פרק חדש דנדש [חחחח] הפעם יובלי כאן
סליחה שאני בקושי כותב, אני כל הזמן מפצה את ענבל ולא אתכם
אז עכשיו אני אכתוב פרק ארוך..
הפרק הקודם:
"היום אני הולכת עם תומי לתל אביב.. לקנות ב-ג-ד-י-ם זה פסדר ככה נכון ?!" שאלה אותי
"בגדים? את? מה הוא עשה לך אלוהים אני כבר שמונה שנים מתחננת שתבואי איתי לקנות בגדים ואת הולכת לקנות בגדים עם מישהו שהכרת רק לפני 5 חודשים" אמרתי
"טוב לא חשוב בהיי" אמרה לי ויצאה
נכנסתי למקלחת ואחרי עשר דקות יצאתי עם מגבת ופתחתי ת'ארון אחרי חמש דקות הייתי לבושה
במכנס קצר שחור חולצה סטרפלס שחורה וכפכפי אצבע.
הלכתי לכיתה ולא למדנו היום אז חזרתי לחדר לקחתי בגד ים והלכתי לבריכה
אחרי איזה שלוש שעות של שיזוף הלכתי לכיוון החדר וראיתי
מלא אנשים מתאספים סביב הלוח מודעות וצועקים...
הפרק:
התקרבי ללוח ושם היה כתוב :
הנהלת בית הספר החליטה לא לשחרר את התלמידים הביתה למשך חודש.
זה משום ששני תלמידים ברחו בשעות הבוקר משטח בית הספר,
מהקטע הזה הפסקתי לקרוא כבר ידעתי מי אלה.
רצתי הכי מהר לחדר בזמן שאני אל שמה לב לאנשים,
פתאום התנגשתי במישהו ונפלתי על הריצפה הרגשתי מסוחררת מאוד.
הוא עזר לי לקום הסתכלתי עליו, אני נקסמתי מהמבט החודר שלו לפתע קלטתי שזה לא אחר מאשר יונתן
ישר עזבתי את ידו ורצתי לחדר אני חושבת שהדמעות התחילו לצאת בלי ששמתי לב.
אני לא יודעת לאן הוא הלך אבל בכל זאת המשכתי לרוץ
הגעתי לחדר פתחתי אותו, סגרתי את הדלת ונשכבתי על המיטה ממשיכה לבכות בלי סיבה.
לפתע אפילו מתחילה לחשבו למה אני כבר לא איתו,
אחרי כמה שניות בודדות אני ניזכרת וחושבת כמה שהוא מגעיל ודוחה כמה שהוא חתיך ומדהים ועוד כל מיני דברים הראש שלי החליט להתפצל לשניים אחד רוצה לחזור עליו והשני פשוט דוחה אותו.
הראש שלי מתפוצץ ממחשבות, אני לא יכולה לסבול את זה עוד חשבתי לעצמי למה אני נותת לכולם לפגוע בי ?
נקודת מבט של גל:
יצאתי מהחדר, אני ותום רצנו מהר לפירצה בגדר וערנו אותה אין מורים בשום מקום.
תפסנו אוטובוס עד לתל אביב התחלנו להסתובב בעיר
הגענו לשנקין וראיתי שם חנות של מלא פירסינגים "טומי בא לי לעשות הליקס" אמרתי לו
"בטוחה ?" שאל אותי
"כן" השבתי לו ונכנסו לחנות
"היי אני רוצה עגיל חדש לסידליפ שלי והיא רוצה לעשות הליקס" אמר טום למוכר
"טוב כאן יש את כל העגילים סיד ובואי איתי אני יעשה לך את ההליקס" אמר מוכר 'ההומו'.
"רגע" עצרתי את המוכר "תום בוא אותי" אמרתי לו ופחד קל התחיל
"מתחילה לפחד ?" לחש לאוזני.
לא עניתי לו פשוט הלכתי אחרי ה'הומו',
"שבי כאן" ציווה עלי ההומו בקול פקצ'י למדי
"ישבתי" מילמלתי בפחד עצמתי את עיניי והחזקתי לתום את היד.
אחרי כמה שנית הרגשתי משהו חם מאוד באוזן שלי החזקתי את הכאב לא רציתי להיראות פחדנית
"סיימנו" אמר ההומו ככב החלטתי שקוראים לו.
"מאגניב" אמרתי והסתלתי במראה.
"טוב כמה זה יוצא ?" שאל תום
"אממ..130 שקלים" אמר מוכר ההומו.
