לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

יובלי & ענבלי סיפורים



Avatarכינוי:  סיפורי יובל & ענבל

בת: 34





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2008    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2008

פרק 14 ואחרון


 

היי כאן יובלי & ענבלי

פרק אחרון לעונה זו !

קבלו אותי ועם שיר חובה - http://www.youtube.com/watch?v=VzdbLcmXwcY

 

 

הפרק הקודם :

"מה קרה? על מה היו כל הצעקות?!" שאל אותי גיא, ואני רק חיבקתי אותו.

"עכשיו את מוכנה להגיד לי מה הוא עשה לך?!" שאל אותי גיא שנית.

"סתם הוא בא וצעק עלי והוציא את התסכוליים שלו עליי כי היה לו הכי נוח" אמרתי לו ופחדתי שיעשה שטויות.

"טוב! הלך על המפגר הזה!!" אמר גיא ורץ החוצה...

 

הפרק :

יונתן סתם ישב על המדרכה עם ראשו בתוך ידיו,

"קום" הוא שמע קול.

"מה אתה רוצה ממני ?" שאל שפניו עדיין בין ידיו

"אתה מוכן להגיד לי מה רצית מירדן ?! כאילו מה מפריע לך שהיא איתי עכשיו?!" אמר גיא.

"בונאה.. תרגע קצת בסך הכל מפריע לי וגם כן בקושי שהיא באה ומנשקת אותי ועוברת לאחר" אמר יונתן וקם

"אז מה ?! אתה אומר שהיא מופקרת ? זונה ?" שאל גיא בכעס

"מסתבר" אמר יונתן וקיבל בוקס לפנים,

"גיא מה אתה עושה ?!" צעקתי עליו מאחור,

"הוא אמר שאת זונה" אמר לי והסתובב לכיווני.

ליונתן היה חתך בשפה התחתונה ודמעות בעיניים.

"אתה אמרת שאני זונה?!" שאלתי אותו והוא שתק

"עזבי אותו" אמר לי גיא,

"שאני זונה ?! למה נפרדנו ? כי לא רציתי לשכב עכשיו אז תחשוב על זה אני זונה ?!" שאלתי בכעס והלכנו.

 

"אתה בסדר?! היד כואבת?" שאלתי את גיא.

"כן אאח.. מאמי. בואי נרקוד" אמר ולקח אותי לרחבה,

באמצע הרחבה ראינו את תום וגל. "תום לך תראה מהר מה עם יונתן" אמרתי לתום.

"למה מה קרה לו?" שאל.

"סתם, לך תראה לפני שהוא יעשה שטויות" אמרתי לו

"מה קרה לו ?" שאל שנית

"תום פשוט תלך.." אמרתי לו שוב ואני וגיא המשכנו לרקוד.

 

נקודת מבט של תום:

[עד עכשיו זאת הייתה נקודת מבט של ירדן]

 

אני וגל הלכנו לחפש את יונתן.

בדקנו בסיפרייה, ברחבה, בחדרים, בשירותים ובסוף מצאנו אותו,

שוכב על אחד הספסלים עם דמעות בעיניים.

 "גם אתם באתם להרביץ לי ??" שאל בכעס,

"תרגע באנו לבדוק מה איתך.." אמרה גל וצחקה.

"אני בסדר. אתם יכולים ללכת, אני יתגבר" אמר יונתן.

"אחי אתה לא רוצה שאני ישאר איתך ?" שאלתי ידעתי שמשהו עובר עליו, בחיים לא ראיתו אותו ככה למרות שכל התקופה האחרונה הוא לא היה בכלל במיטבו עכשיו ראו בעיניים שלו כצב וכאב מעורבבים משהו שקודם לא ראיתי.

"לא.. לך תרקוד אני יגיע כבר לחדר אנמי יהיה בסדר" אמר יונתן באדיושות הבנתי לפני אדיושות שלו ידעתי שלא יהיה בסדר., משכתי את גל משם,

"טוב ביי.. תהנה" אמרה גל ונכנסנו לאולם.

"ניראה לך שהוא יעשה שטויות ?" שאלה אותי גל,

"לא אין מצב. הוא חזק. הוא יתגבר.. " אמרתי לה בניסיון נואש לשכנע גם את עצמי שמה שאמרתי באמת יהיה נכון, המשכנו לרקוד.

 

-כעבור שבוע-

 

נקודת מבט של ירדן:

 

"בוקר טוב יפה שלי .. " אמר לי גיא ונשק לי על השפתיים.

"בוקר טוב" אמר תום בקול סנובי. וכולם צחקו,

רק יונתן היה בדיכי (עדיין) "יאללה מי בא לים?" שאלה גל.

כולם הסתכלו על כולם קמו הורידו חולצות, מכנסיים, ונשארו עם בגד ים ורצו לים רק יונתן נשאר על החוף.

