janana for me to know for you to find out.... |
| 5/2003
על מנגלים שרמוטות וקובי מחט
כשיש לך ילדים יש דברים שהם פשוט בלתי נמנעים. אתה יכול להשמיע לילדך "בייבי מוצארט"מעכשיו ועד גן חובה ,ובכל זאת הוא יחזור הביתה עם כל הרפרטואר של שרית חדד. אתה מנסה להנחיל לילדייך קצת תרבות ומחתרתיות ,שתהיה קצת גותית הילדה שלי , מה קרה? אבל לא, היא -אם זו לא חולצת בטן היא לא הולכת לגן וזה סופי!(הציטוט במקור).וזו ילדה שגדלה בבית בהחלט תרבותי (לא בגללי חלילה , אני בהמה ישראלית מכובדת, אלא בגלל בעלי האירופאי ירום הודו חובב הג'אז ומילות הקסם:"תודה בבקשה וסליחה"). בקיצור ישנם דברים שאין מנוס מהם, כמו ללכת ביום שישי בצהריים להפנינג עם כוכבי ערוץ הילדים בפארק נחשונית. בשביל הפרסטיז' אומר שזו היתה הפקה למוזמנים בלבד. ובגלל המשך הפוסט אסייג ואומר שההזמנה הגיעה דרך חברה שלי ולא דרך קשריי המסועפים בברנז'ה. החברה שלי שהמושג "אחותי" תפור בדיוק למידותיה, יען כי בשר מבשרי היא ,הזמינה אותי ואת בתי ללכת ולפגוש את כוכבי ערוץ הילדים בשילוב מגלשות מים ומשחקים מוטורים. לסרב לבתי לארוע כזה זה כמו לעשות תאונת דרכים בדרך להופעה של דייויד בואי בשבילי (מה שאכן קרה, אבל לא נורא, שמעתי שההופעה היתה ממילא חרא). בקיצור מצאתי את עצמי בצהריי יום שישי עושה דרכי נאמנה לעבר פארק נחשונית ביחד עם חברתי ובנה. כבר כשחנינו גיליתי עד כמה אני אמא גרועה , אנשים הגיעו עם צידניות מדוגמות ,מאובזרים במקררי אמנה 500 ליטר, תיקי ענק בערך כמו התיק שאיתו בעלי עלה לארץ. שלא לדבר שאפילו מגבת לא הבאתי עמי.
מה זה פה? חשבתי שהולכים להופעה של חצי שעה , קצת להשתכשך במימי הבריכה המוזהבים מבילירובין ומקסימום איזה ארטיק במחיר מופקע.
נכנסנו למתחם. חברתי אף היא לא גדלה בארץ אלא הגיעה מאיזו ארץ מתורבתת נגועת סארס כרגע ,בגיל העשרה. על כן העברית שלה לעיתים מאותגרת. בעיקר בכל הקשור לביטויים ואמרות שפר בשפה העברית.
התמקמנו על הדשא, בעוד אנשים סביבנו פורקים ציוד שלא יבייש חברת קייטרינג בחתונת בתו של האדמו"ר מקוצק, אנחנו פרשנו את השמיכה המדוגמת ששוכנת דרך קבע בבאגז' של חברתי הסוררת. חברתי העיפה מבט סביב וכשראתה את כל עם ישראל מבצע תרגולת פירוק והרכבה למנגליו הפטירה לעברי:"איך תמיד במקומות האלו רואים את כל מלח הארץ"..."מלח הארץ"? זעקתי..האנשים האלו זוללי החיות המפוחמות עטויי כפכפיי הגומי הם מלח הארץ?? בעוד חברתי שוקדת על יישור פינות השמיכה , ראיתי את אחד ההורים שם נותן ממש לביטוי "חוסך שבטו שונא בנו" ואמרתי לה:"תראי איך מלח הארץ שלך מעיף לאטמה לבן שלו"....
הלאה לבריכה. באמת נחמד שם. יש שם בריכות מיוחדות לגיל הרך, כך שהאמהות מוכות הצלוליטיס יכולות לשבת על הספסלים ולשמור על בבת עיניהם, מה שלא מפריע לאבות ,עם הכרסים המשופלות , צפיפות שיער הגוף ומיעוט שיער הראש להסתובב בפוזה של :"אני חתיך ואף אחת לא יכולה עליי." (וכאן יכול בהחלט להתפתח דיון ,למה אנחנו הנשים נעשה הכל בכדי להסתיר את הגרם שומן שיש עלינו על ידי כל מיני תחבולות מבישות כגון להיכנס לבריכה לבושות מכף רגל ועד ראש , או התחבולה הבזויה מכולן, לשים את המגבת קרוב לשפת הבריכה ולהרביץ בקפיצת ראש אה לה מארק שפיץ לבריכת המים הרדודים. (אני בטוחה שבית לוינשטיין מלא באמהות כאלו)ואילו הגברים...מה יש לו להסתיר?? הוא חתיך לא??? הוא גבר!! גבררררררררר.)