תום שילם והלכנו לדיזינגוף
נקודת מבט של גיא:
עברתי במסדרון וראיתי את החדר של ירדן הלכתי לחדר ופתאום שמעתי אותה בוכה
"ירדן תפתחי לי זה אני" אמרתי לה
"לא רוצה יונתן תלך מכאן" אמרה לי
"זה לא יונתן זה גיא" אמרתי לה ולא הבנתי מה הקשר יונתן. "היי"אמרה לי ופתחה ת'חדר וניגבה את הדמעות
"מה קרה מאמי למה את בוכה?!" שאלתי אותה מלא דאגה. "כי... אני יכולה לספר לך נכון?" אמרה לי
"ברור תמיד" אמרתי לה מחכה בציפייה לדעת למה היא בוכה
"כי רצתי במסדרון שחזרתי מהבריכה והתנגשתי עם יונתן בראש ופתאום התחילו לעלות לי מחשבות בראש למה אני רבה איתו למה אני לא משלימה איתו, ולמה הוא היה כזה חרא.. אוף גיאצ'וק אני לא יודעת מה לעשות" אמרה בביאוס רב ושמה את ראשה על רגלי
"אה... אז בגלל זה את עם בגד ים.." אמרתי לה והיא רק גיחחה
"יש לך עגיל בפופיק?" שאלתי
"לא אבל אני רוצה.." אמרה לי
"אז תעשי לדעתי זה מזה סקסי" *גבותגבות*
היא התחילה לצחוק זה שימח אותי
"טוב תראי יש לי שאלה" אמרתי "כן?" אמרה
"אם תשכחי את יונתן את מתכוונת להיות עם מישוו אחר?" שאלתי בהיסוס "לא יודעת קודם נשכח את יונתן ואז..."
אמרה לי אני כמובן דיי התבאסתי ואז גל נכנסה לחדר
ירדן ראתה אותה וגל הייתה עם מלא שקיות
"תגידי לי את מפגרת.. ?!" צעקה ירדן על גל
"מה עשיתי לך?" שאלה גל והיא לא ידעה על המודעה
"בגללכם אנחנו לא יוצאים מהמקום המטומטם הזה חודש..
"מה רציני?" שאלה גל בהתבאסות
"כן רציני ..." אמרה ירדן בזילזול . "טוב אני הולכת לדבר עם תומי בהיי" אמרה ויצאה..
"טוב אני חושב שאני ילך זה לא זמן טוב להיות כאן" אמרתי ובאתי וצאת ואז היא אמרה לי
"אולי תשאר עוד כי אני לא רוצה להיות עם גל לבד בחדר כי זה יגמר במכות אז חבל" אמרה בפרצוף מתחנן
"טוב אבל קצת כי יש לי טונות של שיעורים בפיזיקה" אמרתי
"פיזיקה?! אני גאונה בפיזיקה לך להביא ת'שיעורים ואני יעזור לך" אמרה לי בחיוך
יצאתי מהחדר וראיתי את יונתן יוצא גם מהחדר שלו
"היי יונתן" אמרתי "היית עכשיו אצל ירדן?" שאל אותי
"כן אני הולך לחדר שלי להביא משוו ואני חוזר אליה" אמרתי והלכתי
נקודת מבט של יונתן:
הלכתי לחדר של ירדן ודפקתי בדלת "פתוח" שמעתי אותה צועקת
"היי" אמרתי ונכנסתי "היי" השיבה לי
"תראי רציתי לעשות איתך חזרות לשיר " אמרתי לה והוצאתי שני דפים של השיר
"טוב בוא" אמרה לי. התיישבתי על המיטה שלה והתחלנו לשיר
תראו אותי
אני שמח סתם פתאום
תראו אותי הכל נראה לי יפה היום
כמו חלום
סתם פתאום
אני הבנתי שלא אהיה
כל מה שרציתי אולי דומה
אבל לא איכפת לי יותר
כל מה שהיה אני לא זוכר
הכל עובר ונראה לי סתם פתאום.
תראו אותי...
אני הבנתי אני רוצה
כל מה שהייתי אחד כזה
שלא איכפת לו יותר כל מה שהיה
אני לא זוכר הכל עובר
ונראה לי סתם פתאום
תראו אותי...
"וואי יצא לנו טוב..." אמרה לי ירדן ואני חייכתי עד השמיים
"תראי אני נורא מצטער על מה שקרה ואני ממש מקווה שאת סולחת לי " אמרתי לה בניסיון המאה להשלים איתה
"אני בטוח יסלח לך מתי שהו אבל עכשיו אני לא מסוגלת" אמרה לי
אחרי חמש דקות של שטיקה קרה הדבר שחיכיתי לו שלוש שבועות
נקודת מבט של גיא:
באתי להכנס לחדר שלה והדלת הייתה קצת פתוחה ושמעתי אותם שרים אז נשארתי והסתכלתי
הם ישבו בשקט ואז שמעתי אותם ממלמלים משו ושוב בשקט ואז ראיתי את זה
הייתי כל כך מבואס אני לא מאמין שהיא עשתה את זה
הם...
איך הפרק?
רציתי לעשות מתח אבל לא יודעת אם זה יצא...
טוב אנחנו לא מעלות פרקאם יש פחות מ10 תגובות....
אוהבות מאוד יובלי &ענבלי ... 3>3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סיפורי יובל & ענבל