"שלוווום בית ספר חדש . "

קראתי בהתרגשות לעבר ההתחלה החדשה שלי בתור קרולין, ולא קרוליינה .

" טוב גברת פלפלת , בואי למזכירות נשאל באיזה כיתה אנחנו ." הוציאה אותי ג'קי מהענן הצבעוני שנכנסתי אליו .

תפסתי בידה של ג'קי והמשכנו ללכת עם חיוך מרוח על הפרצוף .

ברגע שנכנסנו למזכירות אישה חמוצת הפנים התנפלה בלי שאלות מיותרות

" שם . "

- "ג'קי דייויס "

" יא' 3 " היא ענתה במהירות .

" ואת ? " פנתה אלי .

- " קרוליין "

" קרולין מה ? "

-" קרולין ס."

" ס. מה ? "

-" פשוט .. ס. "

" אוקי קרולין ס. " אמרה ובהתה בי במבט עקום ,

" יא' 3 , תהנו ." סיימה את המשפט וחזרה לעיניינה .

ג'קי ואני לא הראנו שום הבעת פנים ויצאנו בדממה מהמזכירות

ברגע שיצאנו הסתכלנו אחת על השניה , על דלת המזכירות , ושוב אחת על השניה

העלתי חצי חיוך על שפתי והרמתי את גבותיי

ובאותו רגע התחלנו לקפוץ ולצרוח

" זאת באמת התחלה טובה (: " היא אמרה לי

" יאפ . " השבתי בחזרה .

לפתע נשמע הצלצול המחריד הזה

" ניראה לי .. שקיבלתי .. התקף .. O.O " אמרה ג'קי עם עיניים פעורות .

" אח נפלאות הצלצול הראשון "

נכנסנו לכיתה בשמחה וששון והתבוננתי בכל הילדים

כולם ביחד צוחקים, מדברים , נראים כיאילו כולנו משפחה גדולה ומאוחדת .

לרגע עלה לי חיוך על הפנים , כמה שרציתי בזה , בכיתה מגובשת , במבטים שמחים לעברי ולא מתעבים .

כמה שחיכיתי לזה .

עשיתי סבב עיניים עם כולם ולפתע עצרו אותי עיינים שנראו לי מוכרות .

המבט החלול הזה ,

החסר רגש .

מאיפה הוא מוכר לי

האישונים שלי התרחבו לפתע

רוסיה מסריחה

הצירוף מילים הזה .

הקול הזה .

זה הוא .

אלוהים , זה הוא.

חרדה תקפה אותי

מחשבות שכלכך שנאתי לחשוב .

זכרונות שכלכך תיעבתי להיזכר .

קר לי

העיניים שלי התרוצצו , הרגשתי שכל המבטים מופנים אלי

לעזזל איתך . ניקולס .

" קרול ? את בסדר ? " ג'קי העירה אותי מהסיוט שנשאבתי אליו

" אהא .. " עניתי במבט אטום למדי .

לרגע העברתי מבט אחרון לכיוון של ניקולס , אולי אני מדמיינת ?

אבל , לא .

היא קלטה לאן אני מסתכלת ובחנה אותו עם מבטה

שמעתי איך היא לוקחת נשימה ממושכת לריאות

" אמג ! "

" דיי , קרול , אמג , אמגאמגאמגאמג "

" שתקי .... " לחשתי לה בלי להזיז את השפתיים מרוב הכעס שהציף אותי .

" וואי קרול את בסדר ?" היא אמרה בקול יתר .

" זהו זה , ג'קי וקרוליין ! קרוליין תעברי לשולחן משמאלך . " צעקה גברת- אלוהים-אני-מנסה-ללמד-ולא-נותנים-לי.

העפתי מבט לשולחן ההוא , אלוהים - אלכסיס .

אווווווווווווווווי לאאאאאאאאאאאא . חרא - חראחראחרא . ! [ סליחה על הביטויים ילדים :D]

אספתי את הדברים שלי והעברתי לג'קי מבט " חכיחכי " וקמתי לעבר אלכסיס שסידרה את שיערה במראה.

" יש לך שפתון בטעם תותים ? " היא פנתה אלי בלי להביט בקול פרחי , צווחני ומציק עם לעיסת מסטיק מחרידה

" ישלך משהו בין השיניים . "

" מה ?! אמג " היא צווחה והתחילה לשפשף את המסטיק בשינייה

גיחגחתי והמשכתי להסתכל בג'קי במבט נואש

זה לא יכול להיות יותר גרוע מזה .

"ג'קי את יכולה לבוא אליי בסוף השיעור?" המורה שאלה במין נעימות.זה לא סימן טוב.

ג'קי הלכה אליה עמדתי לידה. לא שזה סודי או משהו.לג'קי הציונים היו באים בקלות.היא לא הייתה צריכה ללמוד.

"אני רואה שהציונים שלך מבית הספר הקודם ממש ממש טובים." המורה הפצירה בה.אפשר לחשוב שג'קי לא ידעה את זה קודם.

"כן... ומה עם זה?" שאלה באף עקום כאילו לא מבינה לאן המורה חותרת. ציונים טובים רק לדבר אחד.

"את יכולה לעזור למאט קצת,הוא טיפה מאחור אם את מבינה למה אני מתכוונת." המורה אמרה כמתחננת כאילו ג'קי היא התקווה האחרונה של הילד .

"כן בוודאי" אמרה ג'קי ביובש.אני לא יכולה להגיד שאני לא מבינה אותה

"תודה, תודה,תודה,תודה" הפצירה המורה בחיוך ואפילו חיבקה את ג'קי

" אוו קי .. " ג'קי הסתכלה על המורה במבט עקום והתרחקה ממנה ,

המורה ניערה את בגדיה , השתעלה באי נעימות והוסיפה

" זה ממש חשוב למאט , ולי "

והלכה לחדר המורים .

" נונו , גאון מהלך שלי (: " חייכתי לעבר ג'קי וקרצתי

" מאט הא ? " המשכתי והיא בשלה עם מבט סקרן

" מה הקטע שלה.. " היא מלמלה .

" אוח , עזבי -,- " אמרתי ולקחתי אותה החוצה .