"איזה טוב היה לזכות בתחרות... ולקבל ת'פרס הזה 'לנסוע עם החברים לשתי לילות בים באוהל'.. נשארו לנו יומיים ואני לא מפספסת דקה..." אמרתי ונתתי נשיקה לגיא, מצד ראיתי איך יונתן נשבר הרגשתי מגעיל אבל לא יחסתי לזה משמעות, ניסיתי להדחיק את זה.

"טוב מי רוצה קרב תרנגולות ?" שאל גיא, רק גיא, דין, גל ואני הצבענו אז דין הרים את גל וגיא הרים אותי והתחרנו,

"גל חבל עלייך אני ינצח אותך נכון גיא ?!" שאלתי אותו ונפלתי אחורה, כולם צחקו עליי.

"דיי אל תצחקו למרות שאני חייבת להודות זה מצחיק" אמרתי

"את מטומטמת" צעקה לי גל.

"טוב באלכם לצאת להכין צהריים ??" שאלתי ואני וגל יצאנו מהים 

"גיא ודין מה איתכם?" שאלתי אותם

"אוף אבל ירדן אנחנו לא יודעים לבשל" אמרו שניהם

גל אמרה להם "עכשיו תלמדו ותדליקו לנו אש בבקשה"

"יונתן אתה יכול ללכת רגע להביא מהחדר אוכל פנימייה קרש חיתוך וסכין?" שאל אותו דין.

"בטח" אמר יונתן בפרצוף מבואס והלך.

 

נקודת מבט של יונתן:

 

'יאוו תמיד אני צריך ללכת הביא דברים מהפנימייה.. אתמול זה היה שמיכה לדין ועכשיו אני צריך להביא קרש חיתוך וסכין.. מה נסגר עם כולם ?! ' חשבתי לעצמי וכמובן התחלתי לחשוב על ירדן זה כבר היה אוטומטי אצלי.

'היא הורסת אותי' חשבתי לעצמי וככה נשארתי עם המחשבה הזאת תקועה בראש

"יוסי אתה יכול לפתוח לי בבקשה.." שאלתי את יוסי השומר.

"ברור יונתן בוא" אמר יוסי ופתח לי את השער,

"תודה" אמרתי והלכתי לחדר אוכל.

בדרך פגשתי המון ילדים שבאו ושאלו אותי "נו יונתן.. איך בים?" ואני אמרתי לכולם "כיף" עם חיוך מזוייף מרוח על פני והלכתי.

"דינה את יכולה בבקשה להביא לי קרש חיתוך וסכין?" שאלתי את הטבחית הראשית,

"למה אתה צריך ?!" שאלה אותי בחזרה.

"לים אנחנו מכינים ארוחת צהריים" אמרתי לה והיא הביאה לי

"תהינו ובלי לעשות שטויות" אמרה

"אל תדאגי" אמרתי לה והלכתי לחדר שלי.

ישבתי שם קצת ודלתות הארון היו פתוחות.

ראיתי שם מבצבץ לו בקבוק הטקילה שהגנבתי לפנימייה אז לקחתי אותו הכנסתי לתיק ויצאתי מהחדר בלי שאף אחד חושד,

הגעתי ליוסי השומר.. 'שיט שלא יבדוק לי ת'תיק עכשיו' חשבתי לעצמי והוא לא בדק למזלי רק פתח לי את השער וחייך.

 

הגעתי לחוף והלכתי ללמקום בו אנו ישנו.

"יופי, עד שהגעת" אמר לי תום,

"תום שתוק! יוסי לא נתן לי להכנס" שיקרתי.

"טוב דין תחתוך את הסלט ואני וגיא נעשה על האש" אמר תום

 גל הסתכלה עליו וחייכה "גל,ירדן לארוח שולחן" אמר דין

ירדן וגל אמרנו ביחד "אוףף נו.." וצחקנו.

 

"גיא לא ככה.. תביא ת'נפנף ותנפנף ככה.." אמר תום וכולם צחקו חוץ ממני כמובן.

"לאאא מטומטם תביא את זה אני ינפנף" אמר תום וחתף לגיא את הנפנף

"איזה מפגרים אלוהים" אמרה גל וגילגלה עיניים.

מהצד הם קלטו את הנקנקיות נשרפות ותום וגיא עדין רבים על הנפנף.

"יאוו תתבגרו.." אמרתי להם 'אוחח הקול שלה אני לא יכול יותר' חשבתי לעצמי, וסתכלתי עליה,

"תום הנקנקיות" אמרה לו ירדן והוא הפנה את מבטו לנקנקיות ורץ אליהם.

"יופי תום.. תראה מה קרה בגללך" אמר לו גיא בקול מבואס.

 "יאללה מה אתה מבואס נכין עכשיו את הכנפיים" אמר תום לגיא ירדן וגל צחקנו כמו מטורפות..

"למה הן צוחקות?" שאל גיא את תום ותום עשה פרצוף לא יודע.

"אולי תרגעו.." אמר תום.

"אנחנו לא יכולות" אמרה גל ונשפחה על הרצפה.

"אבל מה היה כל כך מצחיק אני עוד לא הבנתי" אמר דין.

