מי שלא מכיר, זה שיר של עוזי חיטמן. (תחפשו ב YouTube. אין מחילה לעצלנים).

אז הנה, זה קורה עוד שבוע.

יש כבר דירה שיש בה כבר כמעט הכל.

ברבנות הכל סגור.

עם הקייטרינג הכל סגור, למרות חריקות אחרונות.

סה"כ - הכל בסדר גמור.

יש מנהג כזה, של לא להתראות בשבוע שלפני החתונה.

אז כמובן שאנחנו החלטנו לקחת אותו באקסטרים, וגם לא לדבר. או לשלוח מייל או כל דבר כזה. מקסימום - שינוי במסמך Google Docs שמרכז את כל האירוע. וגם זה בקושי.

אוף, שיגיע כבר.

לראות אותה יורדת מלמעלה.

לדעת שעוד משהו מאחוריך. שהדבר שכל כך רצית קרה.

שזה באמת באמת קורה, וזה לא חלום.

ואתה נאחז בכתובה שתתמלא בקרוב.

ובטבעת שקנית והיא בהפתעה מוחלטת.

וברצון הזה, בעיקר בו אתה נאחז.

ברצון הזה להיות שם.

כשהיא באמת תצטרך אותך.

אסף.

מקלחת, ולישון. מחר לימודים.