לאחר שריכלנו על כל עוברת ושבה, נדמה לי שאפילו ראיתי את אתי לוי או מישהי שחושבת שאתי לוי היא ממש קול ועל כן בכוח מנסה לחקות אותה. הלכנו אל ההופעה.
ההופעה. מה אומר? נתן נתנזון פתח את האירוע , מיותר לציין שאף ילד לא הכיר אותו, ורק אני שרתי בגרון ניחר: "תן לי שה בבקשה תן לי לה כמה נפלא. מה קורה? אני קורא!") אחריו קירטע לבמה צחי נוי בחולצה של סרסור מפלורידה. הוא חמוד צחי.
אני בטוחה שבתי תתפלא מאוד שבבוא העת תגלה את החמוד השמנמן דופק את אינגה בדיבוב גרמני...
צחי יורד. מי עולה? דנה מרמור או ברבור מערוץ הילדים. סתם, פרווה.
אחריה אלילת הילדים, הלייזה מינלי של המחזמרים בשקל תשעים -טל מן. דווקא כוסית.
אני רואה את הבת שלי מפנימה את קוד הלבוש(איזה צרות מחכות לי ביום ראשון) כולל העגיל בטבור. והיא מנענעת -טל מן. והיא מבטיחה לילדים לשיר להם שיר שיגרום לכל הבגדים לקפץ להם על הגוף או משהו כזה. נותנת שואו בסגנון "איך לגרום לילדות בנות חמש וחצי להתלבש וללהג כמו שרמוטות". טל מן בניסיון להלהיב את הקהל צעקה: "עושים חיים??" קול ענות חלושה נשמע:"כן" . "לא שומעים!!" צעקה טל מן "כן" ניסו הילדים לאמץ את מיתרי קולם."מה זה? לא אכלתם ארוחת בוקר?" (אתם מבינים איך אנחנו הופכים לחיות צעקניות? כי שרמוטות עם בעיות שמיעה אמרו לנו שהן לא שומעות אותנו כשניסינו להיות תרבותיים, ותסלח לי טל מן שהיא באמת חביבה, אבל כנראה גם נגועה ב"אם אתה לא צועק אתה לא קיים"....בטח המנטרה הבאה של אלילי הילדים תהיה: ":"מי לא הפך שולחן??" "מי לא דקר ת'מורה?" והכל כמובן יהיה מלווה בכוריאוגרפיה של בנות הסטודיו של אתי פולישוק) באיזשהו שלב נמאס לטל מן שהילדים לא מראים את הצד המכוער של הישראלי המצוי ואמרה:"מה קורה לכם? מה אתם? מצויירים על הדשא?" נשבעת לכם ששמעתי תגובות בקהל של :"הכושלה אמא שלך מצויירת על הדשא" וגם האמרה שהפילה אותי מצחוק "בבית קברות של חולון יש הרבה אנשים שמצויירים על הדשא"....מה אומר לכם? שמחה והילולה.
הלכה טל מן בא קובי מחט. בתי התקרבה אל קדמת הבמה ודפקה בי מבט של :"אני הולכת לראות עכשיו את מיק ג'אגר אולי יתן לי למצוץ לו, מה תעשי לי?"..
קובי מחט. חמוד. חמוד לאללה. נטול פוזה. כנראה עוד לא הפנים את העובדה שהוא בערוץ הילדים וצריך לאמץ את לוק ההירואין שיק. ראיתי את חברתי חובבת בני התשחורת המאותגרים פיגמנטלית מזדקפת, שאלתי אותה :"מה את עושה לו עיניים?" ענתה:"איזה חמוד! איזה יפיוף! אני מתה על דובונים כאלו"
נגמרה ההופעה. הילדים רוצים חתימות מהאלילים. טל מן ודנה בפוזה של קורטני לאב ומדונה בקרנגי הול. תופסות מרחק בטיחות מהקהל ומקדישות חתימות לילדים על גלויות שלפחות אחת מהן נראית כאילו במקור היתה מיועדת לבוק של פלייבוי.
ורק קובי החמוד מתערבב עם הקהל ודואג שהילדים הקטנים יקבלו את הגלויות החתומות לפני שהאבות עם הלוק של "אני חתיך והפקידה מוצצת לי" יחטפו להם את זה כאילו והיתה זו תמונת הפורנו של של גאולה אבן בביגוד תחתון של המארינס.
מה?! כבר נגמר?!... כן נגמר. המתקנים עוד פועלים. גחלי המנגל עוד רוחשים.
אבל לאמא ולחברה כבר אין כוח. ונמאס להם להתערבב עם מלח הארץ.
מנסים לגרור את הילדים למכונית אבל הם רוצים עוד פעם בריכה ועוד פעם קרטיב ב10 שקלים. אני יוצאת משם עם הרגשה של אמא נהדרת. שיחקתי אותה. הילדה שלי ראתה את כוכבי ערוץ הילדים. בינינו מה היא היתה עושה בבית? שומעת את אבא שלה מג'מג'ם על הסקסופון? או את אמא שלה מלמדת אותה מה זה שווא נח ומה זה חולם חסר?
מה פתאום?! יותר עדיף לבלות עם מלח הארץ.
| |
| כינוי:
מין: נקבה
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