גל וירדן המשכנו לצחוק 'אני מוותר' חשבתי לעצמי וכבר הפסקתי להסתקל על ירדן

גיא הסתכל על דין והתחיל לצחוק.

 תום מרח לדין חומוס על הכובע ועיצב אותו ודין לא הרגיש.

הם ניסו לגרום לו לגעת בכובע אז בסוף גיא אמר "דין יש לך קורדינציה?"

ודין אמר "כן בטח.. " ושם את היד על הבטן וסובב אותה ושם את היד על הראש במטרה לעשות את מה שעודד מהפיג'מות תמיד עושה אבל קלט שמרחו לו חומוס על הכובע וכולם צחקנו.

"טוב לא נשאר לנו אוכל" אמרתי וסובבתי את הראש של גיא אל המנגל 

"גם זה נשרף.. אוףף אני רעב מת.." אמר תום והם צחקו

דין ישב בשקט בצד ואוכל את הסלט שהכין. תום וגיא התחילו לצחוק וכבר החשיך.

 

נקודת מבט של ירדן :

 

"תום באלך להביא ת'גיטרה שלך ?" שאלתי ותום קם והלך לאוהל להביא את הגיטרה.

ישבנו כולנו במעגל ושרנו.

לא שמנו לב שיונתן הלך,

בערך בשעה 11 שאלתי "תגידו איפה יונתן?"

"לא יודעים" ענו כולם אני מודה שקצת דאגתי לו והתחילה לי להיות תחושה רעה.

"טוב גל בואי איתי נחפש אותו" אמרתי לה היא קמה ויצאנו עם פנס לחפש אותו..

 

-אחרי שלוש שעות-

 

ראינו מרחוק מדורה קטנה ואת יונתן יושב שם ושותה משהו.

"יונתן איפה אתה חיפשנו אותך כמו מטורפות.." אמרה לו גל ואני הצדקתי אותה.

"אל תדאגו.. אני כאן אתן יכולות ללכת" אמר יונתן עם גיהוק בין כל מילה

"יונתן מה אתה שותה?!" שאלתי אותו וחתפתי לו את הבקבוק.

"טקילה ?!?!?! תגיד אתה מפגר?!" צעקתי עליו,

הוא היה כבר שיכור לגמרי.

"מה נעשה איתו עכשיו?" שאלה אותי גל.

"יש לי רעיון, רוצי לקרוא לבנים אני ישאר איתו כאן" אמרתי לה והיא רצה לכיוון הבנים.

יונתן התחיל לרקוד ולרוץ ואני רצתי אחריו.

עד שהגענו לצוק.

"רוצה לראות איך אני מתפס על זה?" שאל יונתן והתחיל לתפס.

"דיי יונתן תרד זה מסוכן" אמרתי לו.

"לא רוצה אני אמיץ" אמר בקול ילדותי ועלה עוד למעלה.

"דיי יונתן תרד כבר זה לא משחק. יונתן תרד" אמרתי לו

"ירדן את הרסת לי ת'חיים את יכולה ללכת ולתת לי להשאר " אמר ולי התחילו כבר דמעות בעיניים.

הוא הגיע למעלה והמשיך לבכות ולשתות.

"יונתן תרד בבקשה אני מתחננת. בבקשה" אמרתי כבר בוכה.

נורא פחדתי שיקרה לו משהו. איפה שהוא עדיין אהבתי אותו ולא רציתי ליקרה לו כלום.

 

-אצל הבנים-

נקודת מבט של תום:

 

ראינו מרחוק את גל רצה אלינו וצועקת "תום.... תום".

"מה קרה בובה?" שאלתי אותה.

"מצאנו את יונתן הוא עשה מדורה רחוק והוא הביא לו בקבוק טקילה והוא רוקד והכל אז בואו בבקשה ירדן איתו ואני לא רוצה שיעשה לה משהו" אמרה לי וכולנו התחלנו לרוץ.

רצנו ושמענו את ירדן צועקת ליונתן משהו ולא הבנו.

ופתאום שמענו צעקה גדולה אז גיא התחיל לרוץ כמו מטורף וראה את ירדן בוכה.

הגענו לשם וראינו את ירדן גם בוכה. יונתן שכב על החול מחוסר הכרה וכל הפנים שלו היו דם.

הוא התאבד והיא לא הצליחה לעצור בעדו.

 

-סוף-

 

 

תגובות... תגובות ... תגובות

מקוות שאהבתם את הסיפור שלנו!

עוד כמה ימים יהיה כאן סיפור שענבלי כותבת

 (סיפור ממש יפה שווה לחכות) ואז נעשה עונה שנייה לפנימיית מכמורת.

שווה לחכות !

 

מקוות שאהבתם את הסיפור שלנו.

תספרו בתגובות...

3>3>3>3>

אוהבות אתכן מאוד מאוד יובלי & ענבלי =]

 

 

נכתב על ידי סיפורי יובל & ענבל , 11/10/2008 12:52  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



5,225
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסיפורי יובל & ענבל אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סיפורי יובל & ענבל ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)