היי...
אמרנו 10 תגובות אבל בגלל שאין הגענו למסקנה
שלא נגיד לכם יותר כמה תגובות לעשות... XD
טוב אז..
http://www.youtube.com/watch?v=u01UPlWoqWc
שיר שממש מתאים לפרק... אחד היפים חובה לשמוע!!!
הפרק הקודם:
נקודת מבט של גיא:
באתי להכנס לחדר שלה והדלת הייתה קצת פתוחה ושמעתי אותם שרים אז נשארתי והסתכלתי
הם ישבו בשקט ואז שמעתי אותם ממלמלים משו ושוב בשקט ואז ראיתי את זה
הייתי כל כך מבואס אני לא מאמין שהיא עשתה את זה
הפרק:
נדוקת מבט של ירדן:
התנתקתי מהנשיקה שכל כך ההייתי צריכה ואמרתי "סליחה אני לא יכולה לעשות את זה"
רצתי לכיוון הדלת, פתחתי אותה וראיתי את גיא יושב על הריצפה בוהה בי.
לא הבנתי אם הוא ראה אותי או לא רק אמרתי "סליחה" ורצתי
רצתי... לא ראיתי בעיניים ופתאום הרגשתי מישהו ששואל אותי
"ירדן.. ירדני את בסדר?" זה היה תום.
"אני יכולה לספר לך נכון ?" שאלתי
"ברור בואי נשב" אמר לי.
"תראה יו... יו... יונתן בא לחדר שלי ו.. ו... ו.." אמרתי אבל לא הצלחתי כל כך לדבר מרוב בכי
"תדברי ברור אני לא כל כך מבין אותך" אמר לי.
בלעתי את הרוק נשמתי עמוק והתחלתי מההתחלה
"גיא היה אצלי ואז הוא הלך להביא משהו מהחדר ואז יונתן בא והתאמנו על השיר וגיא היה צריך לחזור ואני ויונתן דיברנו קצת ואז שתקנו ואז התנשקנו וברחתי מהחדר וראיתי את גיא יושב על הריצפה מול הדלת במסדרון והסתכל עלי מוזר כאילו הוא ראה את זה" אמרתי
"יאוו איזה סרט" אמר.
"אתה אומר לי ?!, ואני לא יודעת מה לעשות כי אני לא יודעת אם אני אוהבת את יונתן או את גיא אני מבולבלת" אמרתי והוא רק חיבק אותי
פתאום גל באה ואמרה "מה פיספסתי?"
"התנשקתי עם יונתן וגיא ראה את זה" אמרתי בביאוס רב.
"יאוו אחותי הסתבכת" אמרה לי וחיבקה אותי גם
"מאוד עוזר לי עכשיו" אמרתי.
"טוב מה את יושבת כאן לכי דברי עם גיא" אמרה לי ואני חייכתי והלכתי
שהתקדמתי לכיוון החדר ראיתי מזווית העין את תום וגל מתנשקים כאילו אין מחר חח קרועים.
נקודת המבט של גל:
"התלמידים גל ותום משכבת י' מתבקשים להגיע לחדר המנהלת" נשמע קול ממערכת הכריזה.
"כוסעמק מה עושים ?" שאלתי בלחץ
"חייבים ללכת" אמר לי ומשך אותי לכיוון חדרו של המנהלת.
אחרי כמה דקות הגענו לחדר של תקווה שתום דפק על הדלת
"פתוח" שמענו קול מבפנים
"שאלום" אמרתי בחיוך.
"גל אני רואה שאת מאוד שמחה מה קרה ?" שאל אותי תקווה
"סתם החיים קצרים כדאי לנצל אותם" אמרתי בתקווה שאולי היא תקל על העונש שידעתי שעומד להגיע.
"שבו בבקשה" אמרה
היה רק כיסא אחד בחדר תום התיישב עליו ואני על תום.
"אוקי אני מאוד מאוכזבת מכם" אמרה לנו
"אנחנו מצטערים" אמר לה תום והרכין את ראשו.
"אני מטילה עליכם עונש" אמרה לנו
"איזה ?" שאלתי בזמן שגילגלתי עיניים
"אסור לכם להיות בהפסקות, אחר הצהריים ובקיצור אסור לכם להיות בקרבתו של השני כל ביום במשך שבועיים" אמרה תקווה בקצרה.
"מה ?" צרחתי
"אין מצב שאת עושה את זה" המשכתי.
