יובלי & ענבלי סיפורים

היי לכולם.. חזרנו עם פרק חדש וטוב במיוחד..

עם שיר מרגש...

החלטנו לשים לכן בכל פרק שיר יפה אחר שקשור לסיפור...

טוב אז דיי חפירות יש לנו גם שתי דמויות חדשות אז תקראו ותגיבו.. |חובה!!!|

פרק2....

נקודת מבט של ירדן:

התעוררתי שוב והיה כבר הבוקר שלמחרת.

"ירדן..? את מרגישה טוב??" שאלה אותי גל. "כן למה?" שאלתי אותה, לא מבינה למה היא מתכוונת. "כי ישנת מלא זמן" אמרה לי.

"אה... סתם לא יודעת למה" אמרתי לה וקמתי מהמיטה. נכנסתי למקלחת קצרה וצחצחתי שיניים. יצאתי מהמקלחת ולקחתי בגדים מהארון.

התלבשתי בחצאית מיני כהה וחולצת ספגטי לבנה ולקחתי את הפלאפון ויצאתי מהחדר לכיוון חדר האוכל.

בדרך הסתכלתי בפלאפון וראיתי 6 שיחות שלא נענו.

'וואו אני מבוקשת...' חשבתי לעצמי..

התחלתי לחזור לאנשים.

דין חיפש אותי משום מה 5 פעמים אז חזרתי אליו.אחרי שיחה שנמשכה עד חדר האוכל ראיתי מספר לא מוכר.

התקשרתי וענה לי בנאדם שקולו היה לי מוכר אבל לא כל כך. "ירדן??" שאל אותי..

"כן?" עניתי, "היי זה ניר אח של יונתן זוכרת?" שאל אותי. "אה... היי מה קורה?" שאלתי אותו. "סתם... יונתן לפני שנהרג סיפר לי שאת שרה יפה ומלחינה.. וכתבתי שיר על אבא שלי ועל יונתן. כי את יודעת שאבא שלי נפתר לפני כמה שנים מתאונת דרכים אז חשבתי אולי תרצי להלחין לי אותו ולשיר אותו..?" שאל  ואני ניסיתי לעמוד בקצב הדיבור שלו. "אאמ... בטח מתי?" שאלתי. "היום יום שישי ויש לכם לימודים קצרים אז אולי עוד שעתיים בערך?" שאל אותי. "אאמ... אין בעיה.." עניתי ונעמדתי בתור למכונת הקפה. "טוב אז נתראה עוד שעתיים" אמר לי וניתק. ראיתי את גל נכנסת גם היא לחדר האוכל אז נופפתי לה שתבוא לכיווני. "תראי עוד שעתיים אח של יונתן בא ... הוא רוצה להראות לי משהו.." אמרתי לה, "אאמ... טוב.. תביאי גם לי קפה.. אני הולכת לשבת" אמרה לי ולא חיכתה לתשובה והלכה.

"טוב..?!" אמרתי לעצמי. הגיע תורי למכונת קפה.. לקחתי כוס ושמתי במקומה. לחצתי על הכפתור ויצא משם קפה טעים וחם. אחרי שמילאתי שתי כוסות ניסיתי להרים אותם אך אחת נפלה לי על הרגל והייתי עם כפכפי אצבע.

"אווי... פאק!!!!! כוסאמך זה כואב" אמרתי לעצמי וניסיתי להחזיק את הדמעות בפנים.

"עזרה??" שאל אותי אלכס שבדיוק הגיע למקום.." כן תיקח אותי לאחות ודחוף..." אמרתי לו.

הוא הרים אותי ורץ מהר לאחות. גל קלטה את המתרחש ורצה אחרינו.

"חייה?" שאל אלכס ונכנס איתי לאחות. "כן?" שאלה ויצאה מאחורי וילון לבן. "נשפך עליה קפה על הרגל" אמר אלכס. "תניח אותה כאן": אמרה לו פינתה מיטת חולים.

"ירדן??, שאלה גל ונכנסה בריצה לחדר האחות. "מה??" שאלתי יושבת על מיטת החולים. "סתם... מה קרה לך ?" שאלה נלחצת.   "אאמ... ניסיתי לקחת לך את הקפה והוא נפל לי מהיד על הרגל.. ובדיוק אלכס הגיע אז הוא לקח אותי לפה.." אמרתי לה עם דמעות בעיניים..

"טוב סליחה זה באשמתי.. את רוצה שאני יגיד למישהו? " שאלה ואני הנהנתי.. "למי?!" שאלה וחיכתה לתשובה. "אאמ... תגידי לדינוש ולתומי.. טוב?" שאלתי והיא יצאה מהחדר.

"טוב אני סיימתי לטפל בך... תישארי כאן הלילה ותחזרי מחר בערב שוב לראות איך זה עובר.." אמרה האחות ויצאה מהחדר.

נשארנו רק אני ואלכס.

"אז.. זה תמיד ככה..? או שלרוב את לא שותה שתי כוסות קפה?" שאל ואני גיחחתי.

"לא... כוס אחת הייתה לגל" אמרתי לו.

"מגניב.." ענה לי. וחייך.

טוב אני חושבת שאני ילך לכיתה" אמר לי וקם. תפסתי בידו בכדי לא לתת לו ללכת.

