סתם, אסף. |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 2/2010
עבודה, יום הולדת, אוניברסיטה.
התחלתי היום לעבוד. שזה טוב. מצד שני - העבודה לא משהו. השעות דפוקות, המיקום בעייתי (אם כי לפחות קרוב לאוניברסיטה). אבל אין ברירה. אני חייב להפסיק לחיות על חשבון ההורים.
ביום ראשון יש לי יום הולדת לועזי, וביום שישי יום הולדת עברי. אני עוד שניה בן 24.
24 זה זקן. בשבילי לפחות. זה לא נהג צעיר יותר בשביל הביטוח, למשל. (אגב, אצל סבתא שלי בלוח השנה, מתחת ל"אסף 24" כתוב "ביטוח רכב"...)
זה אומר שאני כבר עמוק בסמסטר ב' באוניברסיטה. זה אומר שמצאתי (אני מקווה) את מה שאני רוצה לעשות בשנים הבאות בחיי. זה אומר שיש לי באמת רצון חזק להתמסד ולהתיישב, ולהתחיל לעשות משהו מהותי עם החיים שלי.
זה אומר שכל קשר הוא רציני, עם פוטנציאל למשהו מעבר. זה אומר שזה באמת מציק לי (טוב, נו, זה לא כל כך חדש :) )
התחיל סמסטר ב'. הכל יותר קל ורגוע, פחות שעות, למשל, או זה שסוף סוף מתחילים להתעסק בת'כלס.
אבל עולות דילמות חדשות - מה אומרים למישהי שחשובה לך ועצוב לה שהיא נכשלת במבחנים, ואתה פשוט שותק כי אתה לא יודע מה להגיד, שיהיה מספיק פייר, ולא מתנשא, או מעצבן או שלא היית רוצה שיגידו לך...
אגב, בהמשך לתגובות על הפוסט הקודם - אני כן חושב שכשרון יכול ללכת לאיבוד.
אסף.
תוהה מי מחפש כל פעם בגוגל את השם שלי.
| |
| כינוי:
אסף ספיר
בן: 39
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