"נו... תקווה ומה אם יגידו לך להתרחק מהבעל שלך מה תעשי?! נו תקווה באמת זה לא הגיוני" אמר תום
"מה לעשות החיים קצרים צריך לנצל אותם לא גל?!" אמרה תקווה
"כוסאמק" אמרתי בעטתי בדלת ויצאתי החוצה
"למה את עושה לנו את זה תני לנו עונש אחר בבקשה" התחנן תום
"טוב אאמ... יש לי רעיון אתם תכינו את התפאורה לסוף השבוע למופע כשרונות" אמרה תקווה ותום רק חייך ויצא
הוא ראה אותי בחוץ אז חיבק אותי "מה אתה כל כך מאושר אנחנו לא יכולים להיות ביחד שבועיים" אמרתי לו מבואסת
"לא בסוף היא נתנה לנו רק לעשות את התפאורה לסוף שבוע לחתרות כשרונות" אמר לי הרים אותי וסובב אותי.
"וואי אני מתה לדעת מה קרה עם ירדן, גיא ויונתן רוצה ללכת לבדוק?" שאלתי אותו
"בואי ... ואי חיים בסרט שניהם" אמר והלכנו
נקודת מבט של גיא:
הייתי כל כך מבואס רציתי ללכת למקום שאף אחד לא ימצא אותי וכמובן חשבתי מיד על הסיפרייה
הלכתי ונכנסתי לארון השרת בכיתי כמו שלא בכיתי בחיים שלי.
לא ידעתי למה זה מכאיב לי כל כך כאילו למה זה הזיז אצלי משוו בלב
פתאום שמעתי את ירדן מחפשת אותי ושואלת ילדים אז הרעשתי קצת שתבוא לבדוק בארון השרת וזה אכן עזר
"מה את עושה כאן?" שאלתי אותה וניגבתי את הדמעות.
"גיא אני ממש מצטערת אם פגעתי בך אבל אני לא מבינה מה עשיתי לא בסדר" אמרה לי בשיא התמימות
"את באמת לא מבינה?! את לא מבינה למה שאלתי אותך אם את תהיי עם מישהו אחר אחרי יונתן?! " אמרתי לה מנסה לא לבכות.
"אני לא כל כך הבנתי למה שאלת אותי את זה חשבתי שמתוך התעניינות של ידי" אמרה לי וחייכה
"אני שאלתי אותך את זה כי קיוויתי שזה יהיה אני" אמרתי לה והסתכלתי לה עמוק בעיניים.
"אווי איך לא שמתי לב " אמרה לי וחיבקה אותי
ככה ישבנו איזה רבע שעה מחובקים ושקטים.
"גיא אני לא יודעת מה להגיד לך.." אמרה
"את לא חייבת להגיד לי עכשיו אבל אני רק רוצה שתבטיחי לי שאם תהיי עם יונתן, תבוא ותגידי שאני ידע לפני זה. בשביל שאני יוכל לבקש לעבור בניין שאני לא הצטרך לראות אתכם מתנשקים" אמרתי לה.
"אני מבטיחה" אמרה לי נשקה קלות על שפתי והלכה
למרות שזה היה קטן הייתי הכי מאושר בעולם.
נקודת מבט של ירדן:
הייתי מבולבלת לא ידעתי מה לעשות
מצד אחד היה את יונתן עם העיניים המדהימות ומצד שני היה את גיא עם הגוף ההורס האופי המשגע ויונתן עם השיער והשפתיים המדהימות. הייתי מבולבלת לא חשבתי שזה הגיוני לאהוב שניים באותה עת אבל הוכחתי לעצמי שזה אכן אפשרי.
אדם קטע את מחשובתי כי בטעות נכנסתי לחדרו אז התחלתי לדבר איתו
"היי מה קורה אדם סורי על הכניסה חשבתי שזה החדר שלי" אמרתי.
"לא פסדר מה קורה איתך?" שאל
"ככה ככה" עניתי לו
"מה עם דנה?" שאל אותי
"אני חושבת שפסדר כאילו היא עזבה אתמול כי ההורים שלה קיבלו שליחות לגרמניה אז .." אמרתי.
"אה.. נכון שכחתי היא באה להיפרד" אמר
"גם אני עוזב " המשיך.
"למה אתה עוזב ?!" שאלתי בתדהמה
"כי ההורים שלי עוברים לדרום ואני לא יכול להשאר כאן ככה בלי משפחה באיזור" אמר לי
"טוב אז תגיד מתי ואני יבוא להיפרד" אמרתי וקמתי מהמיטה.
"עוד שעתיים באים לקחת אותי" אמר
"מה??? אתה רציני" שאלתי בלחץ
"דין, יונתן, גל ותום יודעים ?" המשכתי במהירות
"כן טוב אז אאמ... ביי ירדן שמחתי להכיר אותך" אמר לי והתחבקנו ויצאתי מהחדר
"וואי מה עוד יכול לקרות לי?!" שאלתי את עצמי וראיתי את יונתן מולי..
זה הפרק ;]
מקוות שאהבתם.
אוהבת המון יובלי & ענבלי 3>>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סיפורי יובל & ענבל