נפרדו. [או במילים יותר משמחות- דאגי זרק את לואיס לקיבינימאט D:]
עכשיו נראה עם מי דאגי ייצא עכשיו..
****
בפוסט הבא אנחנו מבטיחות נעלה כמה אנימציות+כפתורים של מקפליי מהאוסף האישי שלנו ..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
עינב וזהר ~