"אל תלך.... יהיה לי משעמם.." אמרתי לו ושחררתי את ידי מידו.

"טוב אני ילך להביא טאקי...." אמר לי.

'יאוו' אמרתי לעצמי ופתאום הרגשתי שמחה בלב.. שמחה שלא הייתה לי הרבה זמן.. כמעט שנה!

"חזרתי" אמר והתיישב על הכיסא שלידי. "מגניב... אני ראאאאשונה" אמרתי |כמו עודד מהפיג'מות|.

אחרי שעתיים של משחק פתאום הגיע ניר אח של יונתן.

"היי לכולם... שמעתי שיש פה חולה" אמר כשנכנס. "היי ניר.. תכיר זה אלכס ידיד שלי" אמרתי ואלכס סימן לי בידיים שהוא הולך וניר התיישב במקומו.

"טוב אז תראה לי את השיר שכתבת" אמרתי לו והוא שלף דף נייר מהכיס האחורי של המכנס.

פתחתי אותו והתחלתי לקרוא:

תיכף אני ארצה שתלכו מפה
שאוכל כבר ליפול בשקט
שלא תראו את הפצעים נפערים
שנשאר לבד ונשבר לאט

תוותרו כבר ותלכו מפה
שאוכל כבר לצעוק בשקט
בלי המבט הקרוע שלכם
שנשאר לבד ונשבר לאט

אבות ובנים סבתות ונכדים
הלב של אימא מתפוצץ
מי אשם לה מי אשם לי
מי היפרד ממי
אבא בוכה על בן בוכה על אבא

תיכף אני ארצה שתלכו מפה
לא אפחד ליפול לא אפחד לגדול
לטבוע או לשוט לחיות או למות

אבות ובנים סבתות ונכדים
הלב של אימא מתפוצץ
מי אשם לה מי אשם לי
מי יקבור את מי
אבא בוכה על בן בוכה על אבא
אבא בוכה על בן בוכה על אבא.

"וואי זה מדהים" אמרתי וניגבתי את הדמעה שנפלה לי. "חח לא חשבתי שתתרגשי מזה כל כך" אמר לי ואני גיחחתי.

"תראה שאני יוכל ללכת אני יזמין אותך ונלחין את זה... בינתיים יש לי מוזיקה בראש אני רק צריכה לחשוב על תווים לפסנתר כי זה הכי מתאים וזהו.." אמרתי מתנשפת.

"טוב אז אאמ... תראי.. את רוצה לשיר לי את זה עכשיו וניראה מה אני יכול לעשות מבחינת תווים??" שאל ואני הנהנתי בראשי והתחלתי לשיר.

http://www.youtube.com/watch?v=33y1ioRbg3Y&feature=related

"ווואי זה יצא ממש מדהים.." אמר לי ואני גיחחתי. ישבנו ככה בשקט ואז נרדמתי.

נקודת מבט של תום:

"גל..?" שאלתי אותה והתנתקתי מהנשיקה.

"כן..?" שאלה אותי וליטפה את שערי. "אאמ.. יש לי שאלה שלא קשורה.." אמרתי לה.

"אוקי..?!" שאלה אותי לא מבינה..

"תראי חשבתי אולי..". "נו... תומי אתה מלחיץ אותי".

"אולי בא לך לבוא לישון אצלי היום ודין ישן עם ירדן בשביל להשגיח עליה ואנחנו נוכל ל.... |גבות, גבות| " אמרתי לה מחייך.

"נוכל ל....?!" אמרה לי וחייכה.

"כן..." אמרתי לה והיא רק צחקה.

נקודת מבט של לורן |סופסוף הכנסתי אותה קצת לסיפור|:

"יש פה מישהו??" שמעתי קול שואל.

"כן שנייה.." אמרתי וסגרתי את הזרם המים. יצאתי מהר מהמקלחת ושמתי על עצמי מגבת.

"היי.." אמרתי וראיתי שתי בנות עומדות בכניסה.

"היי... אני יעל וזאת טל..." אמרה לי הילדה עם העגיל באף.

"אה..." אמרתי.

"אנחנו השותפות החדשות שלך.." אמרה הילדה עם השיער הארוך שדומה לשירי מימון. |כנראה טל|.  

"אה... מגניב.." אמרתי וחזרתי למקלחת. אחרי עשר דקות יצאתי מהמקלחת לבושה.

"אהמ... זאת המיטה שלי.." אמרתי ליעל זאת עם העגיל באף. והיא הזיזה את המזוודה שלה למיטת יחיד.

טל פירקה את המזוודות שלה והכניסה אותן לארון למדפים האמצעיים. "חמודה שלי אלה המדפים שלי" אמרתי לה והיא פינתה את המדפים שלה.

טוב אז הדמויות החדשות הן:

|סורי לא עולות לי התמונות אז פוסט הבא יהיה תמונותXXS|

טוב אז רק אופי:

יעל דיין- בת 15 כיתה ט' קופצנית במיוחד. בן דוד שלה הוא לא אחר מאשר ליאור דיין..

טל פתאל - מליינית בטירוף. אבא שלה הוא היורש של רשת מלונות פתאל ולכן היא בפנימייה. אין לו זמן אליה XS

טוב כמו תמיד תגובות תגובות תגובות